זה היה השבוע הכי קשה של שמעון סמוטריצקי מחולון. אחרי אימונים מפרכים, ביום ראשון הקרוב, שמעון בן ה-23 יכול להגשים את חלום חייו אם ינצח בקרב הכי משמעותי שלו ויהיה הישראלי החמישי בהיסטוריה שנכנס לליגה של הגדולים ה-UFC.
זה יקרה ביוסטון ושם ייצג מדינה שלמה. לאורך כל האימונים בחודשים האחרונים, הרחק מהבית בחולון, בלאס וגאס שם הוא מתגורר, הוא משתף את תמיכתו ועמידתו לצד חיילי צה"ל ודאגתו לשלום ישראל.
קראו גם:
עד כמה הוא חזק? יש לו חגורה שחורה BJJ (דרגה בג'וג'יטסו ברזילאי), חגורה שחורה בקראטה, אלוף העולם בהיאבקות, אלוף העולם בקיקבוקסינג, ועכשיו הוא מקווה כאמור לנצח ולהתברג בליגה א' של ה-UFC. ואם כל זה לא מספיק ברור לכאלה שלא מבינים בתחום אומנויות הלחימה, אז שמעון בזמנו הפנוי מאמן את חיילי סיירת גולני טכניקות שהם מיישמים במלחמה בעזה.
הבחירה באומנויות הלחימה: "רציתי להגן על עצמי"
סמוטריצקי נולד בחולון ואת מרבית חייו בילה בעיר. הוא הספיק ללמוד בשלושה בתי ספר יסודי (רביבים, הדמוקרטי, ביאליק), "כי ההורים שלי החליפו כל הזמן דירה בשכירות. היום הם גרושים, אבל רצו שאתחנך בסמיכות לבית", הוא מספר ל"מיינט חולון" "שתי חטיבות ביניים: אורט וגולדה, ובתיכון הייתי בקוגל – סיימתי במגמת רוסית בהצטיינות", הוא מסביר.
אביו של שמעון הוא קבלן אינסטלציה, אימו יועצת בטיחות, אבל מעל הכל היה חשוב להם שבנם יקבל חינוך טוב: "הייתי תלמיד די טוב, לא מחונן – בינוני בכיתה רגילה. אולם על דבר אחד ההורים לא ויתרו לי, שילד טוב יהיה ספורטיבי", הוא מסביר, ועל כן גם הוא וגם אחיו בילו בחוגי כדורגל וכדורסל (שמעון כיום בגובה 1.88 מטרים, ש.ש.), ומגיל ארבע כבר התחלתי ללמוד אומנויות לחימה".
"התחום של אומנויות לחימה משולבות (MMA), הוא ספורט עם מסורת של חינוך, כבוד וערכים, שפחות יש בכדורגל ובכדורסל: רמת המשמעת הרבה יותר גבוהה, החל מלהגיע בזמן, אופי האימונים וכמובן לכבד אחד את האחר. הבסיס מגיע מדרך ומתורת הסמוראים, ולומדים לקוד קידה, לפנות למאמן מתוך עוצמה ולא בשמו – אלא כסנסאי, ולדעת לקבל מרות".
כי בגיל 13-14 לא ממש רצה להתחרות, לא אהב להתאמן, אבל להורים שלו היה חשוב שתהיה לו מסגרת ולא יסתובב ברחוב.
"בגיל 14 עברנו לשנתיים ליבנה – ושם למעשה התחילו לי בעיות. יש לי מבטא רוסי, לא שומר כשרות, הייתי קצת שמנמן, וזה כנראה לא התאים לאופי האוכלוסייה בעיר. אז הילדים היו מציקים לי, רבתי, הלכתי הרבה מכות והסתבכתי. החלטתי לקחת את אומנויות הלחימה צעד קדימה – כדי שאוכל להגן על עצמי. התחלתי לקחת רכבת כל יום לחולון כדי להתאמן, תוך כדי התחזקתי וגם רזיתי. אבל הבעיות לא הפסיקו להגיע, ואז חזרנו לחולון. שם כבר התחלתי להתחרות – וגיליתי, שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. נהניתי מכל רגע, והבנתי שזה ייעוד חיי".
ההצלחות: כל הדרך לחוזה ב-UFC
הוא עשה את דרכו במועדון של מושיק קידר ודודי בן זקן בחולון, בלמידת קיקבוקסינג, אגרוף תאילנדי, קראטה ו-BJJ ג'וג'יטסו ברזילאי. בכל דבר שעשה הצטיין, וטיפס בדרגות וצבר ניצחונות: אלוף הארץ בהיאבקות, אלוף הארץ בקיקבוקסינג, אלוף העולם לנוער בג'וג'יטסו ברזילאי: "הייתי באתונה בשנת 2017, ותיכון קוגל מאוד עזרו לי להתכונן, נתנו לי ימי חופש. כשזכיתי בתואר וחזרתי לארץ, בבית ספר הכינו לי פוסטר ענק של כל הכבוד התלמיד האלוף, כולם עמדו בכניסה ומחאו לי כפיים – לא אשכח לעולם, זה היה מאוד מרגש".
בשל היותו ספורטאי מצטיין בתחומו, מיד לאחר התיכון טס לאירלנד כדי להפוך למקצועי: "הדרך למקצועיות צברתי בחו"ל, ושם כבר הפכתי למתחרה MMA מן המניין".
שמעון מסביר כי אומנויות לחימה משולבות עדיין לא ספורט אולימפי – אבל זה בדרך. בארץ יש איגוד MMA, והכללים נוקשים בדיוק כמו בספורט אולימפי. באירלנד התאמן במשך שמונה חודשים עם קונור מקגרגור (לוחם ה-MMA המפורסם בעולם כיום), ואז הציעו לו להשתתף בקבוצה מקצועית ברוסיה: "התאמנתי שם שלוש שנים עם אלופי UFC, ואז עברתי לארצות הברית להילחם בליגות הכי הגדולות בעולם. UFC זה למעשה ה-NBA של התחום. כרגע אני נלחם על חוזה ב-UFC – וצריך לעשות את זה על ידי ניצחונות בקרבות".
הקרב המשמעותי: הכרטיס לליגה של הגדולים
בניסיון לחתום על החוזה, שמעון חווה את שני ההפסדים היחידים בקריירה שלו עד כה, ועכשיו הוא ברצף של שני ניצחונות. ביום ראשון הקרוב (16 ביוני) לשמעון יש קרב ביוסטון, טקסס, ואם הוא מנצח בו – הוא נכנס לליגת הבית של ה-UFC, הכבוד הכי גדול אי פעם ללוחם אומנויות ישראלי.
מה שגרת היום שלך?
"אני מתאמן בין פעמיים לשלוש ביום, ואז שם דגש על התאוששות. לקראת הקרב הגדול עשיתי מחנה של 13 שבועות, ובמקביל צריך להוריד 13 קילוגרם. ב-MMA יש הרבה קטגוריות משקל, וכל 7-8 קילו זו דרגה אחרת. כרגע אני מתגורר בלאס וגאס, כי כאן זה המטה של ה-UFC – משרדי הארגון וכל העיניים, הלוחמים הכי טובים בעולם. אני מתאמן עם אנשים שהם הטופ-10, וזה חשוב להיות קרוב לצלחת".
מה מנבאים לך לקראת הקרב הגדול?
"המאמנים והסוכנים מאוד מאמינים בי, כולם אומרים שזה לא שאלה אם אכנס לליגה, אלא רק כמה מהר אעשה את זה. אני אתחרה מול בחור אמריקאי אהרון פיליפס, בחור חזק וקשוח, אבל הוא לא יעצור אותי מלנצח, לעשות עוד צעד גדול לעבר החלום שלי והניף את דגל ישראל הכי גבוה שאפשר".
התרומה למלחמה: פנייה ממפקד גולני
"בפועל, אני עדיין גר בחולון", אומר שמעון. "הייתי עכשיו חודשיים, ואז הגעתי לחצי שנה, כך החיים שלי נראים כיום. אני מדבר עם ההורים ואחי כל הזמן – לפעמים פעם פעמיים ביום, אבל המרחק מאוד קשה. בת הזוג שלי הצטרפה אליי לכאן בימים האחרונים. לפעמים הבדידות מאוד מקשה על המצב, אבל זה חלק מהמסע, ואני גאה בזה שאני כאן".
ומבחינת תזונה, צריך תפריט מיוחד?
"צריך תפריט תזונה מאוד קפדני. לא פשוט כשאתה גר בארצות הברית, ועוד בעיר הפיתויים כמו לאס וגאס. אבל אני אוכל מספיק חלבון – ואין ימינה שמאלה. אני קם כל בוקר ונשקל. בימים שאין התקדמות זה מבאס, כי אני הולך לישון מאוד רעב. אבל אני ממשיך ודואג להיות ממושמע, כי זה מה שיכניס אותי לקטגוריית המשקל שלי".
ה-MMA הוא ספורט חדש יחסית?
"בגדול זה ספורט חדש, אבל זה גם הספורט שצומח וצובר תאוצה ברמה הכי מטורפת מבין כל הענפים. זה ספורט של כבוד וסמוראים – ויש גם גברים וגם נשים. חשוב לציין, שבניגוד לכדורגל, שם מדליקים אבוקות או מתפרעים, פה הענף הרבה יותר מחונך, מנומס ומכבד אחד את האחר, וכך גם האוהדים. במדינת ישראל ה-MMA נכנס לאט לאט לתרבות. במדינות כמו ברזיל, רוסיה או קזחסטן – שם לוחם UFC שמנצח מחכים לו בשדה התעופה ומריעים לו, ואני אפילו יודע שראש הממשלה מגיע לחכות, בישראל זה עדיין לא נתפס... עם זאת, בכל פעם שאני חוזר לארץ – יותר אנשים מזהים אותי ברחוב, מבקשים תמונה וגם שואלים שאלות".
אז אתה כבר ידוען בישראל?
"יש לי אלפי אוהדים שעוקבים אחריי בטיקטוק ובפייסבוק. הלכתי לפני מספר ימים בטיילת בת ים, ולצידי אחד מהאחים בוזגלו. למשפחה שלו יש סדרה בטלוויזיה, הוא כוכב ריאליטי מפורסם. הוא היה בשוק איך כל רגע אנשים עוצרים אותי, רוצים להצטלם דווקא איתי, זה היה מאוד משעשע".
האם זה נכון שיחידות בגולני משתמשות כיום בטכניקה שלך בזמן לחימה בעזה?
"איך שהתחילה המלחמה בארץ חיפשתי איך אני יכול לעזור. זה התחיל בתרומת דם, המשיך בחלוקת מזון, אבל רציתי לעשות משהו משמעותי. פנה אליי מפקד של סיירת גולני – ורצה שאאמן אותם באגרוף. לימדתי אותם כמה טכניקות בסיסיות וחשובות, איך להגיב מהר בהתקלות עם מחבל בטווח אפס ועוד כמה דברים. החבר'ה עפו על זה ואהבו, והבנתי שהם משתמשים בזה כיום, ואני הרגשתי שעשיתי משהו עם משמעות".
ברגעים אלו שמעון עושה את ההכנות האחרונות שלו לקראת הקרב הגדול בטקסס. אם ינצח, הוא יעפיל לליגה א' ויחתום על החוזה היוקרתי ביותר בליגת הבית של ארגון ה-UFC. אפשר רק לאחל לו הצלחה, כי בקרב הזה הוא לא רק מייצג את עצמו, אלא את כל מדינת ישראל.
