יש מילים ומשפטים שרק תושבי חולון שנולדו, גדלו וחיו מרבית חייהם בעיר יבינו. אלה ביטויים שעוברים בין הדורות, אך הם חקוקים ברחובות העיר, ומי שיודע את פירושם – הוא חולוני בלב ובנשמה. אז מה המשפט הכי חולוני בעיניכם?
ינשול
ה"ינשול" (חצי ינשוף חצי חתול) הקטן אך בקע מן הביצה וכבר רוצה לפגוש חברים חדשים המתגוררים ביער הקסום", כך כתבה היוצרת נוגה אלגום לדמויות שיצרה. בעבר, מוזיאון הילדים כחולון אימץ את הינשול כסמל המוזיאון ודמויות הינשול פוזרו ברחבי העיר והפכו לחלק מהעיר. אך בעקבות הליך משפטי, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי עיריית חולון או המוזיאון לא יכולים להשתמש במושג, או בפסל הינשול שהוצב בעיר, ועל כן הוא הוסר מהרחובות אבל לא מרוח העיר. כשחולונים משחקים "ארץ עיר", לא פעם תמצאו את הינשול מככב בתור חיה באות י', ואף אחד לא יתווכח על זה.
6 צפייה בגלריה
הינשול שעמד בעבר בשדרות ירושלים חולון (תאריך צילום: 15.6.2013
(צילום: דר' אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי)
קראו גם:
כיכר הדמעות
קרבתה של כיכר הלוחמים בעיר למבנה משרד הרישוי בחולון, והקושי של תלמידי הנהיגה לצלוח אותה במהלך מבחן הנהיגה המעשי (טסט), תרמה לפרסומה הנרחב בקרב הציבור בישראל והשרישה את הכינוי שניתן לה: "כיכר הדמעות". במהלך השנים נעשו ניסיונות שונים לווסת את זרם התנועה בכיכר ולשפר את בטיחותה, וכללו בין השאר הצבת רמזורים בכניסות לכיכר. ניסיונות אלה לא צלחו וגרמו להחרפה בעומסי התנועה, מה שאילץ את העירייה להחזיר את הסדרי התנועה בכיכר לקדמותם.
במאי 2022 הגיע סופה של "כיכר הדמעות" כאשר הכיכר המאיימת פורקה לטובת הקמת מסילה של הרכבת הקלה.תלמידי הנהיגה ניגבו את דמעות השמחה.
כיפור בקניון
לא משנה מאיזו שכונה מגיעים החולונים, כולם נפגשים ביום כיפורים בקניון חולון. הקניון אמנם סגור במועד זה, אבל זו בהחלט הזדמנות נהדרת לפגוש את החבר'ה שהיו איתך בצבא, תיכון, יסודי ואפילו את החברה הכי טובה מגן הילדים.
גאווה חולונית
לתושבי חולון יש שלושה דברים שתמיד גורמים לנו לחייך ומסמלים את העיר: העדלאידע – שאמנם בוטלה השנה בגלל המלחמה, אבל עדיין מזכירים אותה כדבר הכי חולוני שיש.
עיר הילדים – חולון מותגה לפני למעלה מ-20 שנה כעיר הילדים, הבעיה שהילדים קצת גדלו, עזבו את הבית ועברו לתל אביב ונשארו רק "הזקנים". ראש העירייה הנוכחי, שי קינן, כבר התבטא שאולי כדאי קצת להתבגר ולמתג מחדש.
הדבר הכי קרוב שיש לנו לים: לה פארק, ואם נדייק 'סעידה בפארק': אוכל מזרחי, אלכוהול וחיי לילה על שפת האגם, ומקסימום קופצים לחוף הסלע (בת ימי נכון, אבל אין חולוני שלא קפץ כנער מאחורי הסלע).
קולנוע רינה
למרות שהאולם שהקרין את מיטב סרטי הוליווד איננו קיים כבר עשרות שונים, חולונים עדיין אומרים לחבריהם: "ניפגש בקולנוע רינה". למעשה, קולנוע רינה נסגר לפני 32 שנים (כמו גם קולנוע ארמון, סבוי ומגדל שפעלו בעיר), אך מטבע הלשון של קולנוע רינה עדיין חקוק אצל ותיקי השכונות. דרך אגב, קולנוע רינה נשרף בסופו של דבר 'באופן מסתורי למדי' – תעלומה שאף אחד לא פתר עד היום.
חניה חינם
חולון היא העיר היחידה בעולם, שלא מכירה את המושג "חנייה בכחול לבן", אצלנו הכל אפור (או אדום לבן, או על המדרכה, אבל זה כבר סיפור אחר). החולונים מאוד גאים בכך שהם לא צריכים לשלם על חניה בשום מקום בעיר, הבעיה הגדולה – שהם בכלל לא מוצאים חניה, כי פשוט אין – נגמר, חלאס. העיר עמוסה בכלי רכב של תושבים, וגם של כמה שבאו מחוץ לעיר, ופשוט נוח להחנות שם את הרכב עם שלט על הדשבורד הקדמי: "למכירה".
