אלינה וורוצ'ק (22) גילתה שהיא יהודייה רק בגיל 12. הצעירה שגרה באוקראינה החליטה לאמץ את היהדות והתרבות אל ליבה, החלה לענוד שרשרת עם מגן דוד ואף להעמיק בשורשיה. "היו לועגים ליהדות שלי, זה הכל היה כאילו בהומור", היא מספרת. "הרגשתי שאני רוצה להתחבר לישראל ועוד לפני שחגגתי 16 החלטתי לעלות לישראל במסגרת תוכנית 'נעלה' שמיועדת לצעירים שעושים עלייה בלי משפחה".
קראו גם:
המרחק מהוריה ומאחיה בן השבע היה מתוכנן להיות זמני בלבד. משפחת וורוצ'ק כבר החלה ללמוד באולפן ותכננה לעלות כשנה אחרי הבת, לאחר שההורים יסיימו לטפל בהתחייבויות קודמות, אך ארבעה חודשים בלבד לאחר שאלינה עלתה לישראל, התוכניות השתנו.
"התגוררתי בפנימייה בבאר יעקב, והיה לי ממש טוב שם", היא נזכרת. "היה לנו צוות מדהים של מדריכות ועובדות סוציאליות מלוות, ובאותו יום הייתי אמורה להופיע עם חברות בריקוד שהתאמנו עליו לכבוד קבלת שבת. כשקראו לי למשרד ממש חששתי שעשיתי משהו לא טוב. המדריכה והעו"סית שלי ישבו לצידי והעבירו לי את הטלפון. בצד השני היתה אמא שלי ומיד הבנתי שמשהו רע קרה. היא סיפרה לי שאבא עבר התקף לב ונפטר. הייתי מאוד קרובה אליו. זה היה הלם כי הוא היה אדם בריא. יצאתי מהמשרד והלכתי לרקוד. בראש שלי הרגשתי מחויבת לחברות ולהופעה. אחר כך הגיעו הדמעות". למרות הכוונות הטובות, האובדן והעצב רדפו אחרי וורוצ'ק לישראל וגרמו לה לדיכאון".
לרגע היתה מחשבה לחזור לאמא ולאח אבל לבסוף החליטה להישאר בארץ, "רציתי להיות בישראל אבל היה לי קשה. פיתחתי דיכאון וחרדות מכל דבר. היו ימים שלא יכולתי לצאת מהמיטה. חברות ומדריכות היו באות לתת לי אוכל ולעזור לי לקום לשירותים. רזיתי מאוד וכולם דאגו לי. פעם אחת המדריכה החליטה שהיא לוקחת אותי למיון, ושם לראשונה הרופאים הסבירו לי שמה שיש לי זה מחלה, כמו כל מחלה אחרת, וכמו שאדם שיש לו לחץ דם גבוה לוקח תרופה כדי לאזן את הגוף, כך אדם עם דיכאון צריך לקחת תרופה כדי לאזן את עצמו. בדיעבד גיליתי שגם אבי סבל מדיכאונות. זה כנראה גנטי, אבל זה לא אומר שזה ישלוט בי".
עם הרבה תמיכה מהצוות והחברות בפנימייה היא סיימה בגרויות עם ממוצע גבוה אך בגלל מצבה הצבא סירב לגייס אותה והיא המשיכה לחיות בפנימייה במקביל ללימודיה כהנדסאית חשמל ואלקטרוניקה. במקביל חיפשה את דרכה בעולם ועבדה כמטפלת אצל משפחה שאימצה אותה.
"אם יש מולך דלת סגורה אתה יכול לבחור בדרך הקשה ולנסות לשבור אותה או שאתה יכול לבקש מפתח ממי שלידך"
לאחר כמה צירופי מקרים משעשעים היא הבינה שהיקום מכוון אותה למקום מסוים. "היה בחור באוקראינה שהיה מיודד עם בן דוד שלי, והיה בינינו פער גילאים גדול. אני הייתי מאוהבת בו אבל הוא תמיד ראה בי ילדה קטנה. במשך שנים עקבתי אחריו ברשתות החברתיות ופתאום גיליתי שגם הוא עלה לישראל. בגיל 20 פלוס, פער של חמש שנים כבר נראה פחות משמעותי. יצרתי איתו קשר והיום אנחנו זוג. הוא סיפר לי שהוא לומד במכון הטכנולוגי בחולון ואז התחלתי לחשוב על האפשרות ללמוד שם".
השבוע היא החלה ללמוד במכון הטכנולוגי ועבורה זה ניצחון. "אני מרגישה כאילו כל הדברים מסתדרים לי. השבוע אתחיל ללמוד תואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה. מצאתי דירה שקרובה למכון הטכנולוגי, יש לי עבודה טובה אצל משפחה יקרה, חברים טובים מהפנימייה ובן זוג אוהב. החיים מציבים לנו קשיים וזאת בחירה שלנו איך להתמודד איתם. החיים שלי יכלו להפוך לטרגדיה, אבל אני נלחמתי על עצמי".
עוד חדשות חולון
