באוקטובר 2019 רכשו בני זוג מחולון דירה בבנייה בשכונת קרית רבין מהחברה היזמית 'גן השיקמים'. השניים היו צריכים לקבל את הדירה ב-31.12.2021. הם המתינו למפתח הנכסף יותר מחצי שנה. ביולי 2022 החליטו לפנות לבית המשפט.
בכתב התביעה שהוגשה לבית המשפט השלום בתל אביב, ונידונה תחת השופט אביים ברקאי, נטען כי סך התביעה עומד על 171,229 שקל, כולל 63,000 שקל בגלל איחור (65,229 שקל, כולל הצמדות וריבית), 30,000 שקל בגין פיצויי הוצאות, 50,000 שקל בגין עוגמת נפש.
בנוסף, טענו בני הזוג כי עקב האיחור במסירה, הם נאלצו להוסיף תשלום בסך של 26,000 שקל לקבלן, וזאת בשל העלייה במדד תשומות הבניה.
קראו גם:
הטענות של הקבלן
בבית המשפט טענה החברה הקבלנית כי הם כלל לא אשמים באיחור, וניסו להטיל את האשמה על עיריית חולון. לטענתם, העירייה שינתה את המדיניות שלה לגבי קבלת טופס 4 לפני שיש תעודת גמר. במילים פשוטות, נראה שהקבלן רצה שהדיירים ייכנסו לדירה לפני שהיא גמורה, וניסה להטיל אחריות על העירייה בשינוי נוהל האכלוס.
בפסק הדין קבע השופט ברקאי כי בית המשפט כבר עסק בתביעות קודמות שנוגעות לאותו בניין בדיוק, ואף קבע כי אכן היה איחור במסירת הדירות של מעט יותר מחצי שנה. השופט דחה את הטענה, כי העירייה גרמה לעיכוב המסירה, וקבע כי הקבלן אפילו לא הוכיח מתי הדירה הושלמה ומה אורכה של תקופת העיכוב.
השופט התייחס לטענה, כי היזמית דרשה מהרוכשים תוספת בגין הצמדה למדד תשומות הבנייה בגין תקופת האיחור, וכתב: "כאשר הנתבעת היא החברה הקבלנית והיזמית, הרי היא זו שצריכה לשאת במימושם של שינויים ותקלות בהליך הבניה והמסירה… כשם שהתובעים אינם חלק מרווחי הנתבעת ומעסקיה – כך הם אינם צריכים להיות חלק מהפסדי הנתבעת ומסיכונים העומדים בפני ניהול עסקיה. התובעים והנתבעת אינם שותפים לעסקה, ומכאן אין מקום להשית עליהם את הסיכונים שהתממשו ואת האיחור בהשלמת העבודות ומסירת הדירה".
הקבלן אף טען, כי יש חודשיים של תקופת גרייס (חסד) שבגינה לא ניתן לתבוע בגין עיכוב במסירה. השופט דחה טענה זו, וציין כי "כאשר חולפת תקופת החסד, הרי חולף גם החסד ויש לשלם פיצוי בשל איחור בגין מלוא תקופת האיחור".
הפיצוי לרוכשי הדירה בחולון
בסופו של דבר, השופט קבע, כי תקופת האיחור עומדת על כשישה חודשים וחצי (6.4 חודשים) - מעט יותר מחצי שנה. חישוב הפיצוי, כפי שנקבע בחוק המכר, לתקופה של חצי שנה הוא הכפלת דמי שכירות בגין דירה דומה לדירה שנרכשה ב-1.5.
חוות דעת שמאית מטעם התובעים העריכה את דמי השכירות ב-7,000 שקל, וחוות דעת של הקבלן הייתה כ-6,000 שקל. מומחה מטעם בית המשפט העריך את דמי השכירות ב-6,500 שקל. עבור תקופה של 6.4 חודשים מדובר ב-62,400 שקל, סכום שאליו יוצמדו הפרשי הצמדה וריבית.
מנגד, השופט דחה את התביעה לפיצויים בגין הוצאות ועוגמת הנפש, אולם כן נענה לדרישה להשיב את הסכום של 23,000 שקל בגין הצמדה למדד תשומות הבנייה לתקופת האיחור, תוך שהוא מותח ביקורת על הקבלן: "הנתבעת, אשר לא עמדה בהתחייבויותיה ואיחרה במסירת הדירה לתקופה העולה על שישה חודשים – הגדילה לעשות ודרשה בגין האיחור תוספת תמורה של 23,000 שקל. כלומר, לא זו בלבד שהנתבעת לא פיצתה את התובעים בדבר, אלא היא אף ביקשה תוספות הצמדה למדד תשומות הבניה לתקופה בה הפרה את התחייבויותיה".
בנוסף, השופט הטיל על חברת הקבלן 20,000 שקל בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד – ובסך הכל, יקבלו רוכשי הדירה 105,400 שקלים פיצוי בשל איחור בגין מלוא תקופת האיחור.
