נבחרת האקרובטיקה של מרכז הספורט בגין בחולון פתחה בקמפיין מימון המונים כדי לגייס תקציב שיאפשר להם להשתתף בתחרויות בחו"ל. על הפרק: אליפות העולם לילדים שתתקיים בחודש מאי בפורטוגל. "אני לא מסוגלת לדמיין שאחרי כל העבודה הקשה לא נתחרה שם, אני סומכת על אמא שלי", אומרת בהתרגשות ים נחום בת התשע.
3 צפייה בגלריה
"סיכוי טוב לזכות". מתאמני בגין, השבוע
"סיכוי טוב לזכות". מתאמני בגין, השבוע
"סיכוי טוב לזכות". מתאמני בגין, השבוע
(צילום: קובי קואנקס)
קראו גם:

ויתורים והישגים

למרות גילם הצעיר, חברי נבחרת האקרובטיקה של מרכז הספורט מתאמנים בין ארבעה לשבעה ימים בשבוע. הם מוותרים על בילויים, טיולים שנתיים ולעתים גם על הלימודים, אך למרות זאת, רובם תלמידים מצטיינים ואין להם שום כוונה לעצור.
"אני כבר חמש שנים מתאמנת ומאוד אוהבת את זה", מספרת המתאמנת ים. "אני חולמת להשתתף בתחרויות בעולם. אני רואה אותן בטלוויזיה ומדמיינת שזו אני. עבורי זה לא קשה, אני אף פעם לא רוצה לפספס אימון, אוהבת את הריקודים, המתיחות וההרמות. לפעמים אני מפחדת שיפילו אותי וזה גם קורה, אבל זה לא כואב ואני תמיד חוזרת להתאמן".
גם עמית בריל (12), שמתאמן כבר שש שנים, לא מוכן להחמיץ אף אימון. בשנה שעברה הוא ויתר על הטיול השנתי והשנה הטיול מתקיים ימים ספורים לפני אליפות העולם, ולמרות שבאותו יום הוא גם חוגג יום הולדת, לא בטוח שהוא ישתתף בטיול. "החברים שלי רגילים שאני מוותר על בילויים כדי להתאמן, זה מאוד חשוב לי. אני אוהב את זה, לא אכפת לי גם כשאנחנו מתאמנים כל יום, כולל שישי ושבת. אני יודע שיש לנו סיכוי טוב לזכות. כולם סביבי מאוד תומכים ועוזרים וזה חשוב לי".

מחיר החלום

אין ספק שהמוטיבציה, הרצון הטוב והכישרון של הילדים יניבו להם תוצאות מצוינות אם יצליחו להגיע לאליפות העולם, אך לפני כן הם ייאלצו להתגבר על המכשול הגדול מכולם ‑ גיוס תקציב למימון הוצאות הנסיעה והאימונים.
כדי להיערך לתחרות, פתחו ההורים קמפיין לגיוס כספים והמתאמנים הצעירים מקווים שהציבור ייענה.
"אני רוצה שאנשים יבינו כמה זה חשוב לנו. אנחנו חייבים להיות שם על הפודיום. התאמנו הרבה בשביל זה. כולם מתגייסים כדי שנצליח", אומר בריל, ונחום מוסיפה: "אני לא מסוגלת לדמיין שאחרי כל העבודה הקשה לא נתחרה שם. אני סומכת על אמא שלי ועל ההורים".
3 צפייה בגלריה
המתאמנים מבצעים תרגילי אקרובטיקה
המתאמנים מבצעים תרגילי אקרובטיקה
המתאמנים מבצעים תרגילי אקרובטיקה
(צילום: קובי קואנקס)
המתאמנים כנראה יודעים על מה הם מדברים, כיוון שמאחורי כל מתאמן צעיר חייב לעמוד הורה שממש חולם לראות את הילד שלו עם מדליה על הצוואר.
"אצלנו כל המשפחה תומכת ומעורבת", אומר חן רון, אביה של המתאמנת ירדן (15). "היא התחילה בגיל 11 והספורט שלה זה חלק מההווי המשפחתי. ההצלחה שלה היא ההצלחה של כולם. מגיל צעיר היא התחברה לענף ורצתה להתאמן באופן מקצועי, ואנחנו לא רואים בזה נטל אלא מעניקים לה ולאחים שלה את מה שצריך כדי שהם יצליחו. היא זכתה במדליות זהב באליפויות עולם ואירופה יחד עם הבנות שהיא מופיעה איתן. זה מעניק המון נחת לראות אותה מצליחה".
למה בעצם אתם צריכים לגייס כסף?
"בדרך כלל העול הזה נמצא על כתפי ההורים", מסבירה דנה בריל, אמו של המתאמן עמית. "השנה דחו תחרויות בגלל הקורונה, וכך נוצר מצב שברגע שנפתחו השמיים, מתקיימות ארבע תחרויות בינלאומיות גדולות בשנה אחת, וזה יצר המון לחץ, בעיקר בגלל שהקורונה פגעה בהרבה משפחות. טיסה ותחרות עולות 8,000 שקלים רק לילד, לא כולל הורה מלווה שרובם צריכים.
בגד עולה בסביבות 2,000 שקלים, פיזיותרפיה, אימונים, תזונאית וכו' ‑ זה אלפי שקלים בחודש. הקבוצה מונה כ־50 מתאמנים. אלה ילדים עם משמעת מדהימה, רובם מצטיינים בלימודים. הבן שלי קיבל הצעה להשתלב בתוכנית מצטיינים במתמטיקה ולהוציא תואר במקביל ללימודים וויתר על זה בשביל הספורט. הם מקריבים המון ומגיע להם להצליח. לא כל אחד בנוי לזה. הקטנה שלי מאוד רצתה ולא הצליחה לעמוד בעומס. לכן חשוב לנו לעזור למי שכן יכול ורוצה. הילדים האלה מדהימים ואנחנו רוצים לראות אותם מצליחים. לקראת התחרות הם גם מפסיקים ללכת לבית הספר, גם בגלל הקורונה וגם כדי להתאמן יותר, זו טוטאליות שלא תמצא באף ילד".
3 צפייה בגלריה
ים ועמית בתלבושות ייצוגיות
ים ועמית בתלבושות ייצוגיות
ים ועמית בתלבושות ייצוגיות
( צילום פרטי)
לשאלה אם הילדים לא מאבדים את הילדות שלהם, משיב המאמן אמיר מוזס: "הם לא מפסידים, רק מרוויחים. יש היום כל כך הרבה בני נוער שכל היום מתעסקים בנייד ובמשחקי מחשב. הילדים אצלנו משקיעים בספורט שמעניק להם סולם ערכים מאוד איכותי, עוצמות וכלים לחיים. אלה דברים שילד שלא עוסק בספורט לא בהכרח יכיר. מניסיון, לכל ספורטאי מצטיין יש גם מעגל חברים חזק, כי הם ילדים שאחרים מעריצים ושואפים להיות כמותם".

גיבוי משפחתי

המאמן מוזס התאמן בעצמו בבגין מגיל 13, וכנראה בגלל זה קל לו להזדהות עם המצב. "הילדים כאן מתמודדים עם שגרת אימונים מאוד אינטנסיבית וההורים עם עלויות מטורפות. אני זוכר כילד את הקושי של הוריי, שעשו הכל בשבילי. כשהייתי טס לתחרות כולם עזרו, סבתא, דוד ודודה, כל אחד שם קצת כי הם הבינו כמה זה חשוב לי. גם כמאמן אני נתקל בזה, משפחות שלא מצליחות לעמוד בעומס ועם הזמן הילדים פורשים, כי ספורטאי צעיר חייב גיבוי משפחתי וכשאין לו אז הוא נשבר".
יש ילדים מוכשרים שלא יצליחו בגלל בעיות כלכליות?
"בגין זו משפחה, ואני אומר את זה בלב שלם. כמשפחה אנחנו לא מוותרים על אף אחד ומנסים לעזור לכולם. כבר היו מצבים שראינו ילדים עם יכולות מדהימות, וכשהבנו שההורים לא מסוגלים להרשות את זה לעצמם כולם התגייסו והיו גם מדריכים ששמו כסף מהשכר שלהם, כי אי־אפשר לראות כישרון מתפספס. אני שומע על אחים שמוותרים על טיול בר מצווה לטובת מימון האימונים של אח שלהם. זה מראה כמה לכולם סביבם אכפת".

רגעי שיא ושפל

בשלב זה שואפים ההורים לגייס כמה שיותר כסף, כאשר היעד עומד על כ־450 אלף שקלים, אבל החלום הגדול הוא בעיקר לא להזדקק לעזרה מאחרים. "התעמלות אמנותית מקבלת בשנים האחרונות הכרה רבה", אומר רון, "לכן המדינה מאוד עוזרת בשלבים המתקדמים יותר. הבעיה היא שהם רוצים להשקיע ומיד לקטוף פירות, במקום להשקיע בשתיל שיניב עץ חזק. אבל אנחנו כאן עבור הילדים גם כשקשה. חייו של ספורטאי מלאים ברגעי שיא ושפל, ושאלות שהוא שואל את עצמו. מי שלא חווה, לא מגיע לרמה הכי גבוהה שלו. זה חייב לקרות לכל ספורטאי טוטאלי. אנחנו כאן כדי לתת להם את מלוא המעטפת ונשמח לקבל גם את עזרת הציבור".
לתרומות לחצו כאן
פורסם לראשונה: 13:18, 31.03.22