א' קמה ממיטת הטיפולים ונעמדה מול המראה. מבט קצר בדמותה שהשתקפה שם, והבכי פרץ וסחף את בעלה שליווה אותה, וגם את משה אלול, בעבר אמן קעקועים והיום איש שעסקיו חובקי עולם. אלול משחזר פטמות — חינם אין כסף — לנשים שחלו בסרטן השד ועברו ניתוח כריתה. שנים שהוא עושה את זה ומתרגש בכל פעם מחדש מהתגובה. תחילה הוא מסמן את מיקום הפטמות ביד חופשית ומרכיב צבע שיתאים לפיגמנט העור ולשיערה של המטופלת. בשלב הבא הוא מצייר אותן באמצעים של איפור קבוע ויוצר אפקטים של צבע משתנה ואשליית תלת־ממד. א' נמנעה מלהסתכל על תהליך העבודה, שנמשך כחצי שעה, ועכשיו שקעה כולה במה שנראה כמו סיומו של המסע. התוצאה, שדומה להפליא לדבר האמיתי, השאירה אותה נטולת מילים ועם הרבה דמעות.
"זה כמו טיפול פסיכולוגי עמוק, מה שקרה לי כאן עכשיו", היא אומרת. "אני בסערת רגשות שמחזירה אותי לרגע שבו הורדתי את התחבושות אחרי הניתוח וראיתי מה נשאר ממה שהיה המקום הכי יפה בגוף שלי. זה סוג של סגירת מעגל, והיא חזקה הרבה מעבר לקטע הוויזואלי".
כלומר?
"זה לא רק הליך טכני. עד עכשיו נמנעתי משחזור הפטמות, כי חששתי שיתגלה עוד גידול ויצטרכו לנתח שוב. שלוש שנים חייתי עם פטמות חסרות ועם צלקת, שהיתה תזכורת קבועה למה שעברתי. רק היום, שלוש שנים אחרי הניתוח, הרגשתי שזה הזמן להשלים את התהליך וגם את הפטמות. להגיע אל משה אלול מבחינתי זה לעבור לשלב הבא, מתוך תקווה שהמחלה מאחוריי ולא תחזור לעולם. אולי עכשיו אראה פחות את הצלקת. אגב, יש מקומות נוספים בארץ שעושים שחזור פטמה באמצעות איפור קבוע, והמחירים שם נעים סביב 6,000 ו-7,000 שקלים".
לב רחב
"אני לא גובה תשלום על השחזור ועושה את זה באהבה ענקית", אומר אלול. "נכון, אני עובד בזה לא מעט, לפעמים עם שתיים או שלוש נשים ביום, אבל מבחינתי הנתינה צריכה להיות אבסולוטית. אני מייצר את הכסף במקומות אחרים, בעסקים שלי".
לא צריך הכשרה נוספת? יש לך רקע רפואי?
"צריך לב רחב. ולא, אין לי רקע רפואי, רק רקע עשיר של החדרת פיגמנט לגוף".
ולמה בהתנדבות?
"לפני שבע שנים הגיעה אליי חברה שסיפרה שאחותה עברה שמונה שנים קודם לכן ניתוח שחזור ללא פטמות. היא שאלה אם אני, כמי שעוסק באיפור קבוע, אדע להתמודד עם זה. ביכולות שלי כמקעקע הדבר נראה לי לא מסובך מדי. בניתי אפקט של תלת־ממד שלקחתי מתחום הקעקועים. המטופלת הגיעה עם אחותה ועם אימן, וכשנעמדה מול המראה היא התמוטטה בבכי ואמרה שהחזרתי לה את החיים. כולנו בכינו יחד איתה. באותו רגע החלטתי שאם יש נשים נוספות שאני יכול לעזור גם להן, אעשה את זה מכל הלב. אם אני יכול להיות החותם של מסכת הייסורים שהנשים האלה עוברות, ואם אישה עומדת מולי עם חזה נטול פטמות ובתוך חצי שעה אני מאפשר לה לראות את עצמה עם פטמות, זה עושה את העבודה. אני מרגיש טוב עם זה, וברור לי שמה שאני מקבל גדול יותר מהנתינה".
מה למשל?
"לא שום דבר חומרי, אבל נוצרות חברויות ואפילו קשרים עסקיים. אולי יש כאן גם רצון להכות על חטאי העבר, כי ההלכה אוסרת עשיית קעקועים. אני בחור מאמין שבא מבית מסורתי, אבל כל החיים הלכתי בדרך שלי. בכל מקרה שחזור פטמה הוא לא קעקוע, הוא פעולה פרה-רפואית מתחום הקוסמטיקה".
מה ההבדל?
"הצבעים, המחטים, המכשיר, עומק החדירה של המחט. האיסור שמופיע בתורה התייחס יותר לעבודת אלילים, ולגבי איפור קבוע אני יודע שהרב עובדיה יוסף התיר זאת. אני מצליח להעביר אל הגוף את מה שהעין שלי רואה. התחום אינו מפותח, לא בארץ ולא בעולם, כי מבחינת המקעקעים זו נישה לא מעניינת. עם הזמן למדתי שיש נשים שבוחרות לא לעשות שחזור כלל, ויש כאלה שרוצות גם קעקועים וציורים על השד המשוחזר. מי חשב שזה יהיה כך? לא תכננתי שזה יתפרש לרמה בינלאומית".
מה פירוש בינלאומית?
"אני מדריך ברחבי העולם קוסמטיקאיות, סטודנטים, בעלי מקצועות פרה־רפואיים ולעתים גם רופאים, במטרה לתת את הפתרון הזה, שהוא אבסולוטי, מהיר וכמעט מחוסר סיכון. התוצאות יפהפיות והטיפול חד־פעמי ונשאר לכל החיים. אני מדריך בכל העולם, גם במדינת ערב. אני נוסע להדריך בקמבודיה, בפיליפינים, בווייטנאם, בסין. אני חזק ברוסיה, בפנמה ובברזיל, ובטורקיה אני אחד המדריכים הגדולים. אני לא מקעקע יותר, התואר דבק בי, אבל היום אני מייצג את ישראל בירידים ברחבי העולם. אני מרצה ומדריך, עוסק בפיתוח, מייצר מכונות לאיפור קבוע וגם מחטים מיוחדות לאיפור קבוע ולשחזור פטמה. יש גם פטנט רשום על שמי, על הרולר המדמה נקודות שיער על הראש. את רואה דוגמה לכך על הראש שלי".
ילד עם פתיל קצר
אלול, 50, הוא מוסד ותיק ומוכר בקריות, שם נרדף לעולם הקעקועים, שבגיל צעיר בנה אימפריה מעמל כפיו. מלבד זה הוא חובב מוזיקה ונגן בוזוקי. "אני בן לאב אלכוהוליסט ומכה, ולאם שחייתה בעיקר במוסדות לחולי נפש. אני השני בין חמישה ילדים, וכשהייתי בן שמונה אבא שלח את כולנו למוסדות. בניגוד למודל הקטסטרופלי שהיה לי, אני דווקא הפכתי לאבא מחזק ומעצים לשלושת ילדיי. גדלתי בתוך קושי, גם בפנימייה היו חיכוכים ואלימות קשה, ונאלצתי ללמוד לשרוד ברמה הכי בסיסית. הייתי ילד חד מחשבה, כאוב ובעל פתיל קצר מאוד. כל מה שרציתי היה לחזור הביתה וללמוד בבית ספר נורמלי, אבל לא היה לאן לחזור. בתקופת הנערות שלי עוד חיפשתי כוחניות והסתבכתי עם החוק, ובסופו של עניין עשו איחוד תיקים והצמידו לי קצינת מבחן. כמעט טבעתי, אבל הצלחתי להרים את הראש ולמדתי לשחות".
איך?
"כשגיליתי את הקעקועים. בגיל 16 וחצי שכרתי דירת חדר במוצקין, ושכן הזמין אותי לראות איך תמורת 5 שקלים עושים לו ציור של שחף על החזה. הוקסמתי. כבר אז הרגשתי שאני אמן, כשמימנתי לעצמי שיעורי עוד וכינור באמצעות הפריצות ושאר השטויות שעשיתי. כשגיליתי את הקעקועים פירקתי רדיו טייפ ולקחתי ממנו את המנוע, חיברתי אליו חלק פנימי של עט, הלחמתי סיכת תפירה ויצרתי לעצמי מכשיר עם זרוע עולה ויורדת, שבאמצעותו התחלתי לקעקע. השתמשתי בצבעים של רפידו גרף, כי שמעתי שהוא לא רעיל, וכל הקעקועים שעשיתי היו בצבעי אדום־שחור־ירוק, כי רק אלה הצבעים שהיו לרפידו גרף. כולם הכירו אותי ובאו יותר ויותר, עד ששכרתי מקום קטן בשדרות גושן ופתחתי עסק. ביום עשיתי קעקועים, בערב ניגנתי ושרתי במועדוני לילה בעמק האלכוהול בקריות".
הרגשת שהקעקועים החזירו אותך לדרך הישר?
"זה לא היה כזה פשוט. בשנות ה־80 קעקועים זוהו בעיקר עם ימאים ועם זונות, לא היה ברור אם הסיפור בכלל חוקי. אמרו לי שהמשטרה תעצור אותי. באתי ממקום של קרימינלים, כבר הייתי אחרי טיפולים של קצינת מבחן, הכירו אותי במחלקת הרווחה, והצבא הכיר בי כחייל בודד. לא רציתי לחזור לאחור ולהסתבך שוב עם החוק. ניגשתי לעירייה לברר את חוקיות העניין, והתשובה היתה שאין שום דבר כתוב על קעקועים, אז כנראה אני יכול לעסוק בכך. הדתיים התנגדו לרעיון והפגינו, וסייעו לי להתפרסם, והחיים כבר הוליכו אותי הלאה. ידעתי שאצליח ושזה הולך להיות ענק, כי אנשים מחפשים את האקסטרים, וקעקועים גורמים להם להרגיש טוב. ידעתי שיהיו לי מרצדס, סירה ובית נופש עם בריכה בקפריסין, כמו שיש לי היום. ראיתי שבעולם הזה יש שפע בלתי ניתן להבנה, וידעתי שאני רואה את הדברים אחרת ושהנפילות הן חלק מההצלחה. כשגיליתי את פוטנציאל האיפור הקבוע המשכתי לגדול. ורד אשתי, שמנהלת את העסק, היא אחד המנועים שלי. אני אולי יכולתי להסתפק בפחות, אבל היא מעודדת ודוחפת קדימה".
מחלה שמסירה מסכות
משרדו של אלול מלא מכתבי תודה מנשים שנשלחו אליו למטרת שחזור על ידי עמותות ורופאים. כך הגיעה אליו גם א'. "הגעתי דרך קבוצת פייסבוק שנקראת 'גמאני חליתי בסרטן השד' שיש בה למעלה מ-3,000 נשים שחולקות הרבה ידע משותף", היא אומרת. "שאלתי על שחזור פטמות, והשם של משה חזר ועלה. על פי מה שכותבים שם עליו, מקומו בגן העדן מובטח. זו הסיבה שעשיתי את כל הדרך עד לקריית מוצקין, למרות שאני גרה רחוק. המחלה הביאה אותי למחוזות לא מוכרים, אני מסוג האנשים שכף רגלם לא היתה דורכת במכון קעקועים. עולמות של איפור קבוע ומנתחים פלסטיים היו כל כך רחוקים ממני, והיום אני מתפעלת מעבודתם. השליחות שלקח על עצמו מדהימה אותי. יש לי קריירה מרשימה, אבל מאז המחלה יש לי גם שליחות — להעיר אנשים ולגרום להם להסתכל על החיים שלהם באומץ ובתשוקה ולהיות מפויסים ומיטיבים עם עצמם ועם סביבתם".
המחלה שינתה אותך?
"המחלה הזאת מסירה ממך מסכות, אין לך כוח להתעסק בשטויות ולהעמיד פנים שאת לא מי שאת. אמי חלתה בסרטן השד ונפטרה מהמחלה, ובגיל 35 התחלתי להיבדק והקפדתי על כך. בגיל 43, בבדיקת ממוגרפיה שגרתית, התגלתה המחלה, והבדיקה הזאת הצילה את חיי. עברתי כריתה ושחזור של שני השדיים, ומאז אני קוראת לנשים בכל הזדמנות ללכת להיבדק. זה הדבר הכי חשוב, יותר מכל הסעה לחוג או הכנת ארוחת צהריים ומצגת לעבודה. אגב, זה מחדל נורא שבישראל ממליצים על ממוגרפיה מגיל 50, כשמספר החולות הצעירות בסרטן השד מתחת לגיל 40 כל כך גבוה. המחלה הביאה אותי לשאול את עצמי איך אני מתנהלת בחיי ומה אני משאירה אחריי. הבנתי שצריך להתרכז בעשיית טוב, כי מה שאתה משאיר אחריך הוא לא קריירה ותמונות יפות, אלא אם כן גרמת רווחה בחייהם של אנשים. היום אני מובילה תוכניות מנהיגות נשים שאומצו על ידי ארגונים שונים. מוטל על כולנו לקחת את המתנות שנתנו לנו ולנסות לייצר מהם טוב לאחרים, ואחרי שראיתי מה משה עושה בהתנדבות, הבנתי שיש פה אדם שלוקח את כישוריו ומתעל אותם לעשיית טוב לאנשים בחלקת האלוהים הקטנה שלו".
לקראת פרידה אלול מבטיח לא' שהאדמומיות שיצרה המחט תיעלם בעוד יומיים, וכשתעמוד מול המראה בעוד חודש לא תזכור כלל שהיתה כאן. "זה יהיה חלק ממך", הוא אומר ומוסיף בחיוך, "ומה שבאמת קשה בכל העניין, זה להסביר לאשתי איך אני מכיר כל כך הרבה צורות של פטמות".
הפיאנלה של תהליך ההחלמה
"שחזור שד הוא ניתוח אסתטי אבל מוכר בסל הבריאות כניתוח רפואי, שמגיע לאישה שעברה כריתת שד," אומר ד"ר חיים קפלן, חבר האיגוד הישראלי
לכירורגיה פלסטית, קוסמטית ומשחזרת. "השד הוא חלק מדימוי הגוף, מהנשיות, מהביטחון ומהדימוי העצמי. כדי ליצור שחזור יפה וטבעי שלו, יש להשלים אותו ביצירה של פטמה ועטרה. יש מספר שיטות לשחזור: האחת, באמצעות קעקוע, בתוספת ציור תלת ממדי. בעבר נהגו לקחת עור מהחלק הפנימי של הירך, הדומה בצבעו לפטמה ולהשתילו בחזה. היום מקובל יותר לעשות ניתוח קטן שבו יוצרים רקמה בולטת ובונים את קצה הפטמה, ולאחר הריפוי יוצרים קעקוע עליה ומסביבה."
