בסוף השבוע שעבר הותרו לפרסום פרטיה של פרשה שהסעירה את חולון, לאחר שבשנים האחרונות התרחשו אירועים פליליים רבים בעיר הילדים ורבים מהם מתקשרים לפרשה שכונתה על ידי המשטרה "מכה אפורה".

5 צפייה בגלריה
"פעולות בילוש רבות". מימין: סנ"צ אבי אוחיון ומפקח אופיר גולדנטל
"פעולות בילוש רבות". מימין: סנ"צ אבי אוחיון ומפקח אופיר גולדנטל
"פעולות בילוש רבות". מימין: סנ"צ אבי אוחיון ומפקח אופיר גולדנטל
(צילום: קובי קואנקס)

הפרשה נחקרה על ידי היחידה המרכזית במחוז תל אביב, שבחודש שעבר חשפה ארגון פשיעה משפחתי בשכונת ג'סי כהן בעיר, שהקים בנק הלוואות בריבית והפעיל מסכת טרור ואלימות על לווים שהתקשו בהחזרים, כאשר לרוב חבריהם ובני משפחותיהם של הלווים היו יעד לסחיטות ואיומים. "רמה כזאת של נועזות לא ראינו כאן", אומרים השבוע במשטרה.

"ביקור" ו"פגיעה ישירה"

ראשית הפרשה לפני למעלה מעשור, אז בני משפחת כחלון, האב שמואל (64) ובניו, נעם (33) ואבי (37), התחילו לנהל בנק הלוואות שפעל בכל גוש דן. הלווים היו לרוב בעלי חובות שאינם לגיטימיים ‑ מהמרים, בעלי חובות אישיים, ואנשים שלא יכולים לבקש הלוואה רגילה מבנק ומאמינים שהלוואה מהירה בשוק האפור תפתור להם את כל הבעיות.
על פי המידע שהתגלה למשטרה, בין הלווים היו גם חברי ילדות של המשפחה, כאלה שלא האמינו שהלוואה "צנועה" של 20 אלף שקלים תהפוך להחזר של 300 אלף שקלים למשך שבע שנים, לאורכן החייב משלם את הריבית מבלי להצליח להגיע לתשלום הקרן (החוב המקורי).
על פי השיטה של הכחלונים, מי שמאחר בתשלום מקבל קנס, מי שלא עונה לטלפון מקבל "ביקור", ומי שמנסה להתחמק מתשלום מקבל "פגיעה ישירה".

רוטוויילרים וסכינים

על פי כתב האישום, בני המשפחה לא בחלו בשיטות ההרתעה שנקטו: הם הציתו כלי רכב ודירות, ירו לעבר בתי משפחה ואיימו לפגוע בבנות זוג וילדים. פעם אחת אף הושלך רימון על גן ילדים שבבעלות אחותו של בעל חוב. המעשה התרחש בשעת לילה ובנס איש לא נפגע.

5 צפייה בגלריה
הפריצה ל"משרד"
הפריצה ל"משרד"
הפריצה ל"משרד"
(צילום מתוך סרטון: דוברות המשטרה)

בפעם אחרת הגיע סב לדבר בשם נכדו ומולו ניצבו כלבי רוטוויילר מאיימים והוא ספג דקירה. בעל חוב אחר נחטף בתא המטען של רכבם של הכחלונים. הוא הובל לבית סבתם ושם הוכה נמרצות. לאחר מכן דאגו הכחלונים כי האיש לא יקבל טיפול רפואי כדי שפרטי המקרה לא יגיעו למשטרה.
"יש דרגות. הם לא ישר זרקו רימון ועשו בלגן", מסביר גורם במשטרה המעורב בפרטי החקירה. "כל עוד חייב עונה לטלפון, זה רק לחץ ואיומים. כשהוא לא עונה, כי נמאס לו או כי כבר אין לו איך להאכיל את ילדיו, אז הוא עובר לקטגוריה אחרת. תחילה זה אינסוף שיחות, בין 300 ל־400 שיחות ביום, בשעות לא שעות. אחר כך מתחילים עם המעקבים, והכל גלוי ‑ בודקים תיבות דואר, נוהגים סביב בתים של מקורבים ובודקים מה המצב. את הרוב מבצעים ה'חיילים', אנשים מהדרום או מהצפון שמוזמנים במיוחד בשביל זה ומטפלים ב־30 עד 40 חייבים ביום, כאשר היעד לרוב הוא דווקא מקורב לבעל החוב. הוא זה שסופג את ההצתה, הרימון או הכדור, הם ידעו על מה ומי ללחוץ".

ריבית אינסופית

אז איך בכל זאת נחשפה הפרשה? נראה כי במשטרה מכירים את המשפחה זמן רב. בשנת 2017 הם כמעט מצאו את עצמם במאסר ממושך, אך לבסוף הבנים נעצרו לתקופה קצרה והאב סגר עסקת טיעון עקב עבירות הקשורות לסחיטה והלוואות, כאשר אי־אפשר היה להוכיח פשעים חמורים יותר שביצעו.
דווקא בכלא כוחם התחזק. הם גייסו "חיילים" חדשים, חלקם חברים לתא וחלקם בעלי חוב, וכך למעשה יצאו מחוזקים ונחושים יותר.
לאחר שחרורם, בני המשפחה נקלעו לסכסוך עם משפחה נוספת, במסגרתו נרצח שימי דדון מול קניון הזהב, בשעה שהפעיל קו להעברת הלוואות. בנוסף, נעשה ניסיון לחסל את אחד מהאחים כחלון, שעדיין היה במאסר.
בשלב זה החליטו בימ"ר תל אביב להיכנס לעובי הקורה. תחילה הם התמקדו בסכסוך בין המשפחות והמקרים האלימים שהתלוו אליו, אך דווקא מקרה שנראה זניח פותח אפיק חדש לפרשה, כאשר מספר "חיילים" נשלחים לטפל בבעל חוב שאינו עונה לטלפון.

5 צפייה בגלריה
אחד העצורים
אחד העצורים
אחד העצורים
(צילום מתוך סרטון: דוברות המשטרה)

הכחלונים דואגים שלא לפגוע בבעל החוב, כדי שיוכל להמשיך לשלם, ועל כן מושלך רימון דווקא לחצר הבית של בת משפחתו בראשון לציון, אך הרימון פוגע בשגגה בדירה של השכנים.
תוך כדי איסוף העדויות, מתרחשים עוד שני מקרים במקביל ‑ אחד בנס ציונה והשני באור יהודה, כאשר רימונים נזרקים לעבר ביתם של הוריו ודירתה של בת זוגו של חייב אחר.
בימ"ר מתחילים להבין שיש קשר בין המקרים השונים, זאת למרות שאף אחד מהיעדים כלל לא מכיר את משפחת כחלון ואינו בעל חוב. דווקא המרחק מעולם הפשע מסייע לחוקרים להבהיר למעורבים את חומרת המצב. הם מסבירים להם שעבור הכחלונים הם "פרה חולבת", ולכן אין להם טעם להניח להם, כי הכסף ימשיך לזרום. החוקרים מנסים לצייר להם את המציאות אליה נקלעו: "על פי השיטה שלהם הריבית היא פר שבוע", מסביר אותו גורם. "זה משהו חדש. בדרך כלל ריבית היא חודשית. הם בחרו בשבועית כי יש חודשים עם חמישה שבועות. עד כדי כך החוב היה בלתי נגמר. בשיחות איתנו חייבים התעקשו, אמרו 'אבל באמת לוויתי כסף', אבל זה לא הגיוני שחוב של עשרות אלפי שקלים הופך לחוב של מאות אלפי שקלים ונמשך לנצח. אדם שאין לו 10,000 או 20 אלף, מהיכן יביא ריבית של 500 שקלים לשבוע?".

החקירה הסמויה

במהלך החקירה הסמויה, נחשף מבנה היררכי של ארגון פשיעה, הכולל מערך גבייה, מערך כספים המבוסס על עסקי החלפת מטבע חוץ, וצוות ביצוע של אנשי זרוע מיומנים מכל חלקי הארץ, שהטילו אימה והפעילו אלימות נגד חייבים שהתקשו בהחזרי ההלוואות ובני משפחותיהם.
הפרשה הגיעה לשיאה בסוף חודש יוני, אז פרצו שוטרי ימ"ר למשרדי הארגון, הנמצאים במבנה מאולתר ברחוב ארבע ארצות בשכונת ג'סי כהן.
"החקירה התנהלה באופן סמוי במשך חצי שנה, במהלכה הופעלו אמצעים טכנולוגיים ופעולות בילוש רבות ונאספו ראיות למכביר", אומר מפקח אופיר גולדנטל מימ"ר תל אביב. "לפני חמישה שבועות יצאנו לחקירה הגלויה במהלכה נעצרו החשודים, נגבו עדויות מעשרות רבות של עדים ומאות חייבים ונתפסו רכוש וכסף בשווי מיליוני שקלים. בין היתר נחשף המשרד, שנבנה באופן בלתי חוקי תוך השתלטות על שטח ציבורי, משם ניהלו את 'בנק' ההלוואות וממנו הוחרם כל הרכוש שהיה בו. כיום המשטרה פועלת להריסת המבנה הבלתי חוקי".
מבחוץ המתחם של המשרד נראה כמו חצר מאולתרת ‑ גדר שמישהו הרים כדי להשתלט על השטח של הבניין, אך בפנים החוקרים מגלים משרד משוכלל, מצויד בחדר כושר, מצלמות רבות, קודן, מחשבים חדשים, מסכים משוכללים וגם ספות יפות. לצידם נמצאו אלות, שכפ"צים ומסכות, ובחצר כשכשו בזנבם כלבי הרוטוויילר שנועדו להרתעה.
המראה הזה מחזק את ההנחה שכולם בסביבה ידעו, שגם בשכונה שנלחמת כל הזמן בסטיגמה, וממש מול מרכז הנוער "ג'סיקה", שנועד לטפח את הנוער המקומי, פועל בנק הלוואות לא חוקי, אבל כמו הלווים ובני משפחותיהם ‑ לאף אחד לא היה אומץ להתנגד.

כתבי האישום

השבוע הוגשו כתבי אישום נגד בני המשפחה ומעורבים נוספים על ידי פרקליטות מחוז תל אביב באמצעות עורכי הדין נורית פרחי, צחי יונגר, דרור לוי והנרייט טיבי.
לנעם כחלון ואחיו אבי, מיוחסות עבירות חטיפה לשם סחיטה בצוותא, סחיטה בכוח בצוותא שהובילה לכדי מעשה, סחיטה באיומים בצוותא שהובילה לכדי מעשה, קשירת קשר לביצוע פשע, פגיעה בפרטיות בצוותא, קשירת קשר לביצוע עבירה של חבלה חמורה, עיסוק ללא רישיון למתן אשראי ושימוש בכל מרמה, עורמה או תחבולה במטרה להתחמק ממס והלבנת הון.
"היעד לרוב הוא דווקא מקורב לבעל החוב. הוא זה שסופג את ההצתה, הרימון או הכדור, הם ידעו על מה ומי ללחוץ"
לאב, שמואל כחלון, יוחסו עבירות של סחיטה באיומים בצוותא שהובילה לכדי מעשה, קשירת קשר לביצוע פשע, עיסוק ללא רישיון למתן אשראי, ושימוש בכל מרמה, עורמה או תחבולה במטרה להתחמק ממס והלבנת הון.
כתבי אישום נוספים הוגשו נגד נאור אסרף (27), אברהם טרפון (41), אריה צחי (69) מראשון לציון, פטריק קאנגני סוקפה (29) מבת ים, דניאל אונגר (35) מנס ציונה, מאיר דמתי (30), משה דמתי (28) ולאנדועלם אדגו (32) מאשדוד, ניסים מסילתי (24) מנתניה, ויצחק פאקירי (64) מאזור, על חלקם באירועים המתוארים לעיל.

שביעות רצון במשטרה

במשטרה אמנם מבינים כי לתוך הוואקום שייווצר עם תפיסת המשפחה עלול להיכנס "בנק" חדש, אך מביעים שביעות רצון מהפלת גוף כל כך חזק ומאורגן.
על פי ראש מפלג חקירות בימ"ר תל אביב, סגן ניצב אבי אוחיון, לא מדובר רק באירוע פלילי, אלא גם במיליוני שקלים שהולבנו.
"היחידה המרכזית שמה לה ליעד לטפל בכנופיית פשע אלימה שבראשה עומדת משפחת כחלון, שסחטו באיומים אנשים שנקלעו לחובות ולוו מהם כספים בריבית מופקעת וניצלו את מצוקתם, תוך שימוש באלימות פיזית כלפי החייבים, איומים על בני משפחה, השלכת רימונים לבתים, הצתת בתים ומכוניות, ירי לעבר דלתות הבתים ואף חטיפה של אנשים והכאתם עד זוב דם. הלוואות בריבית מופקעת הינן עבירה על חוק אשראי הוגן שבא להסדיר הלוואות על מנת למנוע ניצול עד כדי הבאת משפחות לפת לחם ולתעד הלוואה וריבית בכדי למנוע הלבנות הון והשמטות הכנסה. לכנופיה שבראשה עמדו בני משפחת כחלון 'גויסו' חיילים שפעלו במספר תפקידים, בין היתר, השליחים שאספו את הכספים, המלבינים שהעבירו את הכספים והצ'קים דרך נותני שירותים של מטבע, וכך הסתירו את הכספים והלבינו אותם, וכן אנשי ביצוע שתפקידם לבצע את הסחיטות האלימות".

השומה בדרך

על פי המשטרה, בשלב זה הוחרם מעט מאוד כסף מזומן ‑ רק כמה מאות אלפי שקלים. עיקר הנתח הם דווקא הנכסים של המעורבים, בהם עשרה כלי רכב, מספר אופנועים ודירות, חלקן בשכונת ג'סי כהן וחלקן בשטחים. סך כל הרכוש שהוחרם מוערך בכ־50 מיליון שקלים.
כמו כן, מופו שישה עסקים להחלפת מט"ח ששימשו על פי החשד כצינור הלבנת ההון של הארגון בהיקפים של מיליוני שקלים.
"כל עוד חייב עונה לטלפון, זה רק לחץ ואיומים. כשהוא לא עונה, כי נמאס לו או כי כבר אין לו איך להאכיל את ילדיו, אז הוא עובר לקטגוריה אחרת"
על פי החשד, היקף הלבנת ההון עומד על 25-15 מיליון שקלים והיקף העלמת המס על עשרה מיליון שקלים, ובשלב זה פקידי מס הכנסה, שעבדו בשיתוף מלא עם משטרת ישראל, עומלים על הכנת שומה וקנסות למעורבים, ולמעשה פועלים כדי לחשב את סך ההכנסות מההלוואות כדי לדרוש מהם תשלומי מס בגובה מיליוני שקלים.
אז מה הופך את הסיפור הזה לשונה מעוד משפחת פשע שפועלת מתוך שכונת מצוקה ומלווה כסף לאנשים שהסתבכו?
לטענת אותו גורם, זו דווקא הגישה. "יש הרבה קווי הלוואות בארץ, זה לא חדש, אבל אף פעם לא ראיתי סבא שמחטט בפח ונאלץ לשלם את קצבת הזקנה שלו כדי שלא יפגעו בנכד שלו, רמה כזאת של נועזות לא היכרתי".
לווה והסתבך: "הייתי דג קטן"
ג' מחולון היה תלמיד מצטיין שעבד בערבים ובסופי שבוע כדי להרוויח כסף לבילויים וגם סייע להוריו. "ההורים שלי חלמו שייצא ממני משהו גדול, כי יש לי מוסר עבודה. אף פעם לא הייתי עצלן. להיפך, אני הייתי הילד שמוותר על אופניים כדי לעזור לקנות מזגן לבית".
כשהתגייס לצבא נאלץ לוותר על עבודה ולהסתפק במשכורת צבאית, ואז החלה ההסתבכות. לפני גיל 20 הוא לקח את ההלוואה הראשונה. חבר חיבר אותו עם מכר מיפו, אך תוך זמן קצר הלוואה גררה הלוואה.
"אני הייתי דג קטן בשבילו. כל פעם לוויתי כמה מאות שקלים, עד שהוא אמר לי שזה לא שווה לו להתעסק איתי אז הסכומים גדלו וגם לי זה נתן אוויר. כשהשתחררתי מיד מצאתי עבודה. היה לי אצלו חוב של עשרות אלפי שקלים, כי הריבית של ההלוואות הקטנות היא פי שניים מהסכום. החברים שלי טיילו ולמדו ואני קרעתי את התחת כדי לשלם, אבל הוא כל הזמן אמר שהחוב רק גדל. פתאום הוא כבר לא היה כל כך נחמד ונדיב. הוא התחיל לדבר עם הידיים, לומר שמי שלא יכול לשלם בכסף משלם בדם. אחר כך הוא גם הציע שאבוא לעבוד איתו בהלוואות, אז הבנתי שהסתבכתי. גם התביישתי להסתכל להורים שלי בעיניים כי הם הבינו שמשהו רע קורה איתי".
בתיווך של חבר נוסף, מצא ג' אדם ש"קנה" את החוב שלו והתחיל לעבוד בעסק שלו. רק ארבע שנים אחרי השחרור מהצבא הצליח לסגור את החוב.
"היה לי יותר מזל משכל", הוא מסכם.
עמותת "יד לאזרח"
שלמה אדיב, תושב חולון, משמש כיו"ר עמותת "יד לאזרח" שהוקמה לפני 12 שנים על מנת לסייע לאנשים שהסתבכו בחובות.

5 צפייה בגלריה
שלמה אדיב
שלמה אדיב
שלמה אדיב
(צילום פרטי)

"זה סוג של התמכרות, בין אם זו הלוואה לגיטימית או בשוק האפור, אנשים חושבים שזה יפתור להם את הבעיות, אבל הם רק מעמיקים את הבור. יש איסור בחוק להלוות עם ריביות מופקעות. גם הלוואה פרטית מחויבת לריביות שבחוק, ומי שניסו לגבות ממנו חוב באמצעות הוצאה לפועל, יכול לומר להגנתו שהריבית הייתה בניגוד לחוק.
לפני שנתיים קידמו את החוק הזה צעד נוסף והאיסור להלוות בריבית גבוהה מהמותר בחוק הפך לעבירה פלילית של ממש. הלווה צריך רק את האומץ לפנות לגורמים הרלוונטיים ולא לחשוש שיפגעו בו או במשפחתו. הבעיה שהלוואות כאלה לרוב נלקחות במחשכים, ולכן אין ללווה דרך לצאת מזה מבלי לנקוט עמדה".
קראו גם:
מאז פרוץ הקורונה, מודה אדיב, הפניות לעמותה הוכפלו. "יש אנשים שחיים על מינוס ומסגרות אשראי, החובות גדלים אבל הם ממשיכים. הבעיה נוצרה כשהקורונה גרמה לחל"תים ופיטורים וכבר לא הייתה הכנסה שתשלם אפילו את הריבית, אז הם הסתבכו. כמות הפניות אלינו הוכפלה, והיום אנחנו מספקים מענה ליותר מ־200 פונים בשנה. אלה אנשים שהכל קרס להם ולפעמים כבר אין להם איך לקנות במכולת. חשוב להבין שאין לנו בעמותה הלוואות, רק ליווי משפטי וסיוע לצמצם את ההחזרים. ההמלצה שלי היא כמובן אף פעם לא לפנות לשוק האפור. מי שכבר מסובך שם הוא כמו אדם עם קוץ בגוף, הוא יודע שהוא חייב להוציא אותו, אבל אין לו אומץ לחוות את הכאב של הוצאת הקוץ".