בסופו של דבר אני יכול להכריז בגאווה: התקבלתי! אם חשקה נפשכן בילד לאב סימפטי, עם חוש הומור, שמנמנות חביבה ונטייה לחשיפה עצמית גבוהה ברשת מקומונים ארצית, נמצא תורם הזרע המושלם - אני.
לבנק הזרע של 'הרצליה מדיקל סנטר' הגעתי לצורך משימה עיתונאית חשובה. המטרה: לבדוק אם השמועה שאיכות הזרע הגברי הולכת ופוחתת נכונה, ומעמידה אותנו בפני מכת בכורות מודרנית וקשיים בייצור הבכורים. זו גם הזדמנות מצוינת לברר מיהו התורם האידיאלי ואם כל אחד יכול, או במילים אחרות: האם זה אני?
3 צפייה בגלריה
ד"ר מתן לוי מבנק הזרע
ד"ר מתן לוי מבנק הזרע
ד"ר מתן לוי מבנק הזרע
מנהל הבנק, ד"ר אלון קדם, מקדם את פניי בחיוך. העובדה שהוא רופא + נאה הופכת אותו לתורם פוטנציאלי, אבל מאחר שהוא נשוי ואב לשלושה הוא נפסל אוטומטית. "הבנק נוסד לפני שלוש שנים כדי להביא עוד תורמים ולברור את האיכותיים שבהם, הן מבחינת הבדיקות הגנטיות והן מבחינת האיכות", הוא מפרט. "אנחנו רוצים את התורמים הטובים ביותר, ומובן שלא כל אחד מתקבל".
עד כמה לא כל אחד? "רק אחד מכל עשרה פונים יימצא מתאים בסוף התהליך". אבוי לי. אני מתחיל להזיע ולהריח את הניחוח המוכר של הכישלון.
האלצהיימר של סבא השלב הראשון בדרך לתרומה הוא ראיון טלפוני: השואל מוודא שאינני נשוי, ובסעיף ההיסטוריה הרפואית גורם לי להתוודות על הכדורים נגד צרבת שאני לוקח. בשלב הבא אני משוויץ בתעודת הבגרות המלאה שהוצאתי ומסביר למה הפרופיל הצבאי שלי היה נמוך. "שום נתון לא פוסל אותך רק מעצם היותו אלא מוביל אותנו לנסות להבין למה, למשל, אין תעודת בגרות, ובמקרה שלך, למה הפרופיל הצבאי נמוך", מסביר לי הרופא. "אם אין מרכיב תורשתי, אם הסיבה היא למשל פריקת כתף, אין רלוונטיות לדור ההמשך. בעיות נפשיות, לעומת זאת, הן אישיו".
תסביר. "בתפר שבין דור ה־X לדור ה־Y בעיות נפשיות הפכו לאחד מגורמי החשש הגדולים ביותר של הנשים שמחפשות אב. רבות מהבעיות האלה מתפרצות במהלך השירות הצבאי, לכן בתשאול אנחנו מייחסים חשיבות לשירות ולהשלמתו".
ונטייה לשמנמנות? "היא לא פוסלת מיידית. אגב, כדי למנוע הסתרות, כל מועמד נדרש להביא את תיקו הרפואי מרופא המשפחה".
ממני עוברים אל המשפחה. בעיות הלב של אבא, האלצהיימר של סבא. כשמיצינו את הקטע הרפואי הרופא בודק את המניע. "יש שבאים ממניעים אלטרואיסטיים ורצון לעזור לזוגות במצוקה", הוא מסביר. "ויש חלק לא קטן שרוצים ליצור כמה שיותר צאצאים, כמו אריות. מבחינתם, זה לא חיסרון. אחרים מדברים על העניין הכלכלי".
כמה כסף מקבל התורם? "אחרי מס הכנסה, כ־600 שקל לתרומה. לתורם שמגיע בממוצע ארבע פעמים בחודש זו השלמת הכנסה לא רעה. בכל הארץ נמכרות מדי חודש כאלף מנות זרע. בבנק ציבורי מחירן עומד על כ־900 שקל. בבנק פרטי בין 1,700 ל־2,000 שקל, ותרומה מחו"ל עולה כ־4,000 שקל".
הסיבה שהביאה אותי, כתבה לעיתון, היא כנראה הכי מקורית ששמע.
החדר האדמדם
בתום הראיון אנחנו עוברים לאזור התכל'ס. נפשי צמאת הלייקים מבקשת לעשות סלפי עם כוס מדידה על רקע השלט 'בנק הזרע'. אני מדמיין איך אעלה את התמונה לדף הפייסבוק, אכתוב "פרטים בהמשך" ואעורר את סקרנות חבריי ואת חמתה של אימי.
3 צפייה בגלריה
ד"ר אלון קדם. צילום: אסף פרידמן
ד"ר אלון קדם. צילום: אסף פרידמן
ד"ר אלון קדם. צילום: אסף פרידמן
אבל אין במקום שלט כזה. הכול דיסקרטי מאוד, אנונימי ומסתתר תחת השם 'מרכז להפריה חוץ גופית'. "שני הצדדים, התורם והנתרמת, אנונימיים לגמרי", מבטיח קדם. "התורם נכנס בדרך צדדית. הוא לא יכול להיחשף ואף אחד לא יודע שהוא מגיע לתרום זרע. כל התהליך מתנהל בצורה דיסקרטית ומכובדת".
החדר שבו ניתן הזרע, כך נקרא לו בעדינות, נראה תמים מבחוץ. האור האדום שדולק מעליו הוא הסימן היחיד שיכול להסגיר שמתרחשת בו פעילות, המממ... דיסקרטית. בחדר יש כורסה, עיתונים מסוג מסוים וטלוויזיה שאינה פועלת. "היום יש הכול בסמארטפונים", אומר ד"ר מתן לוי, שאחראי על המעבדה הסמוכה לחדר.
כן, קוראים לו מתן והוא עובד ליד חדר מתן זרע. מצחיק. את כל הבדיחות הוא שמע כבר. עכשיו הוא מנסה לדרבן אותי לתת דגימה ומבטיח שהפעילות שורפת הרבה קלוריות. "אתה חייב להיות בעל חוש הומור בעבודה הזאת", הוא מציין, "חייב לדבר עם האנשים בגובה העיניים. הסיטואציה מספיק מביכה גם ככה. לא פשוט לגבר לספק ביצועים לפי פקודה. יש כאלה שנכנסים ומיד יוצאים, מחייכים ונותנים לנו דגימה. הם יעשו את זה גם בלי לסגור את הדלת. אחרים, כמו מי ששר באמבטיה ומשוכנע שהוא זמר ופתאום מול קהל נתקף פחד, מוותרים בשלב הזה".
"רבות מהנשים שמגיעות אלינו הן רווקות שפתאום נפל להן האסימון", מוסיף קדם. "אנחנו צריכים להתמודד עם הכאב שלהן, כי לא טבעי לאף אחת לקום בבוקר ולבחור תורם מקטלוג. ברגע שהן יושבות מול אדם שמחייך וצוחק הדרך הרבה יותר קלה".
"בכלל, כל מי שעובד פה התרגל לשיחות טלפון לא ממש שגרתיות", אומרת ורד דלאל, האחראית על תיאום הלקוחות בבנק. "הם שואלים מתי לתת זרע, איך לתת, כמה זמן, ומה קורה כשהוא נשפך על הרצפה. אחד המועמדים, יום לפני התרומה, התקשר לשאול אם עליו להיות בצום".
אודישן לזרעים
"כשאומרים בנק הזרע, בדיוק לזה מתכוונים", אומר קדם, כשאנחנו נכנסים לחדר עמוס חמישה מכלי ענק, שבתוכם מימן נוזלי בטמפרטורה של 196 מעלות מתחת לאפס, קור שעוצר כל תהליך ביולוגי. 6,000 עוברים ממתינים שם לאימם, לצד זרעים שמחכים להפריה.
"איכות הזרע עולה ויורדת ללא הפסקה אצל כל גבר, וכל תורם פוטנציאלי נותן שתי דגימות בטווח של שבועיים", אומר לוי.
"לפני שהזרע מגיע לכאן הוא עובר בדיקות קפדניות במעבדה, ואם נדרש - גם השבחה. אנחנו בעצם עושים אודישן, כמו בריאליטי שירה, ולוקחים רק את הזרעים הטובים ביותר. כואב הלב לזרוק חבר'ה איכותיים, אבל אנחנו לוקחים רק את המובחרים שבמובחרים. בבדיקות הזרע 50 אחוז מהמועמדים נושרים. בשלב הבא, בדיקה גנטית מקיפה, יודחו 50 אחוז מהנותרים. זה מפני שבישראל יש הרבה מוטציות שאופייניות ליהודים", מסביר קדם.
איך מסבירים את הירידה המתמדת באיכות הזרע של הגבר? קדם: "קשה להוכיח את הסיבות ולבודד משתנים. גם כשמדברים על השפעת הטלפון הסלולרי, למשל, צריך לבחון משתנים נוספים כמו גיל, עישון ותדירות קיום יחסי מין. באופן כללי ידוע לנו על גורמים מזהמים שנפוצים היום ומשפיעים על איכות הזרע בכל העולם המערבי".
מי נמצא בקבוצות סיכון לפגיעה באיכות הזרע? "נהגים שיושבים זמן רב ליד ההגה, מי שעובד עם מחשבים ניידים שפולטים חום וקרינה רבה, רוכבי אופניים, כי רכיבה של יותר מחצי שעה פוגעת בזרימת הדם לאזור. עישון קנביס גורם לפגיעה, אומנם הפיכה, אבל משמעותית. בארץ, בעיקר בקרב סטודנטים, זו בעיה נפוצה. אנחנו מבקשים להפסיק את השימוש בתקופת התרומה ומזהים מיד אם הם לא עשו זאת".
מה בעניין מתח ומצב רוח? "למתח ולמצב נפשי מורכב יש בהחלט השפעה, ואנחנו רואים אותה בעיקר אצל זוגות. ברגע שמתחתנים מתחילים שינויי מצב הרוח".
כשאומרים לגבר שהבדיקה לא מספיק טובה זו פגיעה גדולה באגו. "אנחנו מסבירים שאנחנו זקוקים לתוצאות סופר־איכותיות. לצד זאת, איתרנו גם כאלה שהיו עקרים ולהם אנחנו עוזרים למצוא טיפול. את חלקם הגדול הצלנו, אפשרנו להם להקפיא זרע. בעתיד יהיה להם הרבה יותר קשה".
שיהיה פה סדר
כבר תקופה ארוכה נמצאת על שולחן הכנסת חקיקתו של חוק בנק הזרע. החוק נועד בין השאר ליצור מאגר תורמים שימנע אפשרות של גילוי עריות. "החוק אמור לעשות סדר", מסביר קדם. "כרגע התחום פתוח, לטוב ולרע. כשהיינו מדינה קטנה והיקף התרומות לא היה גדול המצב היה לא רע. כשהיקף התרומות גדל נוצרה בעיה. יש הסדר בין רוב בנקי הזרע שלפיו אנחנו מעבירים מידע על תורמים חדשים, כדי שלא יהיה מצב שגבר יתרום אצלנו ואז יעבור לבנק אחר".
למה זאת בעיה? "אם הוא תרם אצלנו לתשע משפחות, ועובר לתרום לתשע נוספות בבנק אחר, זה יוצא משליטה".
בסרט 'סטארבק', התורם הנמרץ מגלה שיש לו יותר מ־500 ילדים. "זה יכול לקרות במציאות, אבל בישראל הסיכוי נמוך, בגלל הגדרת המכסה. אין הבדל גדול בין מי שיש לו עשרה ילדים בישראל או 500 ברחבי הגלובוס. בעולם יש בעיה בנושא ועולה הנטייה לעבור לסטטוס של 'תורם פתוח', כלומר מזוהה. בגיל 18 הצאצא יכול לפנות אליו והוא מחויב לענות לו פעם אחת. אין לו מחויבות חוקית, אבל הוא חשוף. יש מדינות בעולם, למשל שווייץ, שאסרו כמעט לגמרי על תרומת זרע. אותה מדינה שנתנה זכות הצבעה לנשים רק בשנות ה־70 לא מאפשרת לזוגות חד־מיניים או לרווקות לקבל תרומות. מגיעות אלינו הרבה שוויצריות, בעיקר יהודיות".
8200 עקפו את גולני
ממשיכים לשלב הבא: הראיון והשאלון. דלאל מגישה לי שאלון מקיף שבו אני מתבקש לספר מי ומה אני. התחביבים שלי, המוזיקה שאני שומע, הספרים שאני קורא, יחסי לבעלי חיים, לאן הייתי רוצה לטוס, ועוד שלל שאלות עומק מהז'אנר המוכר לכל מי שביקר באתר היכרויות באינטרנט. במקום תמונה אני מתבקש לפרט את המראה החיצוני שלי.
3 צפייה בגלריה
החדר האדמדם. צילום: אסף פרידמן
החדר האדמדם. צילום: אסף פרידמן
החדר האדמדם. צילום: אסף פרידמן
יש קווים לדמותו של התורם המועדף? קדם: "קשה לאפיין. רובם סטודנטים בשנות ה־20 המוקדמות ומעלה, אחרי שירות קרבי או משמעותי בצבא. אלה גם הדברים שהנתרמות מבקשות. פעם היה ביקוש לקרביים, היום הן מבקשות יוצאי 8200. ההשקעה שלנו בכל תורם גדולה מאוד, לכן אנחנו בוחרים את אלה שיהיו מחויבים לתהליך עד סופו. מי שנוסע לחצי שנה לתאילנד, זו בעיה. ואלה שיש להם חברה, לרוב, אחרי זמן מה הן מבקשות להפסיק את התחביב הזה".
הישראליות מעדיפות בלונדינים? "לא, אין עדיפות מסוימת - לא לבלונדינים עם עיניים תכולות (ואני חשבתי שהן יקדמו אותי ברשימה) וגם לא לבעלי עור מוקה. זה קיבוץ גלויות של ממש. רוב הנשים שמות דגש מיוחד על התיאור החיצוני. רבות גם מבקשות תורם לא יהודי, כדי למנוע סיכון של גילוי עריות. האימא יהודייה, כך שאין בעיה דתית".
אפרופו יהדות, בבנק הזרע אני מתוודע לראשונה לפטנט היהודי הקרוי 'קונדום הלכתי': קונדום בלי קוטל זרע, עם חור קטן, למניעת שפיכה לבטלה, שמיועד בעיקר לזוגות דתיים שנמצאים בטיפולי פוריות. כדי להימנע ממבוכה לקוראים ולעצמי, אתם מוזמנים לפנות לגוגל לקבלת פרטים נוספים.
הילד הרביעי
בישראל שוחרת הילודה בנק הזרע הוא לא רק עסק - הוא שליחות. בגיל 34 וחצי, כשאני רחוק מלהביא ילד משלי, אני מכיר היטב את המבטים, השאלות והתהיות. כל אחד מרגיש צורך לברר איתי מתי כבר אהיה אבא בכל פעם שאני רק מעיז להרים ילד של חבר.
"ממוצע הילדים בישראל הוא 3.7, מספר הזוי ובלתי נתפס בהשוואה למדינות המערביות, שבהן הממוצע עומד על ילד אחד", אומר קדם. "גם אצל החילונים הממוצע הוא כשלושה ילדים. יש משפחות שמגיעות אלינו לטיפולי פוריות קשים כדי לעשות ילד שלישי או רביעי. בחו"ל זה לא קיים. גם מרבית הנתרמות הרווקות מגיעות מראש בידיעה שהן מעוניינות בשני ילדים, בהשוואה לחו"ל, שם הן מביאות ילד אחד".
ואתה לא ממליץ להן להוריד הילוך? "אני חלק מהוויה הישראלית הזאת. כשזוגות באים לטיפול כדי להביא ילד רביעי, אני מסביר להם שזה הדובדבן, לא הלחם והחמאה, אבל כאב לשלושה ילדים אני מבין את הצורך. כרופא מיילד בחרתי בעבודה הזאת בגלל תחושת ההצלחה הברורה. אתה מלווה מטופלת מהרגע הראשון עד ההריון והלידה. זה עולם ומלואו".
קדם מספר על זוג שהגיע אליו כיוון שהבעל חלה בסרטן. "הם ביקשו להקפיא את זרעו לפני שיחל בטיפולים, ולצערי הוא נפטר", הוא מספר. "האישה הגיעה אלי לפגישה מרגשת מאוד וביקשה להרות מזרע בעלה. בהתחלה חשבתי שאולי יהיה לה נכון לפתוח בחיים ובזוגיות חדשה עם פרטנר חדש, אבל כשראיתי את האהבה שקרנה בעיניה הלכתי איתה. היא היתה נחושה להפוך לאם מבעלה. היא הרתה וילדה בת מקסימה, שבקרוב תחגוג שנה. אנחנו בקשר והיא שולחת לי תמונות ומעדכנת".
"התקבלת", הודיע לי ד"ר קדם, העניק לי כוסית דגימה, והוסיף, "אקדמאי, אינטליגנטי, מה שאנחנו צריכים". העסק נעצר רגע לפני שהחלטתי לזרום עם זה. אחרי הכול זו כתבה לעיתון, לא פרק ב'מחוברים'. ובכל זאת חייכתי. סומק קל התפשט בלחיי. אנסה להמשיך להילחם במכת הבכורות ולהרבות את זרעי בדרך הטבע. האנשים המקסימים שפגשתי היום ימשיכו לעצור את מכת הבכורות המודרנית ולעזור לטבע לעשות את שלו.
דרושות: ביציות
לא רק גברים שותפים כאן לנס הבריאה, אלא גם נשים, שיכולות לתרום ביציות. "רוב הביציות שיש בישראל מגיעות מחו"ל", אומר קדם. "לפני שש שנים החלו בתי חולים ציבוריים לטפל בנושא, אבל בשל מיעוט תורמות אין מערכת שמספקת די ביציות לסיפוק הצורך הגדול. אנחנו מתחילים לגייס תורמות ומקווים שתהיה היענות. ברגע שנשים יבינו את השינוי הגדול שהן מביאות למישהי אחרת, זה יגבר על החשש. נכון, לא קל לחיות בתחושה שנתת ביצית, אבל יש כאלה שמבינות את המשמעות האדירה.
"כלכלית, יש תמורה נאה - תורמת ביצית מקבלת 20 אלף שקל על כל מחזור טיפול של עשרה. זה לא בא על חשבון הפוריות ולא מסכן אותה. אנחנו מאמינים שאם תהיה מודעות, ובהיכרותנו את המנטליות הישראלית שמכוונת לעזרה לזולת, תהיה היענות. המון נשים בישראל מחכות לתרומה, וכיום יותר מ־90 אחוז מהן מקבלות אותה בחו"ל".