קבוצת עזריאלי, הבעלים של קניון חולון, עתרה לבית המשפט נגד עיריית חולון. הסיבה: דרישה לבטל היטל עבור שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פ) בגובה כ־1.1 מיליון שקלים, שהקבוצה נדרשת לשלם. לטענת הקבוצה, העירייה "דורשת כפל תשלומים ונוקטת באכיפה סלקטיבית".
העתירה הוגשה על ידי חברות "גמל תשואה להשקעות בע"מ" וקבוצת עזריאלי בע"מ, שהקימו את הקניון בסוף שנות ה־90'. על פי הנטען בעתירה המנהלית שהוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במקביל להקמת הקניון, התקשרו מקימות הקניון בהסכם פיתוח עם עיריית חולון לפי דרישתה.
בהסכם נקבע כי מקימות הקניון יקימו עבור העירייה על מגרש ציבורי הגובל בקניון חניון ציבורי שלא בתשלום, שישרת את באי הקניון והציבור הרחב. בנוסף, התחייבו החברות לפתח את השטחים הציבוריים המקיפים את החניון הציבורי ואת הקניון בהתאם לתוכניות פיתוח שאושרו על ידי העירייה.
מקימות הקניון, כך לטענתן, פעלו בהתאם להוראות הסכם הפיתוח ‑ הן הקימו את החניון, פיתחו את השצ"פים מסביבו ומסביב לקניון, ונשאו בגין כך בעלויות נכבדות.
בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין גיא פורר ועמירם זנו, נטען כי בשנת 2012 חוקקה מועצת העירייה את חוק העזר, בו נקבע כי העירייה תהיה רשאית לגבות היטל הקמת שצ"פים מבעלי נכסים בעיר. בסעיף 2 לחוק העזר הובהר כי ההיטל "נועד למימון הוצאות העירייה בשל הקמת שצ"פים שכונתיים או רובעיים בשטח העירייה...".
בעתירה נטען, כי בשנת 2018 פרסמה מהנדסת העירייה את החלטתה בדבר קביעת שצ"פים. "הגם שהקניון הוקם בסוף שנות ה־90', וכבר היה קיים זמן רב כאשר חוק העזר נכנס לתוקפו בשנת 2012, העירייה לא פנתה אל העותרות במשך זמן רב בדרישה לתשלום היטל שצ"פ בקשר עם הקניון", צוין בעתירה.
קראו גם:
כך עד חודש מאי 2022. כעשור לאחר כניסתו של חוק העזר לתוקף, נטען, פנתה העירייה אל מקימות הקניון במכתב ממנהל מחלקת שומה בעירייה, בו נדרשו לשלם היטל שצ"פ בסכום של 1,127,764 שקלים, בטענה כי "בזיקה לנכס בוצעו על ידי העירייה עבודות פיתוח המקימות חובת תשלום בהיטל שצ"פים".
מקימות הקניון טענו כי על אף שהעירייה בחרה לשלוח להן דרישה לתשלום היטל שצ"פ עקב הקמת שצ"פים, "כביכול ברובע בו ממוקם הקניון, דרישות דומות לא נשלחו לאלפי הבעלים של דירות מגורים בבניינים באותו רובע, שנבנו לפני תחילתו של חוק העזר (ולכן לא שולם בגינן היטל שצ"פ).
"התנהלות זו של העירייה איננה מקרית, והיא חלק ממדיניותה הלא שוויונית והמפלה, שלא לגבות את היטל השצ"פ באופן יזום מבעלי דירות, ולהתמקד אך ורק בבעלי נכסים מסחריים, כמו העותרות, שהם בבחינת 'כיס עמוק'", טענו מקימות הקניון.
עוד טענו, כי בחישוב תעריפי ההיטל לא הופחתו השתתפויות חיצוניות מעלויות הקמת השצ"פים שהוקמו לפני תחילת חוק העזר, באופן המביא לגביית יתר בהיקפים עצומים, והופך את ההיטל למס בלתי חוקי, המוטל בחוסר סמכות. "שיטת החישוב... מביאה לגביית כפל תשלומים... והיא גם מהווה גבייה רטרואקטיבית אסורה של מס ללא הסמכה בחוק. לכן, יש לבטל את דרישת התשלום המתבססת על סכומי היטל שנקבעו שלא כדין.
מעיריית חולון נמסר בתגובה: "העתירה הגיעה לעירייה ולאחר שתילמד תוגש תגובת העירייה לבית המשפט".
