"זה בא מבפנים". ד"ר רינה שוחט, מייסדת הפגייה ובתה, ד"ר רימונה קידר, היא סגנית מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בילוד.
ד"ר רינה שוחט (85) ייסדה וניהלה את הפגייה במרכז הרפואי וולפסון במשך עשרות שנים. כיום, למרות שפרשה לגמלאות, היא עדיין מתנדבת בפגייה מדי יום ושמחה לסייע בכל מה שאפשר: "במהלך ההתמחות שלי, יום אחד קראו לי לפגייה והציעו לי לנסות להשתבץ בה. הסכמתי, אבל לא תיארתי לעצמי שאתאהב בזה כל כך".
את אהבתה למקצוע, הורישה ד"ר שוחט לבתה, ד"ר רימונה קידר: "אף פעם לא לחצו עליי ללמוד רפואה, זה בא מבפנים", אומרת ד"ר קידר, סגנית מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בילוד: "אני מאוד אוהבת ילדים, והתחום נראה לי כל כך מעניין. דווקא העובדה שאמא לא הייתה בבית היא זו שגרמה לי לגדול ולהיות עצמאית. אמא שלי מבחינתי היא דוגמה ומופת לאישה עם מוסר עבודה, מתמידה ומשקיעה".
וזה לא נגמר כאן: גם שתי נכדותיה של ד"ר שוחט, כיום סטודנטיות לרפואה.
"כן, גם אני פרופ' שפירר"
פרופ' אוריאל שפירר הוא מנהל היחידה למחלות עיניים בילדים ופזילה ואילו אביו, פרופ' אברהם שפירר עובד בבית החולים בתחום העיניים.
"אבא שלי הוא רופא עיניים, המתמחה ברפואת עיניים בילדים ובמבוגרים. מגיל צעיר, ידעתי שאלך בדרכו ואלמד רפואה, ואכן בחרתי במסלול של אבא, ושנינו מתמחים באותו התחום – ובחלק מהמקרים באותו המקום. מבחינתי, זו גאווה גדולה כששואלים אותי 'אתה הבן של פרופ' שפירר?'. כן, גם אני פרופ' שפירר, ולמדתי מאבי המון, וכיום הדיונים על ניתוחי עיניים משתלטים על השיחות אפילו בארוחות שישי".
יתר התפוחים במשפחת שפירר לא נפלו רחוק מהעץ: אימו של אוריאל, שושנה, היא רופאת שיניים לילדים, אילה, אחותו של פרופ' שפירר גם היא רופאת שיניים לילדים ואילו רונן, אחיו של ד"ר שפירר, סיים לימודי רפואה בטכניון ומתחיל בקרוב מאוד את הסטאז'.
קראו גם:
"היא מודל לחיקוי עבורי"
האחיות סטלה פריימן ואורטל חיימוב עובדות, איך לא, כאחיות ב'וולפסון'. אחת מתאמת במיון והשנייה בטיפול נמרץ.
"תמיד ידעתי שאני רוצה לעבוד בתחום הבריאות, אמא שלי רופאה בתחום הריאות, שעבדה הרבה שנים בוולפסון, סבתא אחת רופאה והסבתא השנייה גם אחות", מספרת סטלה פריימן, (32), תושבת חולון ואחות מתאמת נושא במיון ב'וולפסון', ומוסיפה: "אני תמיד נמשכתי למקצוע, אבל דווקא אחותי, אורטל, למדה תחילה חינוך, ואז היא עשתה הסבה, כנראה שגם היא נדבקה בחיידק הרפואה". ואכן אורטל (27) עובדת כאחות במחלקת טיפול נמרץ במרכז הרפואי וולפסון.
על הקרבה ביניהן, מספרת סטלה: "אנחנו מאוד קרובות, לאורטל שלוש בנות ולי שתי בנות, בטווח גילאים דומה. כל הזמן הילדות ביחד, ויש לנו נושא משותף וייחודי עם העבודה. שתינו תושבות חולון וגרות אפילו באותו רחוב".
איך זה לעבוד עם אחותך תחת אותה קורת גג?
"אורטל עובדת משמרות ואני עובדת רק בקרים. אז במהלך שעות העבודה פחות יוצא לנו להיפגש באופן יזום, ואם יוצא לנו - אז במקרה. אנחנו פונות אחת לשנייה הרבה בנושאים מקצועיים לגבי מטופלים, מדברות הרבה על עולם הרפואה. מבחינת הסביבה, עבור מי שמכיר את ההיסטוריה המשפחתית שלנו, זה רק מתבקש. אני מאוד גאה באחותי. היא עשתה הסבה לסיעוד עם שלוש בנות, וזה קשה ביותר. הכי כיף לי בעולם שהיא נכנסה לתחום שלי, תמיד אמרתי לה שזה עולם ומלואו ושהיא תהנה כל הזמן, וזה אכן כך".
אורטל מגיבה: "סטלה אחותי היא מודל לחיקוי, בהזדמנות זו רוצה להגיד לה כמה שאני אוהבת ומעריכה אותה".
