כתב אישום חמור הוגש בשבוע שעבר נגד נשות הצוות מגן בינבה בחולון ‑ מלכה מלול, אליזה כהן־צמח ונור שילוח, בו הן נאשמות בהתעללות בפעוטות ובמספר רב של תקיפות שביצעו בהם. "זו צלקת שלעולם לא תגליד", אמרו השבוע הורי הילדים.
"סכין בגב שלנו"
דבר אחד היה מוסכם על הורי "גן בינבה": שמעולם לא עברה אצלם המחשבה שהגנת מלכה, המוכרת מזה עשרות שנים כ"סבתא מלי", תהפוך בבת אחת לסוג של מפלצת. "בבוקר היא הייתה מחבקת ומנשקת אותנו, וביום הייתה בועטת ותוקפת את הילדים שלנו. היא נעצה סכין בגב שלנו וסובבה אותה", אומרים ההורים.
מלול, 61, תושבת תל אביב, שימשה כמנהלת וכמטפלת בגן הפרטי שלה, בינבה, שפעל ברחוב המעפילים בחולון. אליזה כהן־צמח, 45, תושבת חולון, עבדה כמטפלת, ונור שילוח, 36, תושבת חולון, עבדה כסייעת.
מתוקף תפקידן ומפאת גיל הפעוטות בגן, נטען בכתב האישום שהוגש בבית המשפט המחוזי בתל אביב, היו השלוש אחראיות על הפעוטות בגילאים שלושה חודשים ועד שלוש שנים.
קראו גם:
בהזדמנויות רבות, נטען, במהלך עבודתן בגן, בתדירות יומיומית, תקפו השלוש פעוטות, לעתים תוך שגרמו להם למכאוב, בין היתר, בכך שביצעו בהם את המעשים הבאים: אחזו בהם בחוזקה, משכו אותם בידיהם וברגליהם וגררו אותם, הרימו אותם והטיחו אותם בחוזקה על מזרנים או על כיסאות, הרימו את הפעוטות תוך אחיזה ביד אחת והשליכו אותם ובעטו בהם.
בנוסף, נטען, השליטו הנאשמות אווירה של פחד בגן, ונהגו בפעוטות כאילו הם חפצים. כל נאשמת היכתה את הפעוטות, על פי חלקה, על דעתן ובהסכמתן של הנאשמות האחרות, שהיכו אף הן את הפעוטות באופן דומה.
עוד נטען בכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד יונתן טל מפרקליטות מחוז תל אביב, כי הנאשמות תקפו את הפעוטות והתעללו בהם בהיותן אחראיות עליהם. ההתעללות באה לידי ביטוי בין היתר בטיב האירועים ובתכיפותם, בריבויים של המעשים ובמספרם הרב של הילדים שנפגעו ממעשי ההתעללות בין במישרין ובין בעקיפין, "שכן התנהגותן המתעללת של הנאשמות, הפכה להתנהלות שבשגרה, אשר אליה נחשפו באופן תדיר ויומיומי פעוטות הגן בכללותם", ציין עו"ד טל, והוסיף כי על רקע מעשיהן של הנאשמות, סבלו חלק מהפעוטות במהלך התקופה, ואף כשנה לאחר תום התקופה מהפרעות שינה, הפרעות אכילה, התקפי זעם והתפרצויות אלימות.
"כמו כלא"
עדויות של ארבע אימהות מילדי הגן מגוללות סיפורים מזעזעים מתוך הגן שהפך ל"בית עינויים" לפעוטות קטנטנים. "הגן היה בדיוק כמו כלא שלא כל אחד יכול להיכנס אליו. עכשיו הבנו למה מלכה מנעה מאיתנו להגיע לגן בלי תיאום מראש", אומרים ההורים.
הפרשה התפוצצה בחודש יוני 22', כאשר זוהר אליאס, אמא לפעוטה בת שנתיים, חשפה כי הבחינה בהתנהגות מוזרה אצל בתה. "הרגשתי שיש שינוי אצלה באכילה ובשינה, שהיא חסרת ביטחון, תמיד הייתה נצמדת אליי ולאביה, תמיד סיפרה על הגן שהיה כיף, עד שפתאום הפסיקה לדבר ורק בכתה", סיפרה אליאס שחשדה כי משהו מוזר מתחולל במקום והחליטה להתקין מכשיר הקלטה בתיק של בתה.
למרבה הזוועה, החשד שלה התאמת לאחר שנחשפה למקרים קשים של צרחות, קללות, חשד לאלימות, בכי בלתי פוסק של ילדים ועוד. "תישרפי באש הגיהינום", נשמעה אחת הנאשמות צועקת על פעוטה בהקלטה.
"הרגשתי שחרב עליי עולמי", תיארה אליאס את הרגע הראשון אחרי ששמעה את ההקלטות. "לא האמנתי שסבתא מלי, שבעלי, שהיום בן 33, היה אצלה כילד בגן, תתעלל בפעוטות".
אליאס פנתה מיד למשטרה ומסרה את הקלטות, שהובילו לחשיפת המעשים המזעזעים מצד הגננת והעובדות בגן ולהגשת כתבי האישום נגדן.
"נחשפתי למצלמות ועיניי חשכו ממה שראיתי. אווירה של פחד ואימה. חיכיתי ליום הזה בו יוגש כתב האישום ועכשיו הרגשתי סוג של מנוחה", אומרת אליאס. לדבריה, היא טיפלה בבת שלה ושלחה אותה לגן אחר עם מצלמות אונליין. "יותר אני לא סומכת על אף אחד. אני בעצמי עדיין בטראומה ומרגישה סוג של צלקת ופצע מדמם, כך שרק עונש של מאסר עולם נגד הנאשמות יספק אותי".
"צורח ועצבני"
מור רחמים, אמא לילד בן שלוש וחצי, מספרת כי כמה חודשים אחרי שבנה נכנס לגן, היא זיהתה שמשהו אצלו השתנה באופן פתאומי. "הרגשתי שזה לא הילד שלי. הוא היה חוזר הביתה צורח, לא אוכל, עייף, היה דופק את הראש בספות, מאוד עצבני, לילות ללא שינה. הוא היה עם ידיים סגורות כמו אגרוף. היה מפחד מדמות נשים. חשבתי שהבעיה אצל הילד, ואף פעם לא חשבתי שהכל מהגן".
לדבריה, כאשר התחילה לחשוד שמשהו לא בסדר, הייתה מגיעה לגן ומסתתרת מאחורי דלת הכניסה על מנת לשמוע את שמתרחש במקום. "הגן הוא כמו כלא, ולהגיע אליו זו משימה לא פשוטה. תמיד חשדתי, עד שהכל התפוצץ".
"התפרצויות זעם"
ענבר ששון מכירה את גן בינבה מקרוב מאחר וארבעת ילדיה למדו בו. "אנחנו מכירים את מלי מזה שנים, והייתי מרוצה ממנה. הבכור, שהיום בן תשע, התחיל אצלה ומעולם לא האמנתי שנגיע למצב הזה. היום אני מרגישה פגיעה קשה באמון ביננו". לדבריה, הבת שלה הייתה בגן ולא דיברה עד גיל שלוש, והכל בגלל הטראומה שעברה.
"היו אצלה התפרצויות זעם וקושי בדיבור. היום היא עוברת טיפולים עם קלינאית תקשורת. גם אנחנו עוברים טיפולים בגלל הטראומה".
"עומד בפינה מכווץ"
סטלה שטרית, אמא לילד כבן שלוש, מספרת כי בהתחלה לא זיהתה אצל בנה סימנים, ורק אחרי שהפרשה התפוצצה הבינה כל מיני דברים שחוותה איתו.
"כשהייתי מוזגת לו כוס והיה נשפך מעט הוא היה עומד בפינה מכווץ עם עיינים עצומות כאילו מחכה לעונש או מכה שתגיע", היא מספרת. לדבריה, בנה עדיין חי באווירה של חששות וסובל מבעיות רגשיות ומחוסר ביטחון עצמי. "הוא לא יכול לשמוע צעקות, לא מדבר ולא מחייך ומכונס בעצמו", אומרת שטרית ומוסיפה כי הפרשה השפיעה עליה ועל תפקודה בעבודה, עד שלאחרונה פוטרה מעבודתה והפכה למובטלת.
חוק המצלמות
חן קובריץ־כהן ממטה המאבק למען הילדים, שמלווה את ההורים, אומרת כי בזכות ההקלטות שנערכו בגן, התגלו הזוועות. "זו עובדה שאי אפשר להתווכח עליה. המצלמות במעונות הובילו לעלייה בכתבי האישום והרשעות, אך לא עשו את עבודתן ככלי מניעה, ואת זה חובה לתקן. יש לתקן את חוק המצלמות מיידית".
סניגורה של הנאשמת עליזה כהן־צמח, עו"ד יעקב שקלאר, מסר בתגובה: "מרשתי הינה אשה דתיה מהוגנת, אשת משפחה מטבורו של היישוב. הצפייה בקלטות המתעדות את מעשי הנאשמות, מבדילה לחלוטין את מרשתי מהאחרות, שכן לא ניכרים במעשיה משום התעללות או תקיפה כלל, ובסך הכל רואים נשיאה והעברה של תינוקות ממקום למקום וסידור שלהם לעת שינה. מרשתי כופרת בעבירות המיוחסות לה ואנחנו בטוחים שבמשפט נבור את המוץ מן התבן ומרשתנו תזוכה".