ל-37.4 אחוז מתושבי חולון יש כלי רכב על שמם, קצת יותר מהממוצע העירוני הארצי העומד על 34.9 אחוז. כך עולה מבדיקה של הלשכה המרכית לסטטיסטיקה. עוד עולה כי ל-54 אחוז מהחולונים יש רישיון נהיגה לרכב. ברעננה לשם השוואה כ-67.5% עשו רישיון נהיגה, ואחריהם ברשימה עוד ערים מבוססות, כמו רמת השרון, הרצליה והוד השרון.
השאלה החשובה ביותר – האם החולונים אוהבים להזיז את האוטו? התשובה מורכבת. התושבים שנוסעים הכי פחות עם הרכב שלהם הם תושבי גבעתיים, שמתניעים ונוסעים פחות מ-10,000 קילומטר בשנה. לאחריהם, ערים נוספות בגוש דן והמרכז, כמו רמת גן, תל אביב וקריית אונו. זה ככל הנראה בגלל תחבורה ציבורית טובה, מגוון גדול של אוטובוסים, כולל שישי ושבת, קורקינטים אופניים חשמליים רבים להשכרה וגם רכבת קלה ויעילה.
קראו גם:
אחד הדברים שהחולונים סובלים ממנו הכי הרבה הוא לעמוד בפקק. כידוע, מרבית תושבי חולון אינם עובדים בעיר עצמה – אלא בערי הלווין. במקרים רבים, לתושבי חולון לוקח כ-25 דקות רק כדי לצאת מהעיר ברכב הפרטי, ואז עוד כ-25 דקות כדי להגיע לעיר הסמוכה. לא משתלם לנסוע במכונית הפרטית כ-50 דקות כדי להגיע לתל אביב, למשל, ורק אז להתחיל לחפש חניה. מסיבה זו, תושבי העיר מעדיפים להשתמש בתחבורה ציבורית, עד כמה שניתן, במקום להוציא את האוטו מהחניה, פשוט כי זה יותר מהיר ויותר משתלם מבחינה כלכלית.
חולון יחסית במיקום טוב באי-הוצאת הרכב מהחניה, עם 12,000 קילומטר בשנה. יש ערים רבות נוספות שתושביה, כמו בחולון, מעדיפים שלא להוציא את הרכב מהחניה, כמו פתח תקוה, גבעת שמואל ורמת השרון – ומאותן סיבות בדיוק. יחד עם זאת, דווקא תושבי בת ים, ראשון לציון ורחובות – נוסעים הרבה יותר, כך למשל תושבי רחובות נוסעים כ-13,200 קילומטר בשנה.
מי שמוסיף על הסיבה מדוע החולונים לא אוהבים לנסוע ברכב הוא מקס מורוגובסקי, חבר ועדת התחבורה מטעם סיעת "צעירים פלוס": "על אף שחולון ממוקמת באזור מאוד נוח מבחינה תחבורתית במטרופולין, החולונים עומדים בפקקים לא פחות משכניהם בערים מסביב, ולעתים אף יותר, מכיוון שמעל 70 אחוז מתושבי העיר עובדים מחוץ לחולון, ובמקומות רבים בעיר יש עבודות תשתית מתמשכות. ככל שעולה הצפיפות, כך מתחדד הצורך בשיפור אמיתי בתדירות ואמינות התחבורה הציבורית ויצירת אלטרנטיבה נוחה לרכב הפרטי בעיר כבר עכשיו, כי המגמה של החרפת הפקקים לא תיעצר בשום מקרה".
