"היא לימדה את כולנו איך באמת אוהבים. איך שומרים על אופטימיות גם כשקשה ויש בזה משהו מאוד מנחם". כך מספרים השבוע בני משפחתה של סימה סטמקר ז"ל, לאחר שנפרדה ממנה בכאב גדול. סטמקר הייתה מוכרת היטב בעולם החינוך לגיל הרך בחולון. לפני שהלכה לעולמה, הספיקה גם להיפרד מילדי הגן שלה.
על ברכיה של סטמקר ז"ל גדלו מאות מילדי העיר חולון. היא הייתה מוכרת בעיר כסייעת חמה ואוהבת, וילדים רבים זכו לחיבוקיה וחיוכה. השבוע, בגיל 52 בלבד, היא נפטרה לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. היא הותירה אחריה את בעלה, ישראל, שלושת ילדיה, טוני(26) בר (25) ועידו (17) ומאות הורים שמיאנו לקבל את הבשורה הקשה.
"היא סיימה את שנת הלימודים בגן 'אסיף', סגרה מעגל עם הילדים ובחודש יוני עוד הספיקה לטוס לחו"ל לפני שחלתה" מספר אחיינה, משה ויצמן. "סימה הייתה סייעת הרבה שנים, היא אהבה את התחום, ורבים מהילדים שטיפלה בהם כבר הורים בעצמם. היא הייתה אשת חינוך אמיתית ומיוחדת, עם גישה חינוכית בכל היבט בחיים. אישה חמה ואוהבת שמבינה תהליכים. היא הייתה עמוד התווך גם במשפחה שלה וגם במשפחה של בעלה ישראל, כל אחיין או דוד עם בעיה ידע שאפשר לפנות אליה לכל דבר. היא תמיד ידעה להקשיב וגם לתת עצה טובה".
סטמקר נפטרה ממחלה נדירה, ושלושה חודשים לפני מותה כבר ידעה שהסוף קרב. "לא ידענו כמה זמן יש אבל היא דאגה שניפרד, ואפשרה לכל אחד להתמודד עם המצב הזה בדרך שלו", מספר אחיינה ומוסיף: "היא ביקשה שנבחר בחיים, שלא נשקע בעצב אלא נלמד לחיות לצד אובדנה ושנמשיך את חיינו בשמחה".
אחד הזיכרונות האחרונים שהותירה אחריה הם חגיגות חגי תשרי, אותם בילתה עם כל משפחתה, ברגעים אחרונים של אושר. "היא מאוד אהבה לבלות עם משפחתה", ממשיך אחיינה בעצב. "היא ממש ליכדה אותנו בימים האלו, שרנו יחד שירים שאהובים עליה של שלמה ארצי, שוחחנו, ובאותם חודשים היא לימדה את כולנו איך באמת אוהבים, איך שומרים על אופטימיות גם כשקשה ויש בזה משהו מאוד מנחם. ישראל טיפל בה במסירות, לא זז ממיטתה, והפעיל כל מומחה ואיש מקצוע שניתן כדי שהיא תיפרד מאיתנו מאושרת. וכך היה".
גם צוות "גן ויוי", בו עבדה סטמקר שנים רבות נפרד ממנה השבוע בצער רב. בהודעה שפרסם הגן נכתב: "בלב שבור וכואב, משפחת גן ויוי, נפרדת היום, מסימה שלנו - חברת צוות ותיקה ומסורה, אשר נפטרה לאחר מאבק אמיץ במחלה נדירה. סימה האהובה, הנדיבה, החייכנית, החזקה, בעלת החיוך הרחב והלב הרחב עוד יותר. לנצח נזכור אותך כך, פרח בין הפרחים".
קראו גם:
