רעידות האדמה שהתרחשו השבוע בצפון הארץ אמנם לא הורגשו בחולון ובבת ים, אך המציאות הוכיחה כי בשתי הערים יש בניינים בסכנת קריסה גם מבלי שהאדמה תרעד.
קראו גם:
בבת ים ישנם כיום כ־5,000 בניינים ישנים שנבנו בין שנות ה־50 לשנות ה־70, מתוכם כ־600 המוגדרים ברמת סיכון נמוכה, בינונית וגבוהה, ובעליהם נדרשו לחזק אותם.
בחודש נובמבר 2021 פונו שני בניינים בעיר מחשש לקריסה, הראשון ברחוב ירושלים, שם פונו דירות מחלקו הצפוני של המבנה והדיירים נדרשו לבצע חיזוקים שמרביתם כבר הסתיימו ועל כן הם יכולים לשוב לבתיהם.
הבניין השני, ברחוב מסריק, היה במצב הרבה יותר חמור ופונה באישון לילה לאחר שהוכרז כבניין מסוכן כבר בשנת 2019, אך הדיירים לא הצליחו לבצע את הנדרש כדי לחזקו, ובשלב מסוים הוחלט כי ממילא אי־אפשר לתקנו ומוטב להכניס אותו לתוכנית פינוי־בינוי, שעומדת לצאת לפועל בחודשים הקרובים. מומחים טוענים כי רק בנס הבניין לא קרס על ראשי התושבים וקשה להאמין כי הוא היה עומד ברעידת אדמה.
גם בחולון יש לא מעט בניינים שזקוקים לחיזוק, ועיר הילדים לא זקוקה לתזכורת נוספת: בחודש ספטמבר 2021 קרס בניין שלם ברחוב סרלין, ו־32 משפחות איבדו את בתיהן ואת מרבית רכושן. נזק כבד נגרם גם לבניין הסמוך אליו.
הבניין פונה יממה בלבד לפני שקרס ואין ספק כי רק בנס ניצלו חייהם של הדיירים, שאמנם פעלו בעבר לחיזוק המבנה, אך לא באמת הצליחו לחזק אותו כראוי. גם בניין זה היה כבר בשלבים מתקדמים של תהליך פינוי־בינוי, אך הבירוקרטיה הרבה עיכבה את התהליך וספק אם הוא היה מצליח לצאת לפועל בזמן.
כך או כך, חולון ובת ים אינן נמצאות באיזור סיכון מוגבר לרעידת אדמה, ועל כן הממשלה אינה מתעדפת אותן בחלוקת תקציבים עבור חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה, בניגוד לערים בצפון. המשמעות היא שכלל התקציבים צריכים להגיע מהרשויות המקומיות, מאנשים פרטיים או מיזמים שיכולים להרוויח מהתוכנית, וזו הסיבה שתושבים רבים קוראים לרשויות להגדיל את זכויות הבנייה כדי לעודד יזמים לקחת על עצמם פרויקטים בבניינים שעלולים להפוך לאבק וחול בשעת רעידת אדמה, אם לא יטופלו בהקדם.
עוד חדשות חולון
