בשבוע שעבר נחשף ב"מיינט חולון" סיפורו של תלמיד תיכון בחולון שחברו תקף אותו וניסה להדליק את חולצתו במצית. הורים שילדיהם נכחו באירוע וגילו על כך באמצעות התקשורת, הזדעזעו מהמקרה וחלקם לא היססו לערוך חשבון נפש השבוע.
1 צפייה בגלריה
בעקבות המקרה בבית הספר קיימו שיחות הסברה עם התלמידים
בעקבות המקרה בבית הספר קיימו שיחות הסברה עם התלמידים
"ההחלטה ששני התלמידים יחזרו ללמוד יחד נעשתה בשיקול דעת"
(המחשה: shutterstock)
קראו גם:
"כששמעתי על המקרה ממש הזדעזעתי", סיפרה השבוע אם לילד שלומד בכיתה עם שני התלמידים. "חשבתי לעצמי שחבל שזה הגיע לעיר שלנו, אבל אז הבן שלי הודה שזה קרה אצלו בבית הספר ושהוא מכיר את המקרה. הוא אפילו ראה את הסרטון כי הוא עבר בין כמה חברים".
מה הוא חשב על זה?
"אני גאה לומר שהבן שלי כן הבין כמה זה חמור, אבל הוא חשב שזה מטופל. באופן אישי אני לא רואה בזה טיפול מספיק חמור. אני לא מכירה את הילד שתקף, אבל העובדה שהוא מסתובב בכיתה כרגיל ושלא נעשה שום מהלך חמור, מעידה על טיפול לקוי".
תחילתו של המקרה בבית ספר על־יסודי בעיר, שבו על פי החשד ניסה תלמיד כיתה י"א להצית את החולצה של חברו לכיתה כשסביבו תלמידים נוספים מעודדים ואף מצלמים את האירוע.
המקרה התרחש בתוך הכיתה כאשר שעות לפני כן שני התלמידים רבו ונדרשו לצאת החוצה. זמן קצר לאחר מכן הבחין התלמיד התוקף בשריטה על אופניו וחשב שמי שביצע את המעשה הוא התלמיד שהתקיף זמן קצר לפני כן, ועל כן החליט להכות אותו באגרופים. לתלמיד שהותקף נגרם שבר באף והוריו הגישו תלונה במשטרה, אך למרות המקרה החמור הילד התוקף הורחק לשבועיים בלבד לכיתה אחרת ולאחר מכן שב לכיתתו.
מעיריית חולון נמסר כי מינהל החינוך מלווה את התלמיד הנפגע לאורך כל הדרך ומטפל משמעתית וחינוכית בתלמיד הפוגע, וכי במהלך התקופה התקיימו מספר שיחות בירור בין שני הצדדים עם מפקחת בית הספר, עם היועצת הבכירה, עם הצוות החינוכי ועם ההנהלה.
עוד נמסר כי ההחלטה ששני התלמידים יחזרו ללמוד יחד נעשתה בשיקול דעת ובהתייעצות עם גורמי המקצוע ואף הוצע להורי התלמיד הנפגע לקיים מפגש גישור אך הם סירבו בתוקף, וגם לא הסכימו למפגש גישור בין התלמידים ללא ההורים.
אם נוספת שהזדעזעה מהמקרה סיפרה השבוע שביקשה לפנות אל הורי הילד שהותקף בהצעה, אך הומלץ לה להימנע מכך.
"רצינו לעשות מפגש גישור או אולי משהו כיתתי, אבל הבנתי שמבחינת ההורים הם רוצים לסיים עם הסיפור הזה כמה שיותר מהר. אני מבינה אותם. הפחד מזה שהילד שלך ייפגע פיזית הוא גדול. אף אחד לא מספיק תמים כדי להאמין שהם שולחים את הילד שלהם בכל בוקר בלב שקט. זה מטריד אותי כי כקהילה שרואה בעצמה דוגלת בחסד ואמת הייתי מצפה מאיתנו לעשות יותר".