עמירם אחירותם היה אחד המורים הנערצים ביותר בחולון. הוא הלך לעולמו ביוני האחרון לאחר מאבק ממושך במחלה. תלמידיו הרבים זכרו אותו היטב וסיפרו שהיה "מורה ודמות מיוחדת במינה". השבוע, לרגל יום הולדתו ה-74, נרתמו בבית הספר להנצחה מיוחדת עבור איש יוצא דופן.
4 צפייה בגלריה
עמירם אחירותם
עמירם אחירותם
עמירם אחירותם
(צילום: באדיבות בית ספר קוגל)

בבית הספר 'קוגל' נחנכה ספריה על שמו, והיא כוללת את כל ספריו הפרטיים: ספרי פרוזה, הגות היסטוריה ושירה, שאותם תרמה משפחתו.

קראו גם:

ההחלטה על הקמת הספרייה התקבלה לאחר פטירתו הפתאומית, אז נפגשה המשפחה עם מוטי ששון, ראש עירית חולון, על מנת לנסות לבחון אפשרות הנצחה שתתאים לאיש המיוחד הזה. אחת ההצעות הייתה להקים פינת ספרייה שתכלול את ספריו האישיים של עמירם ז"ל. כך יזכרו אותו תלמידי הדורות הבאים דרך הספרים שאהב.

4 צפייה בגלריה
עמירם אחירותם
עמירם אחירותם
עמירם אחירותם לאורך הדורות ותמונות המחזור
(צילום: באדיבות בית ספר קוגל)

בשבוע האחרון יצאה היוזמה המרגשת הזו לפועל. בטקס שנערך במבואה של בית הספר קוגל, שם ממוקמת הספרייה, השתתפו תלמידי ומורי בית הספר, וכן תלמידיו - מוטי לוי ויוסי גרוטס, שסיפרו מי היה בשבילם עמירם.
אחד מתלמידיו שיתף בהתרגשות, שלאחר שסיים את לימודיו, פגש יום אחד באקראי את עמירם, וסיפר לו שאינו זכאי לתעודת בגרות משום שחסרה לו בחינת בגרות בספרות. עמירם הציע לסייע לו והזמינו לביתו. וכך, באווירה ביתית, שכללה גם כיבוד משובח, למדו השניים ספרות, ועד מהרה הוא קיבל את תעודת הבגרות שלו, ויכול היה להמשיך הלאה ולהתקדם.

4 צפייה בגלריה
הספריה להנצחת עמירם אחירותם ז"ל
הספריה להנצחת עמירם אחירותם ז"ל
טקס חנוכת הספרייה להנצחת עמירם אחירותם ז"ל
(צילום: באדיבות ביה"ס קוגל)

בתום הטקס נחשף שלט ההנצחה המכובד: "עמירם אחירותם (1950-2023), איש ספר ומחנך, העמיד תלמידים הרבה, הנחיל במסירות ובאהבה, את עולם הספרות. תיכון מקיף קוגל".

4 צפייה בגלריה
הספריה להנצחת עמירם אחירותם ז"ל
הספריה להנצחת עמירם אחירותם ז"ל
הספריה להנצחת עמירם אחירותם ז"ל
(צילום: באדיבות ביה"ס קוגל)

עמירם אחירותם התגורר בחולון ולימד בבית הספר קוגל מתחילת שנות השמונים. במהלך שנות הוראתו הרבות, שימש כמורה, רכז מקצוע, מחנך ורכז שכבה נערץ ואהוב על תלמידיו. יעיד על כך בין היתר ערב התרמה עבור יציאה לניתוח השתלה בחו"ל, שאירגנו למענו תלמידיו בבית יד לבנים לפני למעלה מעשרים שנים.
את רוב זמנו ומרצו השקיע בתלמידיו, קיים איתם שיחות אישיות היה אוזן קשבת לכולם והשפיע לא מעט על הבחירות שעשו בחייהם. בוגרים רבים שמרו איתו קשר שנים רבות לאחר סיום הלימודים וחלקם עד יומו האחרון. יהי זכרו ברוך.