תביעה אבסורדית. כך הגדיר השופט בפסק דינו את השתלשלות קורותיה של דירה אחת ברחוב סרלין 36 בחולון. הבניין ברחוב סרלין קרס בספטמבר 2021 בפתאומיות, זמן קצר לאחר שפונה בבהילות מדייריו ששמעו רעשים מוזרים וחריקות מהקירות.
אולי יעניין אתכם:
הבניין קרס, הדירה נמכרה, הקונה תבעה
סיפור הבניין ברחוב סרלין הפך מאז לדוגמא לאירוע שכמעט הסתיים באסון, אך למרבה המזל נגמר בנזק כבד בלבד לרכוש וקריסתם של שני בניינים צמודים (36-38). בלב התביעה, שנידונה בפני השופט יאיר חסדיאל, עומדת דירה אחת בת שלושה חדרים בקומה רביעית, שנמכרה זמן קצר לפני הקריסה.
השלמת הרכישה בוצעה לאחר הקריסה, אבל במהלך תמוה החליטה לתבוע את בעלי הדירה הקודמים בטענה ש"הפרו הסכם" כי לא מסרו לידיה דירה ראויה למגורים. המוכרת אף דרשה פיצוי של 158 אלף שקלים.
רווח עצום שהגיע משמיים
הסיפור החל באוגוסט 2021, כאשר צעירה בת 19, ואביה שהיה הגורם הפעיל מאחורי העסקה, רכשו את הדירה, במטרה מוצהרת לאתר נכס להשקעה, כזה שיועמד להשכרה ובעתיד ככל הנראה יעבור פינוי בינוי וישביח את ערכו. מועד מסירת החזקה בדירה נקבע לאוקטובר 2021.
אך בין חתימת ההסכם למועד המסירה, ובאופן דרמטי, קרס חלק מהבניין (ספטמבר 2021). אף שהקריסה לא אירעה בחלק שבו מצויה הדירה הספציפית, הבניין כולו הוכרז כמסוכן ופונה מיושביו. אירוע זה אף עמד במרכז תשומת הלב הציבורית במשך תקופה ארוכה.
למרות הנסיבות החריגות, השלימה הצעירה את רכישת הדירה בדצמבר 2021, ובינואר 2022 נרשמו זכויות הבעלות על שמה בטאבו. בתחילת מאי 2022, היא אף חתמה על הסכם פינוי-בינוי עם חברת "אאורה מחדשים את ישראל". הסכם שהעניק לה זכויות נדל"ן משמעותיות: היא זכאית לקבל דירה חדשה בבניין שיבנה על ידי אאורה, גדולה ב-12 מ"ר לפחות מהדירה המקורית, בתוספת ממ"ד, מרפסת שמש של 12 מ"ר, חניה ומחסן. בנוסף, אאורה התחייבה לשלם לה דמי שכירות חודשיים בסך 4,500 שקל עד להשלמת בניית הדירה החדשה.
למרות ההתפתחות החיובית והרווחה הכלכלית הברורה, הגישה הצעירה תביעה נגד המוכרים בסמוך לחתימת הסכם הפינוי-בינוי. בתביעתה, דרשה פיצוי מוסכם בסך 158,000 שקל, בטענה שהמוכרים הפרו את ההסכם עימה באי-מסירת הדירה במצב ראוי למגורים. הנתבעים, מצידם, טענו כי מדובר ב"כוח עליון" וכי לצעירה לא נגרם כל נזק, אלא "להיפך – היא עשתה את עסקת חייה", וכי "ניתן להכתיר את התביעה כמקרה בוטה של חמדנות וניצול לרעה של הליכים משפטיים".
פסק הדין: "תיאטרון אבסורד"
מה חשב על זה השופט? "מעז יצא אפוא מתוק לתובעת - מקריסת בניין נוראית, לקפיצת דרך כלכלית", קבע בית המשפט בפסק הדין, והוסיף: "אחרי חודשים ספורים של חשש ודאגה קיבלה התובעת, כמעט מן המוכן, משאין לבעלי הדירות בבניין ברירה אחרת - להמחשתן הקומית של תלאות הדרך הרגילה להשגת הסכמות בעלי הדירות במידה הנדרשת – ראו "הקרב על התמ"א", ארץ נהדרת, שידורי קשת, 2014. עסקת פינוי ובינוי שתכניס לכיסה נתח נדל"ן נכבד, זה שהאב היה מוכן מלכתחילה להמתין לו גם שנים רבות, ודמי שכירות חודשיים מובטחים בסך של 4,500 שקלים, עד להשלמת אותה עסקה".
השופט קבע, כי המוכרים קיימו את חלקם בהסכם המכר באמצעות דוקטרינת "קיום החוזה בקירוב", בהתחשב בקריסת הבניין ובנסיבות שנוצרו.
יתרה מכך הוא הוא מתח ביקורת חריפה על התובעת ועל אביה, והדגיש כי עצם דרישתם לפיצוי בגלל אי-מסירת הדירה "במצב שבו קנו אותה" היא בלתי סבירה: "קבלת גישת התביעה כי עד היום לא קיבלה התובעת את החזקה בדירה תהפוך את המשפט לתיאטרון אבסורד", כתב השופט. הוא הבהיר כי בעל דין מחויב לפעול בתום לב ובהגינות, וכי עמידה על ביצוע דווקני של חוזה חרף שינוי מהותי בנסיבות חיצוניות (כדוגמת קריסת בניין) נחשבת לחוסר תום לב.
התובעת חוייבה בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 35,100 שקל לטובת המוכרים.
