למעלה מ-200 איש ברחבי העיר חולון משתייכים לתנועה הרפורמית. רובם הגדול מגיע לבתי כנסת מאולתרים שהם שוכרים, אם זה מרכז קהילתי או אולם ספורט, וכבר כ-15 שנה החברים עומלים לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה בעיר.
הכל כבר היה סגור: תקציבים, שטח ותוכנית אדריכלית למופת, אבל אז נבחר שי קינן לראשות העיר – ועל אף פסיקה של בית המשפט המחוזי - ביטל את המהלכים. עתה, חברי הקהילה עומדים לערער ולהגיע לערכאות גבוהות.
מחפשים בית
גלית כהן קדם היא הרֲבָּה של הקהילה הרפורמית בחולון. היא מתגוררת בעיר 15 שנה, נשואה למורה ואם לשלושה. ל-"מיינט חולון" היא מספרת: "הקמתי את הקהילה ב-2010, אחרי שגרתי שנה בחולון והכרתי משפחות צעירות רבות שמחפשות חלופה ליהדות מתונה, פתוחה, שיוונית, נגישה להם ולילדיהם. התחילו לזרום אלינו משפחות דתיות לשעבר, זוגות מעורבים, עולים ותיקים, משפחות שמחפשות חיבור מסורתי או אנשים שמרגישים לאורך השנים שהמערכת הפוליטית משניאה את היהדות, והבינו שהקהילה הרפורמית היא דרך לשקם את ההתפצלות הזהותית – בזכות תרבות, שפה, טקסים ועוד".
קראו גם:
כהן קדם היא בת לניצולי שואה. "אבא שלי ספרדי טהור שישה דורות" היא אומרת, "תמיד ידעתי שאני יהודייה בלי תגית כזו או אחרת. התפיסה הרפורמית היא שוויון מלא בין גברים לנשים. בניגוד לקהילות רפורמיות בארץ, כאן בחולון לא מדובר בקהילה אמריקנית, אלא צברית מקומית".
מתי הבנתם שאתם רוצים בית כנסת?
"הקהילה בחולון עברה 13 חללים ב-15 השנים האחרונות, כל פעם בהתאם לגחמות של מי שהשכיר את המקום. עם השנים, הקהילה מאוד גדלה, ובאירועים זקוקים לחללים גדולים: מסיבת חנוכה, זיכרון בסלון, קריאת מגילת פורים, סדר ט"ו בשבט, או טקסי יום השואה, לשם מגיעים בין 150-200 אנשים. בעוד אדם דתי או חרדי מקבל מקום התכנסות בעיר וממומן על ידי המדינה ומחלקת הדת בעירייה, אצלנו הכל ממומן מכסף פרטי ומתרומות".
המכשול של ש"ס
עו"ד נדב מיארה, יושב ראש הוועד המנהל של הקהילה הרפורמית: "אנחנו זוג מעורב, אשתי דתייה נולדה בארצות הברית, והקהילה עם הגישה המכילה הייתה פתרון אידיאלי עבורנו. הצטרפנו אליה בשנת 2015, ולצורך הקמת בית כנסת הגשנו לעיריית חולון בקשה להקצאת קרקע כעמותה לצרכים ציבוריים. לצערנו התהליך נמשך ונמתח, כי היו לנו קשיים גדולים גם בתקופה של מוטי ששון. בשנת 2020, הבנו שאין ברירה אלא להגיש עתירה נגד העירייה. ראוי לציין, כי ששון כראש עיר היה פלורליסט – תמך בנו רעיונית, אבל ש"ס הייתה חזקה בקואליציה, ולכן פעלנו בדרך המשפטית כדי שזה לא יהיה פוליטי".
בשנת 2020 בית המשפט המחוזי תל אביב המליץ לעירייה להסכים לתהליך, ועקב זאת העירייה התחייבה לקדם את תהליך הקצאת הקרקע. ב-2021 מועצת העיר הצביעה אישור ראשון לצאת לדרך. התהליך התקדם משמעותית, ובסוף 2023 התכנסה ועדת הקצאות בעירייה ואישרה עקרונית על בסיס עבודה אדריכלית להקים את בית הכנסת ברחוב ארנסט הוגו אשר בשיכון ותיקים.
"השקענו מאות אלפי שקלים בהסתמך על אישור המועצה, ובשנת 2024 ראינו שזה קורם עור גידים", מסביר מיארה ואומר, "אבל יצא הגורל, ושי קינן עלה לשלטון, כשהוא נתמך על ידי ש"ס. להם הייתה הבטחת בחירות ברורה – לא להיכנס לקואליציה עם ראש עיר שיקדם הקצאה זו".
ניתוק הקשר
במשך חודשים אחרי שקינן נכנס לתפקיד, הגורמים המקצועיים בעירייה המשיכו לשתף פעולה בקשר להקצאות, ואף החזירו הערות לקהילה, אבל לדברי כהן קדם, "לקראת סוף השנה התחילו להתעלם מאיתנו עד שניתק הקשר. השבוע הבנו שהעירייה החליטה לעשות 180 מעלות – ולהמציא תירוץ שאין מספיק שטחים. גורמי המקצוע החליטו לבטל את ההקצאה".
4 צפייה בגלריה
הדמייה של בית הכנסת הרפורמי שתוכנן
(אדריכלות: שרון קלוגהפט, שירה פינקלשטיין ולורה לוי הדמיה: אלכס לובימוב)
ברגע שמועצת העיר חולון שינתה כיוון, ח"כ גלעד קריב (מפלגת העבודה וממנהיגי התנועה הרפורמית בישראל) עלה לדוכן הכנסת, ונאם אודות ההחלטה והצהיר כי יפעיל את כל כוחו מול הקהילות הרפורמיות ברחבי העולם כדי לחייב את קינן לקיים את פסיקת בית המשפט המחוזי.
גלית מוסיפה: "ההתעמרות של שי קינן בנו, היא חלק בלתי נפרד מצעדים שנקט. כמו שהוא מבטל את המוזיאונים, תנועות נוער, אז הוא גם מבטל את הסממן הליברלי הזה. מכתבים רבים נשלחו לקינן ולסגניו גם מהתפוצות, והמאבק הציבורי הולך להתרחש במלוא עוזו. מעבר לזה, ההחלטה היא הפרה מפורשת של פסק דין שבו התחייבה לקדם את תהליך ההקצאה".
מלבד הצורך בגני ילדים, העירייה הסבירה למה שינתה כיוון?
גלית: "יש בחולון 100 בתי כנסת, ומבחינתו זה מספיק. הבעיה, שאם משפחה רוצה תפילה שיוויונית שאין מחיצות, שבה אישה יכולה לקרוא בתורה – זה לא קיים. רק לצורך השוואה, בירושלים יש 5 בתי כנסת רפורמיים ו-8 קונסרבטיביים. המלחמה של ש"ס ושל הממסד הדתי היא לשמר את המונופול גם בחולון. אבל במקום לקרב אנשים ליהדות, רק מרחיקים אותם. בסופו של דבר, זה גורם למשפחות מסורתיות ומתונות לעזוב את העיר".
בימים אלו נציגי הקהילה עובדים על עתירה לבית המשפט. "נפעל בכל הכוח".
מעיריית חולון לא נמסרה תגובה.
