זו הייתה שנה קשה מאוד עבורם, הם יצאו להילחם חדורי אמונה ומוטיבציה וחזרו הביתה פצועים, בגופם או בנפשם או גם וגם. 25 פצועים מהמלחמה הקימו קבוצת כדורסל שבה הם חולקים חוויות, משתפים את הכאב, פורקים אנרגיה ובעיקר יוצרים תקווה לחיים טובים יותר.
בראש הקבוצה שהוקמה לפני חודש בחולון עומד אפיק ניסים (בן 43 מרחובות), שחקן נבחרת ישראל לשעבר ואחד מכוכבי הכדורסל הישראלי, ששיחק בארץ ובחו"ל וכיום משמש כמאמן הקבוצה. "הם הקריבו את עצמם למדינה, מגיע להם הכול", הוא אומר השבוע.
הקמת הקבוצה: "למלא את הלב והחלל שחסר"
הקבוצה נפגשת מדי יום שישי בצהריים בבית הספר "ניצנים" בחולון, במטרה להעניק מסגרת חברתית ותמיכה לפצועים. המפגשים מאפשרים להם לשחק כדורסל, אך לא פחות חשוב מכך, לפגוש חברים במצב דומה, לשתף חוויות ולמצוא רגעים של שמחה ואחווה.
קראו גם:
"הרעיון הוא להעניק לפצועים מקום שבו הם יכולים להרגיש שייכים, לחלוק את הסיפורים שלהם וליהנות ממשחק שהם אוהבים", מספר אפיק ניסים. "כל האנשים שמגיעים למשחקים איבדו משהו – זה יכול להיות גפיים, פגיעה בנפש ויש לנו גם כאלו שהם אבות שכולים ואיבדו את היקר להם מכל. האיחוד המרגש הזה משהו שלא נעשה רק לשם הספורט, אלא למלא את הלב והחלל שחסר אצל כל המשתתפים".
ניסים מסביר כי לאורך כל המלחמה הוא נפגש עם פצועים, משפחות חללי צה"ל ומשפחות החטופים: "יום אחד ביקרתי עם נבחרת הוותיקים ומנהלת הליגה בבית הלוחם בתל אביב, ונוצר קשר עם החבר'ה בארגון – ועלה הרעיון לפתוח בית ספר לכדורסל של חבר'ה פצועים – בעיקר פוסט-טראומה, שבמסגרתו יוכלו לשחק יחד ולהיות בקבוצת השווים להם. בשיתוף עם ארגון נכי צה"ל הרמתי את הרעיון, והיום אני משמש כמנכ"ל עמותת "מסירה מנצחת", כאשר בחולון זה המקום הראשון שהרמנו את המיזם".
מי האנשים המגיעים לשחק?
"כ-60% מן השחקנים נפצעו או נפגעו במלחמה הנוכחית, ו-40% נוספים מכלל המקרים והשירות הסדיר בשנים האחרונות. בסך הכל מגיעים כ-25 אנשים יוצאים מן הכלל מחולון, ראשון לציון, רחובות, ויש אפילו כמה שמגיעים כל הדרך מבאר שבע, גבעת שמואל ופתח תקווה".
לאנשים אין בעיה פיזית לשחק כדורסל?
"ישנם כמה שפצועים פיזית ועשו שיקום – ויכולים לשחק. אחרים אתה רואה שרצים פחות מהר או מגיבים יותר לאט, אבל המכנה המשותף הוא שכולם באים ונהנים יותר מתמיד".
למה דווקא בחולון?
"הייתה לי איזו היכרות מוקדמת עם שמוליק כהן שאחראי על מתחמי קריית שרת ואולם 'ניצנים', ושאלתי אותו אם יש מקום לאימון, והוא מיד נרתם והציע לי את אולם בית הספר החדיש והמשוכלל. המקום גם נמצא באמצע הדרך לכולם, כך שזה יצא פשוט מושלם".
הבנתי שגם מעבר למשחקים אתה דואג להם לעוד דברים.
"החבר'ה שהגיעו לאימונים הם אנשים שהקריבו את עצמם למדינה, ואני רוצה לתת להם שירות VIP כמו למיטב שחקני הכדורסל הטובים בארץ, ולכן דואג להם לחולצות, נעליים, מים, ארוחות אחרי אימונים – כל דבר שאני יכול לעזור להם. במהלך האימונים גם מגיעים כל פעם בהפתעה חברים שלי מנבחרת הוותיקים, ועד כה הגיעו אילן גרין, טל בורשטיין, מורן רוט, רביב לימונד ועוד. חשוב לציין, שהקבוצה אינה עוסקת רק בכדורסל, אלא ביצירת תקווה, חיבור ושיקום עבור אנשים שהחיים לא היו קלים עבורם. היא מראה שלפעמים כדור וקבוצה יכולים לשנות חיים".
השחקנים: "הגעתי לכאן מהמקום הכי נמוך"
כיום, הקבוצה כוללת פצועי צה"ל מחולון והסביבה, והחזון הוא להמשיך ולצרף חברים נוספים: "אנחנו רוצים לגדול, להקים קבוצות דומות ברחבי הארץ ולגעת בכמה שיותר אנשים", אומר ניסים, "ואנו מתכוננים לפתוח גם קבוצה דומה בראשון לציון כבר השבוע".
בין השחקנים השונים בחולון אפשר למצוא את ערן קוניו משכונת בן גוריון בחולון (בן 48, גרוש + 3): "שירתי 30 שנה כקצין משטרה, ולפני ארבע שנים הוכרתי כפוסט טראומה, בעקבות אירועים מזוויעים שנחשפתי אליהם. הייתי שבר כלי – ולוקח לבן אדם הרבה מאוד זמן להביא שהוא במצב פוסט-טראומה".
יש לך ניסיון בכדורסל שרצית להצטרף לקבוצה?
"יש לי רקע בסיסי מאוד בכדורסל. אבל ראיתי באינסטגרם של משרד הביטחון שפותחים קבוצה בעיר מגוריי, הבעתי עניין, ואז אפיק יצר קשר. מאז שהגעתי, הכרתי אנשים מדהימים, כולם עם רקע קשה דומה לשלי – וזה חלק מאורח החיים של כולנו".
אתה מרגיש שהמשחק עוזר לך?
"זה נותן כוחות מטורפים להמשך השבוע. לפני המשחק, בחיים לא הייתי מוצא אותי עם כל כך הרבה אנשים – בגלל הטראומה שעברתי, נמנעתי מלהתקרב למקומות המוניים. הספורט הזה מעלה את הביטחון העצמי ברמות שלא האמנתי קודם לכן. אם עברתי מספר טיפולים עד כה בשנים האחרונות, אז במעט שבועות שנפגשנו – נראה לי שזה הדבר הכי יעיל מזה שנתיים. מה גם, פתאום אני רואה את כל הכוכבים שתמיד ראיתי בטלוויזיה, כמו טל בורשטיין, יניב גרין ורביב לימונד – והם מגיעים אליי למגרש ועוד לוחצים לי את היד. אני כל כך מחכה עכשיו למפגש הבא".
נתנאל מועלם, רווק בן 29 מראשון לציון, נפצע לפני עשור במהלך צוק איתן: "הייתי לוחם בשריון, ועברתי תהליך שיקום ארוך בסורוקה ובתל השומר. כיום אני מוכר 50% על ידי משרד הביטחון – כפצוע פיזית וכפוסט-טראומה".
נפצעת כשהיית חייל סדיר בן 19, היה לך רקע בכדורסל?
"אני סך הכל 1.66 מטרים, ולא היה לי רקע מלבד לצפות במשחקים. אחרי הפציעה אחי היה לוקח אותי לצפות, ותוך כדי הספקתי לסיים תואר בהנדסת חשמל. אבל עברתי תקופה לא טובה פיזית ונפשית והייתי חייב לנקות את עצמי. הגעתי לאחרונה לאימונים מהמקום הכי נמוך, ולמדתי להכיר את אפיק שפתח אותי לחוויות שלא הכרתי. אני אדם שקצת קשה לו ההתחלה לבוא ולהכיר ולחוות – וזו פעם ראשונה שהרגשתי אמיתי, פחות מזויף, שבאמת רוצים לעזור ולתת מענה. אפיק נותן מא' עד ת', דואג שלכולם יהיה נעליים, תיק, בגדים, זה מעטפת של אשים שדואגים להלומי הקרב, זה כמו להגיע ולהכיר משפחה חדשה".
המתנדבים: התרומה המרגשת של ההורים השכולים
אחד הסממנים האיכותיים ביותר להצלחת הקבוצה היא מעורבותם של מתנדבים שהרקיעה שחקים עם פרסום מיזם הכדורסל המיוחד הזה. בין המתנדבים ניתן למצוא את מאיר בן חמו - אביו של שחקן העבר מיכאל בן חמו ז"ל, ששיחק בעבר בהפועל חולון, וכן אבי סבח מחולון - אביו של סמ"ר חיים סבח ז"ל, מפקד בגדוד 869 של עוצבת הגליל (91), שנפל בהיותו בן 20 בחודש מאי האחרון במהלך "חרבות ברזל". אבי ומאיר מגיעים בכל שבוע כדי לסייע לאפיק ולשחקנים בכל דבר שנדרש, ומוסיפים נוכחות מרגשת ומעוררת השראה.
אבי סבח (בן 61, מחולון) עובד כטכנאי שירות וציוד משרדי, ומספר כי "בחודש מאי איבדנו את חיים בקיבוץ מלכיה על גבול לבנון. חיים היה מפקד יחידת רחפנים, והוא נהרג מפצמ"רים שפגעו בגנרטור סמוך".
איך שמעת על אימוני הכדורסל?
"אדם קרוב אליי שהוא בענייני כדורסל, אמר לי שהוא מגיע לצלם את אחד המשחקים, והפנה אותי לאפיק. הגעתי, וראיתי את הפצועים, חלק עם טראומה, וכאלה שגם מגיעים עם קביים. למרות שכואב להם, הם מנסים לתת את הכל, והחלטתי שאני בפנים בכל רגע נתון".
מה התפקיד שלך?
"אני אחראי על כל עניין הלוגיסטיקה, שיהיה להם כל מה שצריך: נעליים, להגיע למקומות של אספקה ולהביא את הציוד, לארגן אוכל, הלבשה וכל מה שצריך במשך האימון. אם היה חסר ביגוד, דאגנו להחליף, לבצע תרומות לנעליים. אני מקבל פידבק מהחבר'ה וזה עושה לי טוב".
השבוע הביא אבי לחברי הקבוצה ממתקים שהצליח לארגן דרך חברת שטראוס: "שמתי את זה בשקיות עם התמונה של הבן שלי, החבר'ה ממש התרגשו, וככה אני מצליח להנציח את הזיכרון של חיים".
יוסי מתתיהו, מנכ"ל ארגון נכי צה"ל, מגדיל ומוסיף: "השיקום באמצעות ספורט מוכיח פעם אחרי פעם כי הוא נדבך משמעותי בדרך חזרה לחיים מלאים. קבוצות הכדורסל בהובלת אפיק ניסים מוכיחה את משמעותו של הספורט בתהליך השיקום, ואת חשיבותה של קבוצה תומכת. אני מודה לאפיק ניסים בפרט ולכל השותפים לדרך אשר תומכים בגיבורות ובגיבורים שלנו".
