למה חולון: "נולדתי במעייני הישועה בבני ברק (לא ברור להורים שלי עד היום למה דווקא שם) אבל מגיל אפס גדלתי בחולון, גרה ליד HIT, ואני מכירה כל חלק בה. האמת שמתקופת הקורונה התחלתי לעשות המון הליכות ולגלות המון אזורים שהם כמו ריאה ירוקה נטולת רעש, מאחורי קריית שרת, ולפעמים אני בורחת לשם לנקות את הראש".
1 צפייה בגלריה
רותם לביב
רותם לביב
רותם לביב
(צילום: אור דנון)
קראו גם:
אז בבית הספר: "למדתי בקמפוס קריית שרת, במגמת כדורסל ומחשבים. מגיל 12 עד 18 שיחקתי בנבחרת ביה"ס, ובאליצור חולון במקביל, ושילבתי מגמת מחשבים.
היתה לי מחנכת בחטיבה שהיה לנו קשר מיוחד ואחר, ועד היום הוא נשמר. היא לימדה אותי לקחת דברים ב'איזי' ולהזכיר לעצמי שאני עדיין ילדה".
פגישה בהזמנה: "איבדתי את החבר הכי טוב שלי בצוק איתן, גל בסון. גל ואני למדנו באותה מגמה מגיל 12, והוא היה החבר הכי קרוב שלי עד נפילתו. גל נפל כשהיה בן 20 בצוק איתן, רגע לפני השחרור שלי. זה הפך לי את החיים והכניס אותם לפרופורציות. הייתי שמחה לפגוש אותו ולספר לו על מה שעבר עליי בארבע השנים האחרונות, ושהוא יהיה גאה בי".
תוכניות לסופ"ש: "אני שומרת שבת מיום היוולדי, אמא חונכה בבית דתי, והיא לקחה אותי למסגרות של בתי ספר חילוניים, אך תמיד שמרנו שבת. השבת בשבילי היא ניקוי רעלים, ניתוק מהטכנולוגיה שמשתלטת עלינו, ולהיות נטו עם הקרובים אליי ביותר, נוכחת בלי הפרעות. זה מחזיר אותי לקרקע כל פעם מחדש".
ספר לשבת: "'ארבע ההסכמות' (מאת דון מיגל רואיס) זה ספר שהכרתי לפני שלוש שנים, ואפשר להגיד שהוא שינה לי את הראייה על החיים, ונתן לי כלים להתמודד עם הרבה דברים בסבלנות. כל כמה זמן אני קוראת אותו, כדי לקבל תזכורת ותובנות חדשות. ספר חובה שאני ממליצה לכל אחד ואחת".
המקום שלי: "מסעדת סילו היא המקום שלי בעיר, שם אני מקיימת את רוב הפגישות שלי, וגם אוהבת מאד להיפגש שם עם חברים, סתם ל'פאן'. משהו במקום, באווירה, גורם לי להרגיש קצת חו"ל, והאוכל שם ברמה גבוהה, וכולם תמיד אדיבים. הבעלים ברנרדו (בלחוביץ) הוא דמות שאני מעריכה ואוהבת, ולומדת ממנו המון".
תיבת ההצעות: "הלוואי ואנשים ילמדו קצת לנשום עמוק לפני שעונים, ולהיות יותר אדיבים לאחרים, ולהכיל יותר את האחר ולא ננסה לשנות או לשפוט כל אחד. הייתי רוצה שנהיה במקום שבו לתת זה דבר לא פחות חשוב מלקבל".
מה חדש: "השבוע הוצאתי סנונית ראשונה מאלבום שני, השיר 'חלום קטן'. כתבתי אותו לאחר היכרות וחיבור עמוק עם אדם שהכרתי בשנה האחרונה. כתבתי אותו על חייו דרך העיניים שלי, ובעצם על החיים של כולנו. ההפקה היא אלקטרונית ושונה מהרוח של האלבום הראשון, קלילה יותר. ביולי שחררתי את אלבומי הראשון, שנקרא 'עיניים עצומות'".