"שוב הדופק עולה והחרדות בשיאן". חמישה ימים אחרי הפיגוע הרצחני בפארק, רבים מתושבי חולון חוששים לצאת לגני השעשועים. כך נראית העיר שספגה את אחד מהאירועים הביטחוניים הגדולים בתולדותיה.
מחבלים מעולם לא סימנו את הערים חולון ובת ים כמטרה כיעד פיגוע ראשוני. למעשה, הפיגועים הקודמים בחולון נדחקו הרחק מעבר לתודעה הציבורית. בספטמבר 2022, פלסטיני מקלקיליה בעל היתר כניסה לישראל שעבד בבנייה בעיר, הגיע לרחוב החשמונאים והכה למוות במוט ברזל את שולמית רחל עובדיה (בת 84), ולאחר מכן נמלט והתאבד. במאי 2017, רצח מחבל פלסטיני את מיכל חלימי, לאחר שחנק אותה למוות וקבר את גופתה בחולות ליד חולון. פיגוע זה נחשב לאחר ממקרי האונס על רקע לאומני הידועים שהתרחשו בישראל.
קראו גם:
שני המקרים לא חוברו או קושרו מעולם לעיר חולון באופן גיאוגרפי, אלא שהשבוע, התרחש המעשה הנורא מכל: מחבל שלא רק הגיע במיוחד לעיר, אלא כיוון שזו תהיה עיר היעד לפיגוע מהרגע שיצא מביתו. הטבח בחולון הותיר אחריו שני נרצחים ושני פצועים - כולם תושבי העיר.
הפיגוע - דקירה בשלוש זירות
ביום ראשון סמוך לשעה 07:30, המחבל עמאר רזק כאמל עודה (בן 34) תושב סלפית בשומרון, עשה את דרכו לחולון. בפועל, הוא הסתנן שלושה ימים קודם לכן לתחומי ישראל דרך מחסום חיזמה. המחבל לא השתייך לארגוני טרור, וביישובו מספרים שהוא היה גמול מסמים ונכנס מספר פעמים בעבר לכלא. המחבל היה ללא היתר שהייה בישראל. השבוע עצרה המשטרה אדם החשוד כי הסיע את המחבל ממחסום חיזמה למרכז הארץ. נבדק החשד האם הוא ידע שהוא הסיע מחבל שבכוונתו לפגוע בישראלים, האם סיפק לו לינה והאם הכווין אותו. גם אם הוא לא ידע על הכוונה של המחבל לעשות פיגוע, יוגש נגדו כתב אישום על הסעת שב"ח.
בסרטונים של העירייה נראה המחבל מתהלך תחילה לכיוון פארק "אתגרים לנכים". בשביל הגישה לפארק הוא זיהה את יעקב לברטוב בן ה-26 שטייל עם כלבו, כפי שהוא עושה מדי בוקר. המחבל זינק עליו ודקר אותו בכתפו. הצעיר התעשת ונמלט לכיוון חניון אגד הקרוב. "ראיתי את הבן-אדם הולך, פשוט יוצא משטח פתוח לכיווני בהליכה. פרצוף כועס, והוא מסתכל עליי", סיפר השבוע, "התקרבנו כי הלכנו בכיוונים נגדיים, ופתאום הוא מתחיל לרוץ לכיווני ותפס אותי. הרגשתי שהוא פוגע לי בכתף, אבל מיד הצלחתי לברוח ממנו".
אלא שהמחבל לא עצר שם. באותו הבוקר, יצאו רינה דניב (66) ובעלה שמעון דניב (68) להליכת הבוקר השגרתית שלהם. הם מתגוררים ממש צמוד, ברחוב הסמוך לפארק, ותוך כדי ההליכה הרגועה, הגיע המחבל במהירות והתחיל לדקור אותם. תחילה ניגש לשמעון, ופצע אותו קשה. רינה תפסה תושייה וניסתה להגן בכל כוחה על בעלה, אך לאחר ששמעון נפל, המחבל הסתובב ודקר גם אותה. היא התמוטטה ומצבה הוגדר אנוש.
המחבל התחיל את מנוסתו מהפארק ויצא לכיוון רחוב משה דיין, שם נתקל באברהם סומיכי (78) אשר עמד בתחנת האוטובוס ברחוב משה דיין, סמוך למקום מגוריו. אישה הבחינה מרחוק במחבל מפיל ודוקר את סומיכי, והיא זו שהתקשרה לראשונה למד"א ודווחה: "בן אדם מבוגר שוכב על הרצפה, תגיעו לכאן כמה שיותר דחוף. דחוף תגיעו, דחוף".
אנשים שהסתובבו ברחוב ההומה התחילו להבין מה נעשה, והתחילו לזעוק באוויר 'מחבל, מחבל'. קצין משטרה מתחנת חולון שעבר במקרה בשדרות משה דיין, והבחין בהמולה, מיד הבין את המצב וחתר למגע.
ל"מיינט חולון" הוא מספר: "ירדתי מהר מהרכב, תוך כדי שאני רץ אחריו, אני צועק לו 'עצור, עצור'. הוא לא הקשיב. אחרי כמה שניות הוא הסתובב אליי, הבחנתי שהוא מחזיק בסוג של חפץ חד מגואל בדם. הוא הסתובב אליי עם הסכין ביד וצעד לכיווני. הלכתי לאחור תוך כדי שאני צועק לו עוד פעם: 'תזרוק את הסכין'. ברגע שהוא התחיל לרוץ אליי שוב, יריתי בו, נטרלתי אותו".
לזירה הגיעו כוחות גדולים של משטרה שניסו לאתר מחבלים נוספים - ואיתרו כמה שוהים בלתי חוקיים שהסתובבו בעיר, אבל למרבה הצער, המחבל כבר הצליח במזימתו השטנית. במקביל, כוחות ההצלה ניסו לעשות ככל שביכולתם לטפל בקורבנות. בצער רב, מותה של רינה דניב נקבע כבר בגן הציבורי. בעלה - שמעון, פונה במצב קשה לאיכילוב. אברהם סומיכי פונה גם הוא במצב אנוש לבית החולים תוך ניסיונות החייאה, אולם נפטר בחדר ההלם. לברטוב נפצע בכתפו, ופונה במצב קל למרכז הרפואי וולפסון.
התושבים: "לגרש את כל השב"חים"
ביום שאחרי התושבים מפוחדים ובעיקר זועמים. רבים קראו לראש העיר שי קינן לאסור את כניסתם של ערבים לאתרי בנייה. "אזרחים מופקרים פה בכל פינה, מפחיד לחיות פה", הם משתפים.
תהילה יחזקאל תושבת חולון: "לא סביר שתושבים צריכים לפחד מהדבר הכי בסיסי, לטייל עם הכלב או עם הילדים בגינה ציבורית. ברור שיש עכשיו חשש מלהסתובב בגני שעשועים. צריך להיזהר יותר, לפקוח עיניים. לא תיארנו לעצמנו שדבר כזה יכול לקרות מתחת לבית".
אורית בן שחר, תושבת שכונת ח-300 בעיר, מספרת: "אני בבית, הילדים בבית, שוב הדופק עולה, והחרדות בשיאן. מאז השבעה באוקטובר, אני מאד ערנית, ורק לאחרונה ניהלתי סוג של מרדף אחרי המשטרה בשל חשש מעובדים ערבים בבניין מולי, שאנו רואים אותם מפעם לפעם מסתתרים בגג הבניין.
"תופסים פה כל הזמן שב"חים, אבל זה רק מעט מאוד מהם. העבודות בבניין מולי ממשיכות באין מפריע. אף אחד לא פנה אליי כדי לעדכן מה עשו, איך טיפלו. לא נראה שהקבלן שמעסיק שב"חים מקבל איזו התראה, והעסקים ממשיכים כרגיל. אומרים לנו לגלות ערנות, אז אל תבקשו ממני לגלות ערנות, כי הערנות שלי קיימת והיא לא תעזור כאן לצערי. כי אף אחד לא שם עלינו. צריך לעצור את כל עבודות הקבלנים עם שוהים בלתי חוקיים".
מלכה נרדיה ממרכז העיר מוסיפה: "צריך לעצור לאלתר את המעסיק של השב"חניק ולהעמידו לדין על סיוע ברצח ובפיגוע".
אסי יהודה מציע בכלל למשטרה "להתחיל להסתובב באתרי בנייה של התמ"א, להעמיד את הפועלים בשורה כל בוקר ולבדוק. לא תאמינו כמה שב"חים תמצאו. זה ידוע לכולם, המשטרה לא עושה כלום. אז שלא יספרו לנו סיפורים על לגלות ערנות". השבוע גבה המחבל מחיר דמים יקר. חולון אולי לא נחשבת כיעד לפיגועים, אבל הפעם זה פגע בה חזק מדי.
שמעון ובנו נפרדים: "היית הבוסית של המשפחה"
"זה היה מסלול קבוע ששמעון ורינה עשו כל בוקר", מספרת ל"מיינט חולון" רונית ששון, אחותו של שמעון. הם היו ספורטאים שניהם. שמעון ראה אותה שהיא מנסה להיאבק. הוא כל הזמן שאל איפה היא". רק לאחר מכן בישרה לו אחותו על מותה של רינה: "אישה כל כך טובה. מתנדבת באינספור עמותות, אישה שנותנת מעצמה. כל כך הרבה שמכירים אותה בחולון".
דניב הובאה לקבורה בבית העלמין בחולון. שמעון, בעלה, תוך כדי פציעתו, הצליח במעט כוחותיו לצאת ללווייה, תוך שהוא נעזר בכיסא גלגלים. מאות מתושבי העיר הגיעו ללוות את רינה במסעה האחרון, ושמעון ספד לאשתו: "באנו להיפרד מאישה יקרה ואהובה, דמות מאוד כריזמטית. רינה הייתה הבוסית של משפחת דניב, היא הייתה סבתא שידעה להעניק אהבה לנכדים גם במתנות האין סופיות. כל בוקר הייתה יוצאת איתי לצעדות, יחד שברנו שיאים וניצלנו כל רגע בחיים. רינה ידעה להתאים ארוחה לכל אחד ואחד במשפחה בארוחת שישי. האובדן שלך קשה ועמוק, השארת לנו את המורשת שלך והזיכרונות הטובים. תנוחי על משכבך בשלום".
בנה עוז נפרד גם הוא בדמעות: "אמא שלי, אני לא מסוגל לעכל, איך מתמודדים עם בשורה קשה. למה דווקא אמא שלי? קשה לדבר עליה בלשון עבר, אמא הכי טובה בעולם, הלב הכי גדול בעולם, אוהבת לתרום ולהתנדב. אמא שלי גיבורה. לפי מה שאבא מספר, ראתה ראשונה את המחבל שהגיח מאחוריהם, זינקה לעבר אבא והגנה עליו בגופה. אמא שלי, את מודל לחיקוי, מודל להערצה".
גם הנרצח השני בפיגוע, אברהם סומיכי, נטמן בבית הקברות בחולון. הוא הותיר אחריו אישה, שני ילדים וחמישה נכדים. יהי זכרו ברוך.
