"בתור ילדה את לא ממש יודעת מה את בכלל, בתסביכים עם עצמך. זה בטח לא אשמת ההורים שלי וגם לא אשמת המדינה, אבל זה לא פשוט", אומרת אנג'לה חצ'דוריאן, כדורסלנית אליצור חולון.
2 צפייה בגלריה
חצ'דוריאן. "לא יודעת איפה הייתי אם לא הכדורסל"
חצ'דוריאן. "לא יודעת איפה הייתי אם לא הכדורסל"
חצ'דוריאן. "לא יודעת איפה הייתי אם לא הכדורסל"
(צילום: עוז מועלם)
קראו גם:
היא אמנם שומרת שבת, מתלבשת באופן צנוע, הולכת בשבתות לבית הכנסת, ומשתדלת לשמור על אורח חיים דתי, אבל באופן רשמי היא לא נחשבת יהודייה. ובמדינה שבה הזהות הדתית־לאומית משחקת תפקיד כל כך משמעותי, אפשר להבין למה מצב הביניים הזה, הלא מוגדר, כל כך מפריע לה.

חנוכייה ועץ אשוח

חצ'דוריאן (19) נולדה בתל אביב לאם נוצרייה ואב יהודי, כך שמבחינה חוקית היא לא יהודייה. "איך היה בבית? מורכב", היא מספרת בפתיחות. "בשלב מסוים אומרים לך שאתה צריך לבחור דת. ההורים שלי לא כפו עליי דבר, הם פשוט חינכו אותי להיות בן אדם טוב, ערכי".
איך את זוכרת את היחס מהסביבה?
"כשהייתי קטנה מאוד, נפגעתי מזה. כעסתי מאוד על המדינה ועל הרבנות, אמרתי: 'לא ייתכן שנולדתי פה ואני מייצגת את המדינה, אבל אני לא נחשבת ליהודייה'. אני באמת מתרגשת כשאני שרה את התקווה ולובשת את המדים של נבחרת ישראל, אבל המדינה לא מכירה בי. היום אני חד־משמעית מבינה את הרבנות, אבל חושבת שיש בעיה. המטרה שלהם היא להחזיר אותך בתשובה, ויש כאלה שלא רוצות אבל זורמות בשביל הפרוצדורה. המדינה ככה פוגעת בשני הצדדים. לטעמי, צריך למצוא איזה הסדר שבו אף צד לא ייפגע - שתהיי יהודייה על הנייר ולא תהיי חייבת שזה יהיה על פי הרבנות".
איך חגגתם את החגים בבית, היה שילוב של הצד היהודי והנוצרי?
"זו הייתה חגיגה כפולה. מה שאני הכי זוכרת זה את חנוכה וחג המולד, כי זה ממש קרוב אחד לשני. אז היינו חוגגים כפול, מצד אחד מדליקים חנוכייה ומצד שני מקבלים מתנות".
לפני כחודשיים החלה חצ'דוריאן תהליך של גיור ובמהלכו התחזקה מאוד. "אני עושה את הגיור דרך הצבא. זה תהליך שנמשך ארבעה וחצי חודשים. סיימתי את הקורס הבסיסי ואת סמינר א'. אני באמצע הדרך, ברגע שאני אתחיל סמינר ב' זה בעצם אומר שבחרתי ביהדות, כי מתחילים אותו אחרי שאתה כבר שולט בחומר ויודע את ההלכה בעל פה. יש פרק זמן מסוים שנותנים לך כדי להחליט אם זה מתאים לך, יש 613 מצוות ולא לכולם זה מתאים".
2 צפייה בגלריה
במדי אליצור חולון
במדי אליצור חולון
במדי אליצור חולון
(צילום: יעל אמסילי)
מה הניע אותך ללכת עם זה עד הסוף?
"הסיפור שלי התחיל לפני כשנה. הסיבה שבסופו של דבר בחרתי ביהדות הייתה בעקבות סבתא שלי ז"ל שנפטרה בפתאומיות לפני ארבע שנים. היא הייתה בן אדם מאוד מאמין, היה לי קרבה גדולה אליה. לקחתי את זה מאוד קשה, ההורים שלי מאוד רצו שאלך לפסיכולוג. ההתפרקות שלי הייתה ההתחזקות שלי באמונה כי רציתי ללכת בדרך של סבתא. היא בעצם עזרה לי בסיטואציה מאוד קשה, חיזקה אותי, נתנה לי ביטחון. אני מרגישה שנהייתי בן אדם יותר טוב בזכות התורה, זה נתן לי הרבה ערכים. אני שומרת שבת ולומדת הלכות תורה. זה סחף אותי, גם כי קודם כל נולדתי בישראל, אני גרה פה, זאת השפה שלי, אני מייצגת את הנבחרת, הייתי אמורה ללכת לשחק בקולג׳ים ואמרתי אין דבר כזה, רציתי לעשות צבא כמו כולם. שאפתי בכלל להתגייס לקרבי, אבל אני נחשבת ספורטאית מצטיינת".
ואיך ההורים הגיבו?
"אמא שלי מאוד גאה בי וגם דחפה אותי לזה. אני בנאדם מאוד עצבני, יש לי פיוז קצר והיא ראתה שההתחזקות מאוד מרגיעה אותי. נהייתי בנאדם יותר שלו, מקשיב, אכפתי, יותר מודעת לסביבה".

גיור דוחה משחק

לכדורסל הגיעה חצ'דוריאן בבית הספר היסודי. "התחלתי באתלטיקה, ריצות קצרות, שליחים וגם השגתי תוצאות טובות", היא נזכרת. "אני בנאדם מאוד חברותי, ומגיע שלב שאתה ממצה את הספורט היחידני. בכיתה ד' הגיעו אלינו מאליצור ת"א כדורסל ופשוט התאהבתי".
"ההתחזקות שלי עזרה לי בסיטואציה מאוד קשה, חיזקה אותי, נתנה לי ביטחון. אני מרגישה שנהייתי בן אדם יותר טוב בזכות התורה"
כיום חצ'דוריאן משחקת תחת הכרטיס הכפול. באליצור חולון בליגת העל ובאליצור נתניה בלאומית. "יש אנג׳לה אחת והיא מתחלקת לכמה, גם חולון גם נתניה, גם גיור וגם צבא. בקיץ כבר הכנתי את חולון מראש, כי הם גם יודעים שאני מתחזקת מבחינת דת, שייקחו בחשבון שאולי לפרק זמן מסוים שבכלל לא תהיה להם שחקנית, כי הגיור מתנגש מבחינת זמנים. והם הכי כיבדו אותי. השנה זאת שנה ראשונה שאני בליגת העל והמטרה שלי היא לקבל כמה שיותר דקות משחק".
מי היה המודל לחיקוי?
"בארץ זה חד־משמעית עומרי כספי, בעולם זה קובי בראיינט המנוח. אני מאוד מתחברת לאופי של המשחק שלו, הוא היה מאוד חזק מנטאלית. כשלפעמים הייתי נוקעת את הקרסול, עדיין הייתי ממשיכה לשחק ואז נזכרת שגם קובי היה עושה את זה".
הייתה לך גם פגישה מיוחדת עם עומרי כספי.
"נכון, בזמן שעשה פרסומת לתלמה הייתי שם מאחורי הקלעים והוא פשוט ניגש אליי ואמר לי 'אני עומרי, מה השם שלך?'. הוא עזר לי המון בקיץ וכיוון אותי, נתן לי הרבה טיפים. הוא בנאדם כל כך טוב וצנוע, ובזכותו אני שומרת את הרגליים על הקרקע".
מה זה כדורסל בשבילך?
"הכל. לא יודעת איפה הייתי אם לא הכדורסל. הכדור הוא החבר הכי טוב שלי. הוא מייצג ערכים, עצמאות, קבלת החלטות קשות, הוא סדר היום שלי, הבגרות שלי, המטרה שלי, והדרייב לעבוד קשה למען מטרה מסוימת".
חלומות גדולים יש?
"לייצג את המדינה בכבוד ובגאווה, זה קודם כל. אני רוצה גם לשחק בחו"ל, אבל ימים יגידו".