עיריית חולון רוצה להנגיש את בית הספר מקוה ישראל ולפתוח אותו לציבור הרחב. אם זה יקרה, ירוויחו תושבי העיר מביקור במקום שכולל לא מעט אתרים מעניינים שכעת סגורים לציבור והרבה טבע ירוק בלב האזור הכי עירוני בארץ. אבל, המהלך לא עובר חלק והעירייה נתקלת בשורה ארוכה של התנגדויות.
אין ישראלי, ובטח לא חולוני, שלא שמע מכיר את בית הספר החקלאי הוותיק, מקווה ישראל, אך לא רבים ביקרו בתוכו. המקום מוגדר כמקום סגור שאינו פתוח לציבור הרחב. עתה עיריית חולון רוצה לשנות את המצב ולאפשר לכל אחד ואחת לבקר וליהנות ממנו. עם זאת, היוזמה הזו אינה מקובלת על כולם. החברה המייסדת של בית הספר, "כל ישראל חברים", וגם במשרד החינוך – מתנגדים.
בית הספר החקלאי מקווה ישראל, נוסד על ידי חברת "כל ישראל חברים" בפברואר 1870, והוא המוסד החינוכי החקלאי הראשון בארץ ישראל. הוא צמוד לחולון, אולם בעל מעמד עצמאי ומוגדר כשטח גלילי (שטח ללא שייכות מוניציפלית). על בית הספר חל חוק מיוחד המכונה: "חוק בית הספר החקלאי מקוה ישראל, תשל"ו-1976", המגביל את שינוי הייעוד של השטחים שלו. כך שממש בלב גוש דן הצפוף קיים שטח פתוח בהיקפים נרחבים, שסגור לציבור.
קראו גם:
יש לציין שהעניין הציבורי במקום אינו דווקא מבנה בית הספר בו לומדים התלמידים, אלא המתחמים בהם נמצא הגרעין ההיסטורי של המוסד: היקב, הגן הבוטני ושדרת הדקלים. תוכנית המתאר שמקדמת עיריית חולון נועדה לשמר את הסביבה הזו מפגע, אך במקביל לאפשר לציבור לבקר במקום וליהנות ממנו.
בחודש מרץ האחרון, הופקדה התוכנית, אולם הוגשו נגדה מספר התנגדויות, בעיקר של בית הספר ומשרד החינוך, בטענה שיש קונפליקט בין הגנת התלמידים הקטינים ובין זכות הגישה החופשית לציבור הרחב.
בית הספר שלח התנגדות לוועדה המחוזית, וטען כי זיקה חופשית לציבור תסכן את התלמידים: "הפתיחה הבלתי מבוקרת של מקוה ישראל לציבור הרחב... תפגע בביטחונם האישי של תלמידים בגילאי העשרה... כפי שבבתי ספר אחרים קיימת הפרדה ברורה בין הציבור הרחב לבין התלמידים, כך קיים צורך וחשיבות לכך במסגרת הקמפוס האחוד בשטחים של מקוה".
גם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שמשרדיה ממוקמים במקווה ישראל, שלחה התנגדות בשל סוגיית הגידור שיידרש לצורך פתיחת המקום לקהל. "מדובר בכמות גדולה ביותר של גדרות, המהוות גם היום מפגע נופי משמעותי ומהותי במרחבי מקוה ישראל... כל תוספת גידור ולא משנה אם יפתחו בו פתחים בתחתית, יביאו לפגיעה עצומה ונזק בלתי הפיך למערכת האקולוגית הרגישה והייחודית של מקוה ישראל ובראשה בעלי החיים, שהינה ערך חשוב ומרכזי בשימור ערכי המקום", נטען.
מנגד, בעיריית חולון דורשים להנגיש את המוסד לציבור באופן מרבי וכך הסבירו: "מקווה ישראל צריך להיות חלק אינהרנטי מהתשתית הירוקה המטרופולינית, ולספק מענה אזורי שוטף לצורך בשטחים פתוחים משמעותיים נגישים ומתפקדים לתושבי האזור… יש לצמצם למינימום את האזורים המגודרים של מקווה ישראל ולאפשר יצירתו של חיבור מיטבי למרחב הסובב לחולון".
בין התומכים בפתיחת המקום לציבור נמצא גם ד"ר אורי שרון, תושב חולון וחוקר מדיניות סביבתית, ומסביר: "הנגשת מקווה ישראל לציבור תקטין את האבסורד – שטח פתוח עצום בלב ריכוז אורבני, שבניגוד לשמו – סגור בפני הציבור. זיקת ההנאה המוצעת בתוכנית אף חיונית לחבר את חולון אל השטחים הפתוחים מצפון וממזרח למקווה ישראל – פארק מנחם בגין ופארק אריאל שרון. מקווה ישראל הוא נכס חינוכי, אך גם היסטורי, תרבותי וסביבתי של כלל הציבור ויש להנגיש אותו.
השבוע צפויה הוועדה המחוזית תל אביב לדון בהתנגדויות לתכנית המתאר למקווה ישראל, המציעה "זיקת הנאה" לציבור לחלק ממתחמיו, והיא זו שתיאלץ לקבוע אם המוסד הוותיק יהפוך לשטח פתוח לטובת הציבור הרחב, או יסגור את שעריו כדי להגן על התלמידים.
