בבוקר בהיר אחד קמו מורי הנהיגה שמלמדים רכיבה על אופנועים כבר עשורים רבים במגרש החניה שליד משרד הרישוי בחולון, למציאות חדשה שבה המגרש עומד להילקח מהם במטרה להסב אותו לצרכים עירוניים.
בלי שום חלופה, עלולים המורים המלמדים במקום, חלקם קרובים לגיל פרישה ומלמדים כמעט יובל שנים, לפרוש מתוך אילוץ. אחרים, שמעוניינים להמשיך ללמד, ימצאו עצמם ללא פרנסה.
עשרות אלפי רוכבים עברו תחת ידיהם המקצועיות לאורך השנים, רובם אצל אותם מורים קבועים. למקום מגיעים תלמידים מכל רחבי איזור המרכז, ובמיוחד מבת ים וחולון, ובימים בהם שליחויות הפכו למקצוע פופולרי שמסייע לרבים לגמור את החודש, הביקוש נמצא בשיא.
אבל דווקא עכשיו, כשמרבית המורים נושקים לגיל 70, הם קיבלו הודעה כי עד סוף החודש עליהם לפנות את השטח. כעת הם מנסים להבין אם יש סיכוי למצוא פתרון, ומה יעשו ביום שיידרשו לעזוב. "איך אפשר לקחת פרנסה אחרי עשרות שנים? אף אחד כאן לא בגיל להסבת מקצוע".
"קומו ולכו"
כבר 45 שנים שאיציק מזרחי (67) מלמד רכיבה על אופנועים. תלמידים, ילדיהם ואפילו נכדיהם עברו תחת ידיו המיומנות ובגילו הוא מתקשה לדמיין בוקר שאותו לא יפתח ברכיבה בשטח המוכר והאהוב. "כל השנים אני עובד באותו מקום ובאותה מתכונת. שום דבר לא השתנה כבר 45 שנה. מגיעים אלינו מכל איזור המרכז ‑ מחולון, בת ים, ראשון לציון וגם מתל אביב ורחובות. זה המרכז הכי גדול בארץ ללימודי נהיגה על אופנועים".
את המכתב קיבלו המורים לפני פחות מחודשיים ‑ צו פינוי שהתקבל על פי חוק, כיוון שהשטח שייך לעיריית חולון והיא מייעדת אותו לצרכים עירוניים ‑ הקמת פרויקט אקולוגי שהעבודות עליו חייבות להתחיל לפני החורף.
במכתב המקורי שקיבלו המורים בקיץ הם נדרשו לפנות את השטח רק בסוף השנה, אך לפני כחודש הם קיבלו מכתב נוסף ממשרד התחבורה, בו צוין כי חלה שגיאה בתאריך וכי יעד הפינוי הוא סוף חודש אוקטובר.
למורים, שזקוקים לשטח המותאם לרכיבה, אין פתרון אחר.
הופתעתם ממכתב הפינוי?
"בוודאי. קיבלנו אותו בספטמבר. נתנו לנו חודשיים לפנות את המקום, כשבאמצע היו החגים. אפילו לא הציעו אופציות אחרות או שטח חלופי. לא הייתה אזהרה, לא היה תנאי, פשוט קומו ולכו. אבל לאן נלך? אי־אפשר ללמד רכיבה על אופנועים בחניות קטנות. אנחנו עובדים היום על תשעה דונם. גם שישה דונם יספיקו לנו, אבל אנחנו חייבים שטח. יש עלינו המון אחריות וזו עבודה מאוד קשה, בחום של הקיץ, בגשמים בחורף, בכל מצב אתה חייב להכין את התלמיד לכביש, ללמד אותו לתמרן ולדעת כיצד לשלוט באופנוע. צריך מגרש מותאם כדי לתרגל רכיבה. זה תחום מאוד מסוכן ופגיע. כדי ללמד אותו בצורה הטובה ביותר אתה חייב תנאי שטח. לאן ניקח 700 תלמידים שלומדים כאן מדי חודש? אני ממש מודאג שעוד רגע אאבד את הפרנסה שלי. אני וחבריי המורים לא בגיל להסבת מקצוע".
בשלב זה פנו המורים למאבק משפטי, אך הם חוששים שלא יניב תוצאות בזמן.
"הכל הולך לאט, אנחנו לא יודעים מה קורה, זה זז לאט אבל הגזירה היא עכשיו. בנובמבר יהיה מאוחר מדי עבורנו".
"הם לא מבינים שהם לא פוגעים רק בנו, אלא בכל הציבור", אומר משה בוזו (53), מורה לנהיגה כבר 25 שנה. "אנחנו ניאלץ לעצור הכל, שיעורים, טסטים. אנשים שבשיא הלימוד יישארו בלי כלום. בעידן של היום, הביקוש לרישיון לאופנוע נמצא בשיא. אנחנו מוציאים 7,000 טסטים בשנה. אנשים מחפשים פתרונות כדי להתחמק מהפקקים הנוראיים בכביש, וגם הרבה הבינו שקורקינטים הם מסוכנים, ומחפשים פתרונות בטוחים יותר. אבל רישיון לאופנוע גם הפך לאמצעי פרנסה, סטודנטים וצעירים רבים נעזרים בשליחויות על אופנוע כדי לגמור את החודש ולהתקיים.
"אם יבקשו נשלם בשמחה, אבל לא נעשתה כל פנייה, אז איך מתעוררים אחרי יותר מ־40 שנה ומפילים את זה עלינו?"
"זה כבר לא רישיון בשביל הפאן, אלא צורך קיומי וממשי, ואם אין להם טיפת חמלה כלפינו, אז שלפחות ירחמו על הציבור. פנו אלינו רק במכתבים יבשים, בלי טיפת הבנה, כאילו אנחנו רובוטים ולא בני אדם שעובדים מכל הלב והנשמה. אני הייתי בוחן בעברי ואני יכול לומר בפה מלא שכל מורה כאן מקפיד על מקצועיות ועבודה מתודית מדויקת. הרי אסור להוציא תלמיד לכביש בשיעור הראשון. בלי השטח הזה אין לנו שום דרך ללמד באופן מקצועי".
האם בישרתם לתלמידים על המצב?
"בכנות? אנחנו עדיין בהלם, לא מאמינים שזה קורה לנו, אנחנו באי־ודאות מוחלטת. זה הלם ואין לי מושג איך נסביר להם את המצב".
התלמידים יסבלו
את השטח מבקשת המדינה לפנות באופן מיידי, אך המורים מתקשים להבין מדוע העניינים מתנהלים באופן חד־צדדי.
"הם קוראים לנו פולשים, למרות שמעולם לא פנו אלינו בדרישה לעזוב", מסביר מורה נוסף, חיים דרעי (68), שמלמד במקום כבר 35 שנה. "בחיים לא אמרו לנו שאסור לעבוד שם, הרי הכי קל לפגוע בנו, שיעצרו לנו את הטסטים ומיד נעזוב, אבל הם לא עשו את זה, מדוע? כי מעולם לא פלשנו. הם גם אף פעם לא ביקשו תשלום. אם יבקשו נשלם בשמחה, אבל לא נעשתה כל פנייה, אז איך מתעוררים אחרי יותר מ־40 שנה ומפילים את זה עלינו? אני מבין שהם זקוקים לשטח, אבל גם אנחנו צריכים מענה. פה זה לא רכבי יוקרה. מי שלומד לרכוב על אופנוע מנסה הרבה פעמים להרוויח כסף או לפחות לחסוך. אם ייאלצו אותנו לשכור שטחים במחירים מופקעים זה יתגלגל לתלמידים. אסור שזה יקרה".
ייאלצו לפרוש
כדי להבהיר עד כמה המצב נואש, דרעי מסביר שלא כל המורים הצטרפו לתביעה. "יש כמה מורים מאוד מבוגרים, אחרי גיל 70. בגילם הם לא מסוגלים לצאת למאבק, לכן ביום שיפנו אותנו הם יפרשו מרצון. במקום לצאת לפנסיה כמו שצריך ובזמנם, הם יעשו את זה מתוך אילוץ, וחבל. בכל מקרה, כל המורים שנשארו הם מפעם, אין כאן חבר'ה צעירים, רק מורים ותיקים ומנוסים שרוצים להמשיך להתפרנס בכבוד. אנחנו כמו משפחה, עוזרים אחד לשני, מעבירים בינינו כלים ותלמידים, מסייעים כשצריך, אני לא מדמיין את היום שזה ייגמר. לא מדמיין את היום שברגע אחד ייקחו לנו את הפרנסה".
"נזק עצום לציבור"
עו"ד צביקה פרקש ועו"ד מוריה שלו, המייצגים את מורי האופנועים מחולון, אומרים כי פעם אחר פעם משרדי הממשלה נוקטים בהתעלמות וזלזול מול האזרח הקטן.
"לצערנו, אנחנו שוב עדים לתופעה בה נציגי משרד התחבורה ומשרדי הממשלה האחרים אינם מצליחים לדבר ביניהם או לתאם עמדות. לו הייתה מבוצעת בדיקה מקדימה פשוטה, היו מגלים שהנזק שייגרם למורי הנהיגה ולציבור הלומדים הוא עצום, וניתן למונעו אם רק היו מקיימים הידברות נאותה עם הנוגעים בדבר. הגיע הזמן שמדיניות 'טובת הציבור' תיושם גם בשטח ולא רק בדיבורים.
"כל פניותינו עד כה נפלו על אוזניים ערלות במשרדי הממשלה השונים, כאשר נדמה שמזה שנים, מר שחר פרטוק, מנהל אגף פיקוח בחינות ובקרה במשרד התחבורה, הוא האישיות היחידה שנאבק למען המורים והתלמידים. אנו תקווה, כי הגורמים המתאימים יימלכו בדעתם, וכי עיריית חולון, אשר אף אליה פנינו ותגובתה טרם התקבלה, תתגייס לסייע במציאת פתרונות מיידיים, ולא נידרש להסלים את המאבק ולפנות לערכאות משפטיות".
קראו גם:
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה קיים מספר שיחות והתכתבויות עם מורי הנהיגה והתריע כי עליהם לאתר חלופה למגרש של מינהל הדיור. במכתב האחרון שהופץ למורי הנהיגה, באמצעות בית הספר ובא כוחם המייצג אותם, ניתנה להם הארכה של חודשיים נוספים לפינוי, במהלכם הם נדרשו לפנות את המתחם.
"לעניין המבחנים, משרד התחבורה פועל במרץ לפינוי המתחם על ידי הזכיין ולמציאת חלופה הולמת. בימים הקרובים ייחתם חוזה לשכירת מגרש חלופי על ידי הזכיין ומבחני הנהיגה יועברו לאתר החדש".
מעיריית חולון נמסר: "מדובר בסכסוך שהעירייה אינה צד לו בשום צורה, אלא בין המורים לבין מנהל הדיור הממשלתי. למרות זאת, העירייה ניסתה לסייע להם והציעה מיוזמתה מתוך רצון להקל עליהם מגרש חלופי אחר שבבעלותה ללימוד רכיבה על אופנועים, אולם הם דחו את ההצעה. מנהל הדיור הממשלתי חתם על הסכם, לפיו השטח המדובר, שייעודו שטח ציבורי פתוח (שצ"פ), יועבר לרשות העירייה לצורך הקמת פארק אקולוגי (הרחבת שלולית החורף) לטובת התושבים, העברה שכבר נמצאת באיחור. כל הפרה של הסכם זה מהווה פגיעה בעיר חולון ובתושביה".
