על גבול קרית שרת ונווה פנחס, ממש מתחת לבניין קמפוס אמות, שוכנת המסעדה החדשה "רמבלה" (הרוקמים 2, חולון). למעשה, המקום כלל לא התחיל כמסעדה, אלא אמור היה להיות בר קוקטיילים, ראשון מסוגו בעיר, אבל אז הגיע שבעה באוקטובר שטרף את הקלפים.
"משהו שהחבר'ה בחולון עוד לא מכירים"
גיל רבי (בן 28), תושב חולון, הוא אחד משלושת השותפים בבר ומסעדת "רמבלה". בשיחה עם "מיינט חולון" הוא מספר: "במשך שנים רבות ניהלתי את 'סעידה בפארק'. המקום הלך טוב, כל חולון והסביבה הרחוקה היו מגיעים, אבל חיפשתי לעשות משהו אחר, כזה שמזכיר את מיטב ברי הקוקטיילים בתל אביב. משהו באיכות ובתוכן שהחבר'ה מחולון עוד לא מכירים".
קראו גם:
רבי חבר לרוני קפון ודן ברכה (כולם חולונים במקור מתחום הקולינריה וחיי הלילה ש.ש), והם החליטו להתמקם יחד במתחם החדש שבדיוק סיים את בנייתו תחת מגדל אמות: "זה נראה לנו מקום טוב - יש בו חניה, פונה לאנשים מהשכונות מסביב שממש אין להם איפה לסעוד או לשתות באיזור, ובעצם למשוך גם מכל הסביבה הגדולה – ראשון לציון, רחובות, בת ים ועוד. אין עוד בר קוקטיילים כזה בגזרה, וזאת כמובן מבלי להיכנס לתל אביב".
המלחמה שינתה את הכל
במשך שנה וחצי המקום עבר תכנון, עיצוב אדריכלי, שיפוץ ובנייה – ורגע לפני הפתיחה הגיע השבעה באוקטובר. "ממש כשבאנו להתניע את העסק, הגרוע מכל קרה", מספר רבי. "כל העסקים במדינה נסגרו לחודש וחצי, ואז גם כל החבר'ה שגייסנו לעבוד אצלנו כברמנים, מלצרים ועוד גויסו למילואים. בקיצור, חשבנו שכל ההשקעה יורדת לטמיון, אבל על אף כל המשוכות, החלטנו שפותחים בכל זאת".
רבי מספר על תחילת הדרך, באמצע המלחמה ואומר: "תחילה פתחנו את המקום כבר קוקטיילים – מבחר נאה של משקאות איכותיים, עם נראות של הממזגים הכי יפים, כמו שיש במיטב הברים בתל אביב, פריז או ניו יורק. אבל מה, בגלל שזה חולון, אנחנו פונים לאוכלוסייה מקומית – והמחירים הרבה הרבה הרבה יותר נוחים. במקביל, התחלנו להוציא קצת מנות קטנות לצד המשקאות, ואז ראינו שהקהל פה משתוקק לאוכל אמיתי ואיכותי. החלטנו לשנות כיוון, והתחלנו להפעיל מטבח חם, שכרנו את השף צחי מלול (טורקיז, סיטארה, ש.ש.) ובעצם להפוך את 'רמבלה' מרק בר קוקטיילים לבר-מסעדה לכל דבר".
רשימת המתנה ותור ארוך בכניסה
ואכן, כשהחתום מעלה הגיע לבקר במקום, ביום חמישי לקראת שעה 20:00 בערב, המקום נצץ עם תאורה יפה, ממורק למשעי, המטבח עבד, אבל היו רק שולחן או שניים בלבד שבמרכזם סעדו את ליבם כמה אנשי הגיל השלישי.
זה היה די מפתיע, הרי בתל אביב בשעה זו, כבר לא ניתן להכניס גפרור לאף בר, מסעדה או בית קפה – אז איך יכול להיות שמקום כזה בחולון לא יהיה מפוצץ? אבל מסתבר שחיי הלילה בחולון מתחילים מעט מאוחר יותר, אולי כמו בברצלונה שבספרד, ואכן הבר-מסעדה נקרא על שם השדרה המרכזית "לה רמבלה" בברצלונה, ששם חיי הלילה מתחילים מאוחר.
בשעה 22:00 ב"רמבלה" חולון כבר לא מקום להכניס סיכה, אם חיפשתם להזמין שולחן, כיסא בר, ספסל בחוץ או אפילו פינת ישיבה על חתיכת ארגז שמצאתם ברחוב – לא היה לכם סיכוי. מעבר לרשימת ההמתנה, גם תור ארוך השתרך מאחורי עמדת המארחת בכניסה.
תבואו רעבים
כעת כבר ניתן להכריז: "רמבלה" הוא כנראה המקום החם ביותר בחולון כיום. למה כל כך הרבה באים? אולי בגלל התפריט המעודכן שמציע מבחר נאה מאוד של מנות מחומרי גלם טריים. החל ממנות בשר ודגים, דרך מגוון סלטים, מנעד קינוחים, תפריט יין חמוד ותפריט ממזגים שלא מבייש את הברים המצליחים ביותר בתל אביב.
המיקסולוג גבי גרשאטור סייע לרקוח את הקוקטיילים – ואפשר לפגוש כמה משקאות שרק תרצו להרטיב שוב את החיך: "ג'וני סינס" – וויסקי ג'וני בלונד עם ליקר משמש וניל וקינמון, סירופ אפרסק וקציפת לימון (52 שקל); המשקה "סגרדה פמיליה" – שני סוגי רום, ליקר אגוזי לוז, ליים, מנגו, בננות וקוקוס (58 שקל); וכמובן אל תפספסו את "סנגריה לוקה" – ג'ין ויין לבן עם נגיעות של ליקר תפוז, תפוח, וניל ולמון גראס (139 שקל – כיוון שמיועד לשיירינג).
גם בתפריט האוכל יש מגוון מנות ראשונות שכדאי לא לפסוח עליהן, החל מלחם שנאפה במקום: "פרנה דה קאסה" – שהוא בעצם פרנה בתנור אבן, שמגיע חם חם עם קרם חצילים וסלסת עגבניות (32 שקל); ולחובבי הפטריות אל תפספסו את "מיקס שמפיניונס" – שזוהי מנה מקושטת של פטריות שמפניון ושימג'י, קרם כרובית, שמן כמהין, אגוזי לוז וקראמבל זיתים שחורים (54 שקל).
אם חשקתם לבלוס ברצינות ולמלא את קיבתכם, לכו על "טרטר פילה בקר": פילה בקר קצוץ גס, חרדל, בצל סגול, צלפים וקונפי חלמון (65 שקל) – מה שמכונה, הטעם המושלם. מנת "טונה צרובה" היא בדיוק כמו שנשמעת – אלא שעטופה בראס אל חנות ומוגשת על מצע ירקות שרופים (60 שקל). גם מנת "פילה מוסר" על תבשיל מנגולד וגרגרי חומוס (95 שקל) – עשויה בדיוק במידה הנכונה, ובהחלט הם יודעים מה הם עושים במטבח.
המקום מציע גם מבחר קינוחים יפה, אבל אחרי כל כך הרבה מנות ומגוון קוקטיילים, למי בכלל נשאר מקום?~ הרמז היחידי שקיבלנו מהמלצרית ושלא תמיד מופיע בתפריט – שהם עושים את המלבי הטוב ביותר שאכלתם בחיים שלכם. אבל בשביל זה, כנראה נצטרך לבוא שוב.
