קשיי הראייה של רחל, בת 11 בלבד ותושבת קרית שרת בחולון, הלכו והחמירו. בהתחלה היא לא הצליחה לקרוא מה כותבת המורה על הלוח, לאחר מכן לא הצליחה לקרוא ספר ולבסוף החלו קשיים בראייה במרחב - מה שכמעט נגמר בעיוורון מוחלט בשתי עיניה.
3 צפייה בגלריה
המרכז הרפואי וולפסון
המרכז הרפואי וולפסון
המרכז הרפואי וולפסון
(צילום: דוברות וולפסון)

"אני רואה! חזרתי לראות!"


הוריה המבוהלים הגיעו אל פרופ' אוריאל שפירר, מנהל היחידה לרפואת עיניים בילדים במרכז הרפואי וולפסון. שם התברר שרחל סובלת מקטרקט בשתי עיניה. זה אמנם מצב נפוץ יחסית באנשים מבוגרים וקשישים, אך נדיר מאוד למצוא את המחלה הזו בגיל כה צעיר.

קראו גם:

ההמלצה הייתה לבצע מיידית ניתוח בשתי העיניים. ההורים חששו מאוד מהסיכון, אך הבינו שהמצב הולך ומחריף וחייבים להחזיר לרחל בדחיפות את ראייתה, בטרם יהיה מאוחר מדי.
"הניתוח הראשון בוצע בעין שמאל, כאשר רחל הפגינה בגרות מדהימה לגילה ואפשרה לנו לבצע את שלב הלייזר בהרדמה מקומית. לאחר מכן, הועברה לחדר ניתוח להוצאת הקטרקט והשתלת עדשה מלאכותית בהרדמה כללית. הניתוח עבר בהצלחה, וכבר כמה שעות לאחר הניתוח, בעודה ברכב עם הוריה, הציצה רחל דרך התחבושת והכריזה בשמחה: "אני רואה! חזרתי לראות בעין שמאל!", סיפר בהתרגשות פרופ' שפירר ל"מיינט חולון".

3 צפייה בגלריה
בבית החולים הצילו את ראייתה
בבית החולים הצילו את ראייתה
בבית החולים הצילו את ראייתה
(צילום המחשה: canva)

לאחר שלושה שבועות בוצע בהצלחה גם הניתוח בעין ימין, וכיום רחל רואה 6/6 בשתי עיניה, והיא כבר מתרגשת לקראת שנת הלימודים המתקרבת, שם תחזור להיות תלמידה מצטיינת כפי שהייתה לפני שהחלה לאבד את ראייתה.

איך יודעים שלילד יש בעיית ראייה?


רגע לפני ששנת הלימודים מתחילה, מסביר פרופ' שפירר כיצד אפשר לשמור על ראייה תקינה אצל ילדינו ואומר: "אחד הגורמים החשובים ביותר בשמירה על ראייה תקינה הוא למידה בתאורה טובה. חשוב להבין, כי החושך אינו בריא לעיניים, ולכן יש לוודא כי הלימודים כי בכיתה וכן בבית נעשים תחת תאורה טובה. מעבר לכך, כדאי שכל ילד או ילדה ישהו בחוץ כשעתיים ביום, באור הטבעי, גם זה חשוב לעיניים".
מסכים באמת גורמים נזק לעיניים?
"בוודאות. יש להגביל את השימוש במסכים. אין ספק כי העולם השתנה, וכיום, המסכים 'קונים' להורים שקט. פעם היו נותנים לילדים משחקים בכדי לקבל שקט, והיום המשחקים נכנסו לתוך הטאבלטים והטלפונים החכמים. באופן אישי, אני ממליץ לא לחשוף בכלל את הילדים למסכים עד גילי 6-8, ובמידה שלא ניתן להימנע מכך, ההמלצה היא לחשוף אותם עד שעה ביום".

3 צפייה בגלריה
פרופ' אוריאל שפירר
פרופ' אוריאל שפירר
פרופ' אוריאל שפירר
(צילום: דוברות וולפסון)

מה קורה עם מתבגרים?
"גם בגילאים מאוחרים יותר, מומלץ להגביל את השימוש במסכים למטרות לימודיות וחינוכיות. חשוב שההורים יהוו דוגמה אישית וחיובית לילדים, ולא יחזרו היישר מהעבודה למסכים משום שהילדים מחקים את התנהגותם. אולם, אם הילדים כבר נחשפים למסכים, יש לזכור כי עדיף שייחשפו למסך מחשב גדול יותר מאשר למסך נייד קטן יותר. אני ממליץ ליישם את כלל 20-20-20, כאשר הילדים נדרשים לשעות למידה מרובות. ההמלצה אשר תקפה גם לילדים וגם למבוגרים: להסתכל כל 20 דקות למרחק של 20 feet (כלומר 6 מטרים), במשך 20 שניות על מנת לאפשר לעיניים לנוח ורק לאחר מכן לחזור ללמוד".
איך נדע אם הילד צריך משקפיים?
"האיתות הראשוני עבורנו זהו קושי אובייקטיבי בראייתו של הילד. למשל, אם הילד מתקרב בכדי לראות דברים או שהמורה מדווחת כי הילד לא רואה טוב כשיושב בשורה האחרונה ומבקשת ממנו להתקרב קרוב ללוח. מצמוצים, כיווצים של העפעפיים ופזילה גם הם גורמים המצריכים בדיקת ראייה, ובמידת הצורך טיפול.
"ההמלצה היא לבצע בדיקות עיניים שגרתיות אצל רופא עיניים בגילאי 10 חודשים, 3 שנים ולפני כניסה לכיתה א'. בקוצר ראייה, מקובל לבצע בדיקה כל 6-8 חודשים. היום יש גם טיפולים להאט את קצב עליית המספר ולא כל ההורים מודעים לכך, זו לא גזירת גורל שהמספר עולה ללא שליטה".
תן לנו כמה טיפים לפני פתיחת שנת הלימודים
"דאגו לילדכם לתאורה טובה ללמידה בחדר, הקפידו על כך שיבלו בחוץ באור הטבעי, הגבילו את זמן השימוש במסכים והקפידו על כך שייבצעו הפסקות יזומות בפעילות עיינית לקרוב. זכרו לשים לב לסממנים מחשידים כמו מצמוץ יתר וקושי סובייקטיבי בראיה. במידה ויש קוצר ראיה, חשוב להאט את קצב עליית המספר כדי לשמור על איכות חייהם של הילדים ובכדי למנוע סיבוכים ומחלות בגיל מבוגר יותר כמו קטרקט, היפרדות רשתית וגלאוקומה, ושיהיה בהצלחה בשנת הלימודים".