הנקודה שבה הטיול נעצר

נקודת התצפית בשביל ישראל על שם סמל ראשון גל בסון ז"ל
סמל ראשון גל בסון ז"ל מחולון, בן 20 בנופלו, היה לוחם בחיל ההנדסה שנהרג בפעילות מבצעית בצפון רצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן.
4 צפייה בגלריה
נקודת התצפית בשביל ישראל על שם סמל ראשון גל בסון ז"ל
נקודת התצפית בשביל ישראל על שם סמל ראשון גל בסון ז"ל
נקודת התצפית בשביל ישראל על שם סמל ראשון גל בסון ז"ל
(צילום פרטי)
על הצוות של בסון הוטלה המשימה לפתוח ציר באזור בית חנון, ובסון התנדב לצאת למשימה עם עוד שני חיילים, כאשר טיל נ"ט שנורה לעברם פגע בהם ובסון נפל בקרב.
סמל ראשון בסון היה בוגר מגמת כדורסל בקמפוס קריית שרת, ושיחק בקבוצת הילדים והנוער של הפועל חולון. מאז שנהרג משפחתו פועלת להנצחתו בפעילות ספורטיבית והתנדבותית ובמסעות לצעירים לקראת גיוס.
סמל ראשון בסון היה חובב טבע, ולפני גיוסו הספיק לטייל בקטע הצפוני של שביל ישראל. משפחתו בחרה להנציח אותו באמצעות הקמת נקודת תצפית באמצע השביל.
"רצינו לבנות מקום שהוא לא אנדרטה או מצבה, אלא מקום שבאמת מנציח את גל", מספר אחיו בן. "זה היה תהליך ארוך ומורכב של ארבע שנים, ולשמחתי הצלחנו. רצינו הנצחה שתבטא את אהבתו של גל לארץ ישראל ולטיולים, אך גם תשמש אנשים אחרים. הנקודה נמצאת ביער חוף הכרמל, נקודה אחרי הנקודה שהוא סיים בטיול שלו, ומהנקודה הזאת הוא תכנן להמשיך את הטיול אחרי השחרור.
"גל סיפר לנו על המקומות שהוא ראה בדרך ורצינו לתת חוויה כזאת גם למטיילים. נקודת התצפית משתלבת בצורה הרמונית עם הטבע. הקפדנו להשתמש באבנים של המקום ולא לפגוע בטבע. הצבנו שלט על גל עם עמדת 'מסבירן', שמספר על המקום ואת סיפור חייו של גל, וגם מנגן כמה שירים שגל מאוד אהב.
"המשפחה שלנו מתחזקת את המקום ואנחנו עורכים שם פעילויות חינוכיות לבני נוער, מסעות לצעירים לפני גיוס וצעדות ביום הזיכרון".

הנצחה בחצר של המחנכת

כרם במושב נווה ירק על שם סמל ראשון בניה רובל ז"ל
סמל ראשון בניה רובל מחולון, בן 20 בנופלו, היה לוחם בחטיבת הצנחנים. במהלך מבצע צוק איתן הגדוד שלו סופח לגבעתי והוטל עליו לאתר מנהרות התקפיות המיועדות לאפשר חדירה לקיבוץ סופה.
4 צפייה בגלריה
כרם במושב נווה ירק על שם  סמל ראשון בניה רובל ז"ל
כרם במושב נווה ירק על שם  סמל ראשון בניה רובל ז"ל
כרם במושב נווה ירק על שם סמל ראשון בניה רובל ז"ל
(צילום פרטי)
בזמן סריקות שביצעו הגיח מחבל מפיר נסתר במנהרה וירה צרור יריות שפגע בסמל ראשון רובל.
בני משפחתו הנציחו אותו במגוון פעילויות התנדבות, שהמפורסמת בהן היא פרויקט "אחי בניה", במסגרתו הנפיקו כרטיסים שנושאים את שמו ומטרתם לעודד אנשים לעשות משהו טוב עבור אחרים ולהעביר את הכרטיס הלאה על מנת להמשיך את שרשרת המעשים הטובים.
בנוסף, שמו של סמל ראשון רובל הונצח בכרם ענבים במושב נווה ירק. "הכרם שייך למשפחת קורנשטיין, שהם בני משפחה של המחנכת של בניה מבית הספר נבון", מספר אחיו ירין. "הם שמעו על הסיפור שלו כשהכרם היה בשלבי שתילה, והחליטו לקרוא לו על שמו. הם ארגנו טקס מרגש ובכניסה למקום יש גלעד עם תמונתו וכנפי צניחה בגודל שני מטרים. הם מקפידים לטפח את המקום ולהחליף דגלים ואנחנו עורכים שם פעילויות כמו ריצה עם צוערים וניווט. המקום סמוך לשביל עפר שהרבה רוכבי אופנים ומטיילים עוברים בו. אין ספק שזה מרגש לראות הנצחה כל כך חיה.
"את הענבים שצומחים בכרם מוכרים, ומברכים עליהם. יש בזה המשכיות. גם לאזכרות הם שולחים לנו ענבים ואנחנו תמיד מציינים שאלו ענבים מכרם בניה".

הנצחה ליד גן הילדים

כיכר הבנים לזכר רס"ל עמית בוסידן, רב סמל ראשון אורן צלניק וסמל ראשון עזרא גד יצחק (גדי)
כיכר הבנים בפינת הרחובות ג'נרל קינג והנביאים, שמעוצבת בצורת שלוש חומות, הוקמה בשנת 2011 לזכרם של שלושה חללים מבת ים שנפלו במבצע חומת מגן בשנת 2002: רס"ל עמית בוסידן, בן 21 בנופלו, רב סמל ראשון אורן צלניק, בן 24 בנופלו, וסמל ראשון גד (גדי) עזרא, בן 23 בנופלו.
4 צפייה בגלריה
כיכר הבנים לזכר רס"ל עמית בוסידן, רב סמל ראשון אורן צלניק  וסמל ראשון עזרא גד יצחק (גדי)
כיכר הבנים לזכר רס"ל עמית בוסידן, רב סמל ראשון אורן צלניק  וסמל ראשון עזרא גד יצחק (גדי)
כיכר הבנים לזכר רס"ל עמית בוסידן ז"ל, רב סמל ראשון אורן צלניק ז"ל וסמל ראשון עזרא גד יצחק (גדי) ז"ל
(צילום הכיכר: קובי קואנקס)
אביו של עזרא, שלמה (סולי) עזרא, הקים גם את עמותת החסד המפורסמת "עזרה מגד" לזכר הבן. בחודש שעבר נפטר שלמה, אך ילדיו ממשיכים להפעיל אותה.
"אבא מאוד דחף שיקימו את הכיכר", מספר אחיו של גד, יעקב עזרא. "זה היה מאוד חשוב לו להנציח את גד. תמיד כשאני באזור אני משתדל להגיע למקום, להסתכל על הכיכר ולהרגיש אותו. בכל הנצחה יש אלמנט חיובי, אבל במקרה הזה הם כיוונו שהכיכר תוקם דווקא ליד גן הילדים של גד, וזה נחמד שהילדים שעוברים שם זוכרים אותו".
גאולה בוסידון, אימו של עמית ז"ל: "כשעמית נפל כל בת ים עמדה על הרגליים. אופנועים ליוו אותנו, אנשים במרפסות הצדיעו. זה מחמם את ליבי שיש לו גם הנצחה כזאת. בכל פעם שאני מגיעה לאזור אני מבקרת בכיכר. היתרון בכיכר זה שהיא גלעד לכל החיים ותמיד תנציח אותם. כשבני העיר מונצחים במקום מרכזי זה מאוד סמלי ומשמעותי, כי זה מראה שזוכרים את חללי העיר, מעניקים כבוד לעמית וזה הופך לסמל ומורשת לדורות הבאים".
סיגלית צלניק אחותו של אורן ז"ל: "מבחינתי כיכר הבנים היא מונומנט שינציח את זכרם של אורן, עמית וגדי גם אחרי לכתנו. היא תהווה תזכורת נצח לגברים שהם היו ולגיבורים שהפכו להיות לאחר שהקריבו את חייהם בהגנה על המדינה הזאת, וזה כל מה שאנחנו רוצים, שיזכרו אותם ואת מה שהם עשו למעננו".

פינה בבית הספר בו לומד האח הצעיר

חדר אמנות על שם סמל תומר חזן ז"ל
סמל תומר חזן ז"ל מבת ים, בן 21 בנופלו, נרצח על ידי מחבל בשנת 2013. חזן הכיר את הרוצח מעבודתם המשותפת במסעדה בבת ים. הוא שיכנע אותו להגיע לקלקיליה, שם על פי החשד ביקש להשתמש בו לביצוע עסקה לשחרור אסירים, אחד מהם הוא אחיו של הרוצח.
4 צפייה בגלריה
חדר אמנות על שם סמל תומר חזן ז"ל
חדר אמנות על שם סמל תומר חזן ז"ל
חדר אמנות על שם סמל תומר חזן ז"ל
(צילום: קובי קואנקס)
לזכרו של חזן הוקמה כיכר הפרפרים, עליה מוצבים שלושה פרפרים שיצר האמן רענן כספין. הכיכר ממוקמת בין בת ים לראשון לציון, כיוון שחזן נולד בראשון לציון וגדל בבת ים. בנוסף, משפחתו הקימה לזכרו חדר ספח בבית הספר החשמונאים בו למד, המשמש לפעילות אמנותית, מוזיקה, מחול ושירה.
"תומר אהב את בית הספר הזה ויש לי בן שמסיים ללמוד שם השנה, ומבחינתי כל בית ספר החשמונאים הוא כמו משפחה", אומרת אימו שרה. "תומר מאוד אהב כדורגל. הוא אהד את מכבי תל אביב ואנחנו עושים שם טורניר לזכרו ונציגי מכבי באים לחלוק לו כבוד. גם מוזיקה הוא מאוד אהב. הוא תמיד שר. היה לו קול שמיד היה עושה לי צמרמורות. הוא אהב את שלמה ארצי, שלומי שבת ועומר אדם.
כשהחדר הזה מלא חיים, כשילדים רואים את התמונה שלו וזוכרים אותו, זה מסמל עבורי את ההמשכיות שלו. המוזיקה והספורט זה כאילו החיים שלו. גם כיכר הפרפרים מאוד סמלית עבורי. בחרנו בפרפר כי תומר נתן צבע לחיים באופטימיות ואהבת חינם. הוא הוסיף יופי לעולם שנעלם לנו, ורצינו להחזיר אותו. כל פעם שעוברים שם נזכרים בו, וזה משמח. תמיד כשאני עוברת בכיכר אני רואה פרפר אמיתי ואני מרגישה אותו. כשיש לי יום קשה אני בכוונה נוסעת לשם. כמעט כל יום אני עוברת שם כדי להרגיש אותו".