למה חולון: "אני כפר סבאית במקור, וגרתי שם במשך 30 שנה. עברתי לכאן לפני כעשור בעקבות אב ילדיי שזוהי עיר הולדתו. לעזוב אני לא יכולה, אבל גם לא רוצה. כנראה הייתי חולונית בגלגול הקודם".
אז בבית הספר:
"למדתי באורט שפירא בכפר סבא. חלמתי להיות שחקנית ולא השקעתי בלימודים, אבל אהבתי ספרות והיסטוריה. זו הייתה התקופה שהכי פרחתי מבחינת משחק, חוג תיאטרון, הופעתי בעיר בכל מיני אירועים. המורות האהובות עליי היו המורה לספרות, דיצה, והבימאית עירית לוז".
האושפיזין שלי:
"תמיד הערצתי את ג'וני דפ, אהבתי אותו כשחקן אבל לא ממש הכרתי את האישיות שלו. במשפט שלו נגד גרושתו הוא לימד אותי מה זה איפוק וסבלנות. ממש אדם שהייתי מתה לדבר איתו. גם עם אמיר דדון".
ספר לחג:
"'מקימי' של נועה ירון־דיין. פשוט ספר מדהים, שגורם לך לאהוב את עצמך".
המקום שלי:
"אני מכורה לספורט, אני עושה אימונים שונים, אבל אני לא מוותרת על ריצה פעם בשבוע בגולדה. לפני שהתחלתי לשמור שבת הייתי תמיד רצה אחרי כניסת שבת, רגע פרטי שלי עם עצמי. הייתי רואה אנשים הולכים לבית כנסת ובאוזניות הייתי שומעת את ישי ריבו ונרקיס. האמונה תמיד הייתה בי וחיזקה אותי ברגעים של בדידות או קושי".
תיבת ההצעות:
"הפקקים. מטורפים. במיוחד בתקופה הזו של הרכבת הקלה. אין מספיק אוטובוסים מקרית שרת לתל אביב. אני הולכת לפעמים מקרית שרת עד לשדרות ירושלים ברגל כדי לקחת אוטובוס לעבודה בתל אביב. אפילו כתבתי על זה בעבר לשרת התחבורה מירב מיכאלי".
קראו גם:
מה חדש:
"אני מאפרת מקצועית בעיקר בהפקות, שדרני ספורט בכדורגל, תיאטרון, ראיונות פרסומים, ובעלת 'תכשיטי Iyar', עבודת יד ותיקונים. בנוסף גם עושה סדנאות תכשיטים ואיפור. בעזרת השם אני רוצה להמשיך לעשות מה שאני עושה, רק ביותר גדול".
