רבע מיליון שקל. זה הסכום שעיריית חולון נדרשת לשלם לשני בעלי קוטג'ים ברחוב שושנה דמארי בשכונת פנחס איילון (ח-300). למה? התשובה קשורה גם למחירי השכירויות.
קנו, בנו אבל לא הרוויחו
וכך הכל התחיל. שני תושבי חולון, בעלים של חצי מחלקה בגודל 486 מ"ר ברחוב שושנה דמארי בקריית פנחס איילון, בנו בהיתר שני קוטג'ים דו משפחתיים על הקרקע, ובסך הכל, ארבע יחידות דיור. בניית הקוטג'ים החלה בשנת 2011 והסתיימה בתחילת 2013, אלא שרק בינואר 2018 הוענק להם טופס 4 לאכלוס המבנים והשכרתם.
קראו גם:
התובעים פנו לבית המשפט כנגד עיריית חולון בנושא העיכוב במתן טופס 4. לפי כתב התביעה, הם בנו את הקוטג'ים בסטנדרט גבוה על פי ההיתר המקורי, ובמטרה להפיק מהם רווחים באמצעות השכרתם, אלא שהעירייה סירבה להעניק להם טופס 4 בטענה שהקוטג'ים נבנו בחריגות מהיתר הבניה המקורי.
התובעים הגישו תביעה בסך 2,614,253 שקל, בין השאר בגלל אובדן הכנסה עקב חוסר היכולת להשכיר את הקוטג'ים לאורך כל אותה תקופה, ירידת ערך בגלל חוסר יכולת לבנות חדר על גג הקוטג'ים, תשלומי ארנונה ששולמו לעירייה על הקוטג'ים ועוד.
העירייה טענה מנגד, כי התובעים בנו את מבני המגורים תוך ביצוע חריגות מהיתר הבניה ומנספח הבינוי המנחה ובכלל זה חופו חזיתות המבנים בחומר סינתטי מתועש. עוד טענה העירייה, כי לאחר סיום הבנייה, התובעים הגישו בקשה לאישור שינויים בהיתר הבנייה, כולל שינוי בחומרי הגמר בחזיתות ובגדרות.
הוועדה המקומית סירבה לבקשה לעניין חומרי גמר המבנה, ועל כך הגישו התובעים ערר לוועדת הערר. הוועדה קיבלה את הערר בחלקו, ועל כך הגישו העירייה והוועדה המקומית עתירה לבית המשפט המחוזי.
כמה עולה לשכור קוטג' בחולון?
בפני השופט, אליהו בכר, ניצבה השאלה האם התרשלו העירייה והוועדה המקומית כשלא הנפיקו לתובעים טופס 4 בחודש בפברואר 2013, עם סיום הבנייה, אלא רק בינואר 2018, ואם אכן התרשלו, האם הדבר גרם נזק לתובעים.
בסופו של ההליך, קבע השופט כי לתובעים נגרם נזק כספי, לאחר שלא יכלו להשכיר את המבנים במשך שמונה חודשים.
השופט אמד את גובה השכירות שהתובעים יכלו לקבל על 12,000 שקל בחודש. עוד קבע כי יש להעמיד שיעור הנזק בגין שכר דירה ראוי לקוטג'ים על 192,000 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד מתן פסק הדין. הסכום הסופי עומד על 231,596 שקל.
בנוסף, השופט הורה לעירייה לשלם עוד 2,234 שקל עבור הפרשי הצמדה לערבות הבנקאית בסך 20,000 שקל שחולטה על ידי העירייה והושבה כעבור שבע שנים. עם זאת, יתר סעיפי התביעה נדחו.
בסך הכל, העירייה תשלם לתובעים 233,830 שקל בגין הנזקים, ועוד 50,000 שקל הוצאות משפט.
