בזמן שמרבית המורים נהנים מחופשת קיץ רגועה, המורה עופר שי (49) מחולון מתרוצץ בין הצגות ילדים ומופעים למבוגרים, שבהם הוא מככב כמנטליסט, קוסם ושחקן.
קראו גם:
אבל זה, כמובן, לא השוני היחיד בינו לבין חבריו לחדר המורים. כי שי מעולם לא היה אדם שגרתי. ימי הנעורים עברו עליו בין קטטות להסתבכויות. הוריו, שאימצו אותו בגיל שנתיים, הצילו אותו פעם אחר פעם מהבורות שכרה לעצמו במו ידיו. גם את ההוראה הוא גילה בשלב מאוחר של חייו, רק אחרי גיל 40, ואפילו המסלול אל האבהות לא עבר חלק, ורק לאחרונה הוא הפך לאבא, לאחר שהביא ילד לעולם בהורות משותפת.
האומץ לאמץ
"בגיל שנתיים ההורים שלי אימצו אותי", הוא מספר. "אנשים צריכים להיות מאוד מיוחדים כדי לאמץ ילדים, וההורים שלי באמת היו יוצאי דופן".
זכית.
"כן, אבל הייתי ילד ברדקיסט. אף פעם לא מצאתי את עצמי ולא הרגשתי שייך, לא בבית הספר, לא בפנימיות ולא בשום מסגרת. היה בי כעס פנימי וכבר בכיתה ו' כמעט שלא הגעתי לבית הספר. כל החברים שלי היו מבוגרים ממני. כילד בן 14 הייתי מסתובב עם בני 20. היינו נוסעים על אופנועים כל הלילה ומסתבכים בקטטות. למזלי היה לי אופי חזק ומעולם לא נגעתי באלכוהול או בסמים, אבל הסתבכתי בכל דבר אחר".
"הייתי ילד ברדקיסט. אף פעם לא מצאתי את עצמי ולא הרגשתי שייך. כבר בכיתה ו' כמעט שלא הגעתי לבית הספר. כילד בן 14 הייתי מסתובב עם בני 20. היינו נוסעים על אופנועים כל הלילה ומסתבכים בקטטות"
כשהגיע מועד הגיוס, שי קיבל מצה"ל הודעה שהוא פטור משירות עקב אי־התאמה. "התגייסתי בזכות אמא שלי", הוא מספר בנימת הערכה. "כל דבר טוב בחיים שלי זה בזכותה ובזכות אבי. היא הגיעה למפקד הבקו"ם ואמרה לו: 'הגורל של הבן שלי נתון בידיך. אתה תכריע אם הוא יתגייס או יגיע לרחוב'. לאורך כל השירות הייתי על תנאי אבל הצבא שינה אותי, הייתי אחראי לחימה בהנדסה קרבית והיו לי מפקדים שהאמינו בי. אני זוכר שבטירונות קיבלתי שבת כי היה לי קשה עם סמכות. המפקד שהעניש אותי נשאר איתי. אלו אנשים שאני שומר להם חסד עד היום".
צ'יקו, דיקו ואני
במסגרת הצבא השלים שי 12 שנות לימוד ולאחר מכן גם תעודת בגרות. במשך שנים רבות עבד כטכנאי, אך לפני חמש שנים הרגיש שהגיע הזמן לשינוי.
"כנער, כשהייתי בורח מבית הספר, הייתי מגיע לחנות של צ'יקו ודיקו בכלבו שלום ושם למדתי הכל. הם לימדו אותי קסמים וטכניקות של מנטליסט ואני המשכתי והשגתי טריקים נוספים. את מה שלמדתי יישמתי בהופעות בהתנדבות מול ילדי אסירים, בבתי ילדים ובפנימיות".
כשהחליט שמיצה את עיסוקו כטכנאי, לקח שי קורס במשחק. תחילה חשב שיפנה לתחום הבמה, אבל מצא את עצמו מתקרב בצעדי ענק דווקא אל המסגרת שאיתה לא הסתדר כתלמיד. "התחלתי כמדריך לקסמים בקרן קר"ב בבית ספר יסודי בשז"ר", הוא מספר. "כשאחת המורות יצאה לחופשת לידה, הציעו לי להחליף אותה. השלמתי תואר בחינוך ומשם המשכתי ל'אמירים' בחולון. בשנה הבאה אלמד בבית הספר היסודי 'בן צבי' בחולון. אני כבר חמש שנים מורה להיסטוריה ושפה וגם מחנך. בקרוב אסיים תואר שני בחינוך ואני כבר חולם על תואר שלישי בהיסטוריה, תחום שתמיד עניין אותי".
זה מפתיע, לאור הקשר המתסכל שהיה לך כילד עם מערכת החינוך.
"במקור אני מגיע ממשפחה של מחנכים. אמא שלי עבדה בוויצ"ו ואבא היה מורה מקצועי לנגרות. כשהתחלתי לעבוד בקר"ב אמא שלי עוד היתה בחיים ומאוד התגאתה בי. עד היום אבי לא מאמין שהוצאתי תואר והפכתי למורה, מה הקשר ביני לבין הילד שעשה להם טרור?".
כיצד התלמידים מגיבים לרקע הצבעוני של המורה שלהם?
"הרקע והעיסוק שלי לא מונעים ממני להציב גבולות, להיפך, אני מציב אותם באופן ברור מאוד מתחילת השנה, כי אני מאמין שילדים רוצים ומבקשים גבולות. אני לא מספר לתלמידים על העבר שלי מיד, אלו ילדים קטנים בבית ספר יסודי. רק אחרי שנוצר אמון וחיבור אני משתף בטפטופים. אני לא מתבייש בשום דבר, להיפך, אני מבקש עבורם עתיד טוב יותר".
"עניין הקסמים תמיד בולט: הילדים יודעים שאם יש למידה איכותית, בסוף השיעור יהיה קסם. שאם הם ילמדו טוב אני אגלה להם איך עושים טריק. תמיד הייתי מורה קצת שונה כי אני באמת מאמין בלדבר עם הילדים בגובה העיניים"
איך משתלבים הקסמים במהלך השיעור?
"עניין הקסמים תמיד בולט: הילדים יודעים שאם יש למידה איכותית, בסוף השיעור יהיה קסם. שאם הם ילמדו טוב אני אגלה להם איך עושים טריק. אני משחק איתם כדורגל בהפסקות. תמיד הייתי מורה קצת שונה כי אני באמת מאמין בלדבר עם הילדים בגובה העיניים. ילד צריך שיאמינו בו, אני יודע את זה בעצמי. לפני כמה שנים היה לי תלמיד שכל הזמן הוציא ציונים מאוד נמוכים, פחות מ־50. שוחחתי עם אמו וסיכמנו על אסטרטגיה קצת שונה: הענקתי לו ציון 88 במבחן מבלי לומר לו שום דבר, רק אני ואמו ידענו שזה לא הציון שמגיע לו. במבחן הבא הוא כבר הצליח לעבור ואת השנה הוא סיים עם ממוצע של 89. זה הישג אדיר עבור ילד כזה. ואני באמת מאמין שכל זה קרה ברגע שהוא הבין שיש לו סיכוי להצליח, זה שינה הכל".
אבהות מאוחרת
את הגישה החינוכית שלו שי חלם במשך שנים ליישם על ילד משלו. לפני שנה ושמונה חודשים החלום התגשם כשהביא לעולם את בנו בהורות משותפת עם אישה שהכיר למטרה הזאת.
"הבנתי שאני רוצה ליהנות מילד ולא לחכות יותר. אני מחנך בבית הספר תלמידים, אבל בסופו של יום רק ההורים שלהם מחליטים מה טוב עבורם. רציתי ילד שהוא באמת שלי, שאוכל להעניק לו את הערכים שאני מאמין בהם. כשבני נולד, פתאום הבנתי מהו תפקיד של מחנך אמיתי. זה לא רק למידה אלא גם הנאה ואהבה, זה שונה לחלוטין".
בימים אלו הוא מופיע בהצגות יחיד כשחקן בהצגות שחיבר, כמו החלילן מהמלין וממלכת האש והפרופסור המפוזר. הוא גם מופיע כקוסם ומנטליסט תחת שם הבמה "סם הקוסם", מופיע כאמן בלונים ובעיקר ממלא את זמנו בילדים ושמחה.
כולו ציפייה לפתיחת שנת הלימודים שתיפתח (כנראה) בשבוע הבא.
"יש לי המון חלומות לתפקיד החדש, בעיקר בתחום המחשבים, כי אני מאמין שזה העתיד", הוא אומר. "כמורה אני תמיד מנסה להעביר לילדים את הדברים בצורה חווייתית, כי ילד זוכר את מה שהוא הרגיש יותר ממה שהוא למד. הסיכוי הרבה יותר גדול שתזכור חוויה או קסם, מכפי שתזכור חומר לימודי מדוקלם. לכן הרבה פעמים אני משלב קסמים בשיעורים. למשל, בשיעור גיאוגרפיה, לכל עיר יש קסם, איזה ילד יכול לשכוח קסם? אני גם מנצל את כישורי המשחק כדי ללמד אותם על דמויות היסטוריות, ובכלל, אני חושב שלמידה מבוססת פרויקטים היא עתיד החינוך. צריך להקשיב לילדים כי גם כשהם לא אוהבים את בית הספר, אפשר ללמד אותם לאהוב ללמוד".
עוד חדשות חולון
