למטיילים ששותים בצמא את דבריו של מדריך הטיולים אלירן קיסר, 56, מתל אביב, אין מושג על הדרמה שמתחוללת בקרב מורי הדרך בישראל. קיסר, שמתמחה באתרי וסיפורי דתות, אוהב לקחת את המטיילים שלו בעיקר לירושלים ולאזור הגליל המערבי. שם, מול נופי ההרים, הוא חולק איתם ידע שנרכש משך שנים רבות. "עברתי מסלול ארוך והכשרה ארוכה כדי להיות מורה דרך", הוא אומר, "הרעיון שיעבירו בכנסת חוק המאפשר לכל מי שחפץ להפוך בין רגע למורה דרך, הזוי בעיניי".
"עבדו עלינו", מסכימה איתו מור בורשטיין מגבעתיים, אחת מ־50 הסטודנטים שהחלו ללמוד לפני כחצי שנה בקורס מורי הדרך בבית הספר לתיירות בישראל. "הקורס נמשך שנתיים, השקענו המון זמן וכסף, וברבע הדרך מתברר לנו שהכל לשווא".
זעמם של קיסר ובורשטיין נובע מהצעת החוק שעברה לפני כשבועיים בקריאה ראשונה, ולפיה כל אדם יוכל לקחת מקל, תרמיל ולקוחות, ולהפוך למורה דרך. "מטרת החוק היא לצמצם את הרגולציה", אומרת בורשטיין, "אבל היא עלולה לגרום לחיסול מוסד מורה הדרך הישראלי. כבר היום יש מדריכים לא חוקיים שלוקחים קבוצות של תיירים מחו"ל, ואין לנו דרך להתחרות בזה".
תחרות חופשית, מה רע?
"כאנשים שמכירים את הארץ ויודעים איך להציג אותה יש למדריכים הישראלים ערך מוסף עצום. למדריכים הזרים אין מושג, הם מספרים לתיירים שלהם שהמים בברזיות הכותל הם מים קדושים ושיש חומה שמקיפה את ישראל ומפרידה בינה ובין פקיסטן. אם מורי דרך לא יצטרכו לעבור כל הכשרה, זהו סופו של המקצוע שלנו".
ככה מרגישים הסטודנטים?
"כן, וגם שמענו על ביטולי הרשמות בבית הספר לתיירות. וזה לא מפתיע, כי החוק החדש מבטל את הצורך בהכשרה מוסמכת".
שכר לימוד: 27 אלף שקלים
את התיקון לחוק הגיש שר התיירות יריב לוין, בטענה שחוק שירותי התיירות שנחקק בשנת 1976 מיושן, וממילא למשרד התיירות אין דרך לאכוף אותו.
"השר אולי התכוון להיטיב, אבל אם הוא יתיר לכל מי שרוצה להדריך לעשות את זה, הוא יפגע בפרנסה שלנו", אומר בני כפיר, 63, מקריית מוצקין, יו"ר איגוד מורי הדרך בישראל ומורה דרך ותיק. את דרכו הוא החל כרכז של"ח במערכת החינוך, ואז החליט לעשות הסבה כדי לאפשר לאנשים להכיר את הארץ דרך הרגליים.
על פי התיקון לחוק, כל מי שעוסק בתיירות פנים יהיה פטור מהחובה להיעזר במורי דרך מוסמכים, מלבד קבוצות מאורגנת מטעם סוכנות נסיעות, או קבוצות שיש בהן יותר מ־25 אנשים. בנוגע לתיירי חוץ, הם מחויבים בהדרכה של מורה דרך מוסמך, אלא אם כן כומר מלווה את הקבוצה, או שחבריה דוברים שפה ייחודית. "לפי החוק החדש, כבר לא יצטרכו להשתמש במורי דרך ישראלים", אומר מורה דרך ותיק בציניות. "עוד מעט ישלחו לנו פועלי בניין סיניים שידריכו את התיירים".
לקרב על שבילי ישראל מגיעים מורי הדרך, רובם ככולם ישראלים שמזוהים עם ארץ ישראל היפה, ואיתם המורים לעתיד, סטודנטים ששינוי החוק תופס אותם בעיצומם של הלימודים.
קורס הכשרת מורי דרך עולה 27 אלף שקלים, הוא נמשך כשנתיים. נכללים בו כתיבת דוחות ומבחנים, עשרות ימי סיור ושני מבחני הסמכה של משרד התיירות. בסיום הקורס מורה הדרך הטרי מקבל רישיון, אבל הוא מחויב להשתלמות שנתית ולחידוש הרישיון בכל שנתיים, והכל בתשלום.
"השר לא מתכוון לפגוע במורים", אומר מורה דרך שחושש לפרנסתו. "הוא פשוט לא מבין עד הסוף את המשמעות. יש סוכנים, חברות תיירות ובעלי אינטרסים כלכליים שמה שחשוב להם זאת שורת הרווח שנשארת בקופה. החוק יאפשר להם להוריד מחירים, אבל מה עם אלה שעמלו והזיעו כדי להפוך למקצוענים? מורי הדרך הם השגרירים הכי טובים של ישראל על כבישי הארץ, חרפה לתת את ההגה למי שאינם יודעים דבר על הנרטיב של מדינת ישראל. זאת הזנייה של המקצוע שלנו".
מוות בשביל הנחש
באגודת מורי הדרך בישראל רשומים 8,300 מורים. ההערכה היא שכ־7,000 מהם מתפרנסים מהדרכת תיירים. "השינוי עלול לפגוע בעשרות אלפי בתים בישראל", אומר בדאגה אחד המדריכים. "הרשתות החברתיות גועשות. כולנו מודאגים מכך שמוכרים את מורי הדרך בשקל".
"אנחנו חזית ההסברה של מדינת ישראל", טוען כפיר, "אנחנו עובדים ברישיון כמו שכל נהג רכב נדרש להחזיק ברשיון נהיגה בתוקף. משלמים לנו רק כשיש עבודה. התיירות הישראלית ענפה וחזקה והיא כוללת חוגים ויזמות פרטית. התיקון לחוק יפטור את רוב השוק מהצורך במורי דרך ויתיר כמעט לכל העולם ואחותו להדריך. כל מתנ"ס יוכל להוציא קבוצה בלי לקחת מורה דרך, וזו תהיה פגיעה קשה בפרנסה שלנו. המורים שלנו מחויבים ברגולציה ובתעודת יושר כשהם נרשמים לקורס. הם מחויבים בוועדת אתיקה במשרד התיירות, בביטוח צד ג', בביטוח אחריות מקצועית, ברישיון ובהשתלמויות. מחר בבוקר כל עבריין ופדופיל יוכל להחליט שהוא מוציא קבוצה. זו פגיעה עצומה בציבור".
הדאגה היא לציבור או לעצמכם?
"לצערנו, לא חסרים טיולים שמסתיימים באסונות, כמו אב ובנו שצנחו אל מותם בנגב וכמו תיירת שהתייבשה למוות בירידה בשביל הנחש. מורי דרך מקצועיים הם כמו נהגי סמיטריילר לעומת נהגי מכונית פרטית. אנחנו יודעים את העבודה ויודעים ממה להיזהר. אם אני מוציא אנשים להליכה בנחל זוויתן, אני מוכרח לדעת אם המסלול מתאים לגילם, לכושר הגופני שלהם ולממדי גופם. מורה דרך מקצועי לא יאשר לילדים לרדת במדרגות חצובות בסלע שהעובי שלהן אינו מתאים לאחיזה של ילד. מורה כזה ידע לבדוק אם האנשים שיורדים ממצדה ב־52 מעלות לקחו איתם מספיק מים וידע בדיוק אחרי כמה זמן צריך לחפש אותם אם לא הגיעו לאוטובוס.
"החוק החדש מתיר לכל אחד להפוך למדריך, כי כל ילד יכול לקרוא בוויקיפדיה איך ומתי הקימו את מזכרת בתיה. נו, באמת. את השר מעניינים מספרים וכסף. מעניין אותו לומר כמה תיירים הגיעו לישראל".
כולנו בעד קידום התיירות לישראל.
"אבל המספרים האלה לא אומרים דבר, הם רק סטטיסטיקה. לדוגמה, אנשים שבאו ממצרים נכנסו במסוף טאבה לטיול של יום בירושלים. הם הביאו איתם סנדוויצ'ים מהבית, השתמשו בשירותי תחנות הדלק, לא השאירו שקל בישראל וחזרו לטאבה. נרשמו כניסות לארץ, אבל האם זאת תיירות? כמה כסף הם השאירו בישראל? הם נחשבים לתיירים? אנחנו צריכים להיאבק בזה".
כפיר מדבר גם על בעיית הרועים הרוחניים, הפטורים מחובת ליווי של מורה דרך. "לפעמים מדובר באנטישמים שמספרים לתיירים שהיהודים הרגו את ישו. כשאני נמצא באוטובוס כזה אני יודע לאזן את הסיפור בקריאה נכונה מתוך הברית החדשה ולמתן את האנטישמיות. ויש גם מדריכים פלסטינים שבאים מיריחו ומספרים סיפורי זוועה, והתיירים חוזרים הביתה הכי אנטי מדינת ישראל".
הטלפון לא יצלצל
"לי לא ירשו להדריך לבד בוותיקן", אומר קיסר, שמרכז בין היתר את קורס מורי דרך בבית הספר לתיירות של אוניברסיטת חיפה. "אם ארצה להדריך בפולין, צרפת או איטליה, אהיה חייב לקחת מדריך מקומי שיצטרף לאוטובוס. גם בארץ הדבר אינו חוקי, אבל מסיבות שונות לא אוכפים את זה.
"בעיה נוספת היא שרוב המדריכים דוברי העברית מציעים טיולים יצירתיים כמו סיורי נושא בעקבות אוכל או בעקבות ספר. התיקון אינו מחייב קבוצה של פחות מ-25 איש לקחת מדריך. זו מכה קשה לכל מורי הדרך דוברי העברית, ואני מעריך שבהדרגה הטלפון יפסיק לצלצל והפרנסה תדעך.
"התלמידים הסינים בקורס שלי טוענים שבתוך זמן קצר יבואו מדריכים מחו"ל שייסעו הלוך־חזור עם הקבוצה, לא יתקשרו כלל עם הסוכנים הישראלים, יזמינו מלון ואוטובוס מחו"ל, וההכנסה מתיירות תצטמצם מאוד. הסוכן לא ירוויח, בתי המלון יקבלו סכומים קטנים יותר, ומורי הדרך לא יעבדו כלל".
לדברי קיסר, החוק יוריד את רמת ההדרכה לשפל ויפגע בכל ערכי התיירות בארץ. "הידע שצברנו, הסיפורים שאגרנו והמסרים החשובים לא יגיעו ליעדם. מורי הדרך הישראלים מציגים את ישראל לפני התיירים כמדינת חוק שוחרת שלום, דמוקרטית, בעלת משק עובד, כלכלה יציבה והמון הצלחות. מדריכים זרים לא ידעו להסביר על יהדות כמו שהמדריכים שלנו יודעים".
"החוק הקיים אכן מיושן", מודה גבריאל מלכה, תושב חיפה, מנהל בית הספר לתיירות בישראל, "דברים השתנו, אנחנו חיים בעולם דיגיטלי ויש מקום לבדיקה מחודשת של החוקים והתאמתם למציאות הקיימת. אנחנו פועלים במסגרת תקנות מורי הדרך אבל החוק מכיר בעובדה שמורי הדרך הם מותג בינלאומי. התיקון מתייחס לתיירי הפנים כאל אזרחים סוג ב' שאינם זקוקים למורי הדרך שלנו.
"שר התיירות מנסה להגדיל את מכסת התיירים שיגיעו לישראל, אבל כמי שמסמיך את מורי הדרך אני שואל: האם מישהו חושב על מורכבות הקורס ואיכויותיו? האם מישהו מודע לנרטיב שאנחנו מלמדים את הסטודנטים כדי שיוכלו להמשיך לשמש חלון הראווה של המדינה?".
פעלתם בעניין?
"פנינו לשר בבקשה שיפעל להתאמת החוק לדרישות העולם המתקדם, בלי לבטל את ההשקעה שנעשתה במשך שנים על ידי המשרד שלו. אין ספק שאפשר לשפר דברים ואף לקצר את הקורס ולהתאים אותו לטכנולוגיות החדשות, אבל חייבים להבין שבלי הכשרה נכונה לא נדע לשמור על האיכויות".
הצורך לתקן את החוק עולה לסדר היום ויורד ממנו כבר שנים רבות.
כפיר: "לפני שנתיים השר ניהל איתנו משא ומתן. הגענו לתובנות שונות מאלו שמתבטאות בחוק החדש, שמבטל כמעט לחלוטין את הצורך ברישיון בתיירות פנים. אנחנו רוצים שיחזיר את הרישיון של תיירות פנים כהלכה ושיסגור את הדלת שפתח לרווחה. חשוב שקבוצות השפות הייחודיות והכמרים יקבלו תמיכה ממורי דרך ישראלים".
תגובת משרד התיירות:
"משרד התיירות מצמצם רגולציה מיותרת ומעדכן את חוק שירותי תיירות, שחוקק לפני כ־40 שנה, למציאות העכשווית. בשל השינויים שחלו בענף נוצר צורך לצמצם רגולציה ברישוי מורי הדרך ובהפעלתה רק במקום שהיא נדרשת בו.
"התיקון פוטר את תיירות הפנים מהחובה להשתמש בשירותי מורה הדרך, מלבד קבוצה שמאורגנת מטעם סוכנות נסיעות, או קבוצה שיש בה לפחות 25 אנשים, ומלבד קבוצות שמודרכות באתר באמצעות מדריך מטעם האתר.
"נוסף על כך, התיקון מקל על מורי דרך ישראלים. מעתה הם יחויבו לחדש את רשיונם מדי חמש שנים ולא מדי שנה כמו שהחוק קובע היום.
"בתיקון נכללת גם הקמתה של ועדה שתעסוק בכללי האתיקה ובעבירות אתיקה של מורי דרך. יהיה אפשר לשלול את רשיונו של מורה דרך אשר עבר עבירה אתית או הורשע בעבירה, שבגלל נסיבותיה אינו ראוי עוד לשמש מורה דרך. משרד התיירות גאה בכך שמורי הדרך שהוא מפקח עלים מקבלים את הציון הגבוה ביותר בסקרי שביעות רצון של תיירים משירותי התיירות שהם מקבלים בישראל".
