השבוע הלך לעולמו אחד מן המורים האהובים והנערצים ביותר בחולון. עמירם אחירותם חינך ולימד ספרות בבית ספר "קוגל" במשך שנים רבות, והיה גם רכז שכבה ואחד מעמודי התווך בתיכון. הוא נפטר לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. תלמידיו וחבריו נפרדו השבוע בעצב ממחנך מהדור הישן, כזה שהיה מקור השראה לאלפי תלמידים ואף פעם לא ויתר עליהם.
אחירותם היה יליד העיר חדרה, אך מאוחר יותר עבר לחולון והוא בוגר התוכנית לספרות באוניברסיטת בר אילן. בתיכון "קוגל" לימד לספרות, אך גם חינך תלמידים רבים לאורך השנים. מורים, שהיו חבריו לבית הספר מעידים כי היה עמוד תווך, אדם כריזמטי, חכם, מורה נערץ, חבר טוב ונאמן.
שנים רבות הוא התמודד עם מחלת כליות, ובעבר נאלץ לעבור השתלת כליה. בית הספר כולו נרתם לעזרתו בגיוס כספים, עד שהגיע לניתוח המיוחל שהציל והאריך את חייו.
קראו גם:
המנהל המיתולוגי של תיכון קוגל (בין השנים 1984-2003), דב רוזנפרב, סיפר ל"מיינט חולון": "הכרתי אותו כמורה לספרות יוצא מן הכלל, כמחנך של דורות תלמידים, כרכז שכבה פעיל עם הרבה מרץ וגם כשהוא היה חולה, ונזקק לתרומת כליה – עשינו למענו כל מה שאפשר כדי לעזור לו לממן את תרומת הכליה שקיבל בדרום אפריקה, וזו החזיקה עוד שנים ארוכות, עד שלצערנו השבוע הוא נפרד מאיתנו".
חברתו לעבודה בבית הספר, נגה פניני, כתבה לזכרו: ""אין מילים לתאר את גודל האובדן. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות... בנופלו כמו מבצר עתיק היה בסוף הדרך".
אחירותם היה מעריץ שרוף של סיפורת הבילוש בסיפור האמריקני, ובמיוחד אהב את הסופר ריימונד קארבר, והוא אף כתב על הסופר מספר ביקורות חיוביות, ותרם את מחקריו למשרד החינוך. לאחירותם אף היה קשר קרוב-רחוק עם משפחתו של הסופר, לאחר שבין היתר גרה משפחת קארבר שנה וחצי בארץ, לאחר שאשתו של קארבר קיבלה מלגה ללימודים מאוניברסיטת תל אביב.
עמירם אחירותם היה אחד המורים הנערצים ביותר על התלמידים. בעמוד לזכרו שהקים תיכון קוגל בפייסבוק, כתבו ביומיים האחרונים עשרות תלמידים שלו לשעבר, בין השאר נכתב: "מורה אהוב ונערץ על ידי כל התלמידים", "מורה ומחנך משכמו ומעלה. איש מקסים עם חוש הומור מיוחד שתמיד שמח לעזור".
חלק מהתלמידים לשעבר אף סיפרו זיכרונות אישיים שבהם סייע להם להתגבר על קשייהם ולהגיע להצלחה: "מורה ודמות מיוחדת במינה. כשחששתי להנחות את מסיבת הסיום בשנת 98, הוא לא ויתר עליי, ולא ויתר לי, התעקש שאעשה זאת. כמה הודיתי לו".
גם נגה פנינה, כיום פנסיונרית ובעבר מורה ותיקה בקוגל, זוכרת אותו היטב ומספרת: "עמירם ואני היינו קולגות כמורים לספרות בקוגל, השותפות שלי איתו הייתה מקצועית. היינו מחנכים, השתתפנו יחד בישיבות מקצועיות של משרד החינוך. עמירם היה ידען גדול בתחום הספרותי, גם שימש כמרכז המקצוע בקוגל וגם חבר הנהלה. הוא נחשב למורה מצוין, מאוד כריזמטי ותלמידים העריצו אותו".
אחירותם, בן 73 במותו, התגורר לבדו ברחוב ההסתדרות בחולון, הוא היה חולה כליות, ולא היו לו ילדים. בימיו האחרונים עבר טיפולי דיאליזה רבים, ולאחרונה מחלתו הידרדרה. הפעם לא הצליח להתאושש ממנה. הוא נפטר ביום רביעי האחרון. הלוויתו תתקיים היום (שישי 23.6.23) בשעה 11:30, בית הלוויות הירקון באולם חסד. יהי זכרו ברוך.