כתב אישום חמור מרחף בימים אלה מעל ראשו של עדי מזרחי (22). מזרחי, תושב חולון, שוהה במעצר וממתין למשפט בגין רצח יורי וולקוב, תושב בת ים שכל "חטאו" היה שהעיז להעיר למזרחי על נהיגתו במעצר חצייה ברחוב אילת בחולון בחודש דצמבר האחרון. המשפט טרם החל, למרות הזמן הרב שחלף מאז, אך בתקופה זו הספיק מזרחי להפוך לאב, ולהפנות מספר בקשות מיוחדות לשב"ס.
יש אסירים רבים שמבקשים ואף מקבלים פריבילגיות מיוחדות, למשל חופשה מהכלא לצורך לוויה של אב או אם, חגיגות בר מצווה של ילד, ויש גם מקרים מיוחדים כאשר אסיר שלא מקבל אישור להגיע ללידת בנו, יכול לצפות בלידה בזום. כך היה גם המקרה של עדי מזרחי, הנאשם ברצח יורי וולקוב בדקירה לאחר ויכוח סתמי בכביש.
באותו אירוע שהסתיים במותו הטראגי של וולקוב, הגיע מזרחי כשהוא רכוב על קטנוע במהירות גבוהה ברחוב אילת בחולון. הוא נסע על מעבר חציה ונעצר לאחריו, זאת למרות שבכיוון נסיעתו היה רמזור אדום. משהבחינה בת זוגו של וולקוב, כי מזרחי רכב על האופנוע באופן שמסכן הולכי רגל, צילמה אותו באמצעות הטלפון הנייד, מזרחי שהבחין בכך חזר אחורה דרש ממנה את הטלפון, וכאשר בן זוגה, יורי וולקוב, התערב, הוא שלף סכין ודקר אותו בלב.
מזרחי נמלט מהמקום, וכאשר השוטרים הגיעו אל ביתו בג'סי כהן הם הותקפו ע"י כלבו, וירו בו. במהלך הירי נפצעה באורח קל בת זוגו של מזרחי, שהייתה במקום. היא נעצרה בחשד שסייעה לו, ושוחררה מאוחר יותר מהמעצר. באותה תקופה הייתה בהיריון מתקדם, והפרקליטות החליטה לבסוף שלא להעמיד אותה לדין.
לגבי מזרחי, תושב חולון ובעל עבר פלילי טרם הרצח, נטען שניסה לשבש ראיות, ובין היתר, העלים את החפץ החד שעימו ביצע את הרצח, ניקה אותו עם טרפנטין ואף ניסה למכור את האופנוע. השוטרים מצאו את הקטנוע של מזרחי וגילו כי הותקנה מערכת ניווט שסייעה ללמוד על מסלול נסיעתו לפני הרצח, בזמן הרצח ואחריו.
שלושה ימים לאחר שהחלה חקירתו, הודה מזרחי במה שקרה ואף אמר לחוקרים: "אני מצטער על מה שקרה. אני לא יודע מה קרה לי באותם רגעים, הייתי עצבני ובסערת רגשות, ועשיתי דבר שלא צריך לעשות. אני אצטער על זה כל החיים". עם זאת מאוחר יותר חזר בו מהודאתו.
הבקשות המיוחדות - לידה בזום, ועורכי דין שפוטרו
חצי שנה עברה מאז, ולמרות שהוגש כתב אישום, ההליך המשפטי טרם החל. עדי מזרחי שוהה בבית המעצר וממתין למשפטו. ל"מיינט" נודע כי במהלך חודש פברואר האחרון הוא פנה לשירות בתי הסוהר כדי שיוציאו אותו מהפרדה, וטען כי הוא רוצה להתחיל בתהליך שיקום.
בעתירה שהגיש לבית משפט המחוזי מרכז כתב בכתב ידו: "אני מבקש לצאת מהפרדה, אין סיבה שאהיה בהפרדה, אני לא מסכן את עצמי ולא את הסביבה שלי לא קיימים לי סכסוכים והשהות שלי בהפרדה לא עושה לי טוב. אני רוצה לצאת לאגפים אני רוצה להתחיל הליך שיקום וטיפול בעצבים ושיחות".
השב"ס אכן הוציא אותו מהפרדה, אולם במהלך חודש אפריל האחרון, מזרחי כבר הספיק לפנות כמה פעמים נוספות לשירות בתי הסוהר. בפעם האחרונה ביקש שיאפשרו לו לצאת מתאו לכמה שעות, וזאת כדי לצפות בהולדת בתו. תחילה מזרחי לא זכה כלל למענה מצד השב"ס, בעקבות כך, סנגוריו לשעבר, עו"ד אורית חיון ועו"ד דין כוכבי, פנו לבית המשפט בעתירה בהולה, וביקשו לאפשר לו לחזות בלידת בתו.
בית המשפט קבע כי שירות בתי הסוהר יאפשר למזרחי לצפות באמצעות זום מהכלא בלידה. "בעצם התעלמותם המוחלטת מבקשת העותר ופניותיו בשים לב לדחיפות נהגו בחוסר סבירות קיצוני. סבירות מתבטאת באיזון בין מגוון שיקולים ואינטרסים חשובים כאשר בענייננו האיזון הראוי בין זכויותיו של העותר לנכוח בלידת בתו, בשים לב לכך שעומדת לו חזקת החפות, לבין האינטרס הציבורי, העותר יטען כי האינטרס הציבורי לא ייפגע מכך שישתתף בלידת בתו בפיקוח מלא", טענו עורכי הדין. עוד בטרם התקבלה החלטת בית המשפט, בשב"ס החליטו להיעתר לבקשה ולאפשר למזרחי להשתתף בלידה, ובעקבות כך אכן צפה בלידת בתו מתאו באמצעות זום.
ממידע שהגיע לידי "מיינט" עולה כי מזרחי הגיש בקשות נוספות במהלך החודשים האחרונים, ביניהן ביקש פגישת התייחדות עם בת זוגו, בקשות שסורבו על ידי השב"ס, כיוון שבת הזוג לא עומדת בתקנות שירות בתי הסוהר כאשתו או כידועה בציבור שלו. מזרחי סירב את הסירוב הזה, ולכן החליטו להחליף את עורכי הדין שייצגו אותו.
היסטוריה של רוצח
מכריו של מזרחי מילדות מספרים על ילד שקט ומופנם, רגוע ונותן כבוד. רק כשהגיע לגיל ההתבגרות החל "להתערבב" בתעשיית הפשע והסמים, ויש המאשימים בכך את אחיו הגדול שסייע להידרדרותו. מזרחי הצעיר החל ללמוד בתוכנית היל"ה בבת ים - מסגרת שפועלת בשיתוף מחלקת הרווחה בעירייה, המיועדת לבני נוער הנושרים ממערכת החינוך. לפי מכריו, הוא לא סיים ללמוד שם. בשנת 2018 התגייס לצבא ושובץ בחוות השומר בצפון. מזרחי נקלט בבסיס, אליו מגיע נוער קצה לקליטה מותאמת, וסיים טירונות.
באותה תקופה הורשע אחיו במספר עבירות, כולל סחיטה באיומים, ונכנס לכלא. בעקבות זאת, "עדי החל להתקעקע ולהיות קצת אלים, כי זה מה שהוא למד מאחיו הגדול", מספרים מקורביו. כשנה לתוך השירות הצבאי, מזרחי כבר נכנס שוב ושוב לחדרי החקירות במשטרה: החל משכנים שנטען כי איים עליהם, סחיטה, איומים ברצח ועוד. במשפט שנערך לו נגזרו עליו שישה חודשי עבודות שירות, נוסף לחמישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 3,000 שקלים לאחת המתלוננות.
ואז הגיע חודש דצמבר אשתקד, והאירוע החמור שהסתיים במותו של וולקוב. מזרחי נעצר ומאז הוא שוהה בבית המעצר הדרים שבאזור השרון, וממתין לפתיחת משפטו, שאמור להתחיל ב-20 ביולי, 2023.
מאז הספיק להחליף פעמיים את עורכי הדין שלו, וכיום מייצג אותו עו"ד אמיר ברכה, שאמר ל"מיינט" כי קיבל את התיק רק לפני שבועיים, "אני עדיין לומד אותו ואין לי התייחסות מיוחדת כרגע".
בחודש פברואר האחרון, הגישה בת זוגו של מזרחי, תלונה למשטרה כיוון שלטענתה קיבלה איומים על חייה. מקורבים אליה מספרים כי קיבלה שיחות טלפון מאיימות מאזרחים, שבנוסף לכך שלחו לה הודעות טקסט: "איימו לפגוע בה וקיללו אותה על מה שהוא עשה. היא חשה מאוימת ובסכנת חיים". המשטרה פתחה בחקירת האיומים, אך לא הייתה התפתחות בתיק זה.
החיים בבית המעצר
"מזרחי עושה את שיגרת יומו במצב של חוסר וודאות", נמסר מגורם בשירות בתי הסוהר. "אנשים שנמצאים בשלב המעצר, ולא לאחר משפט – עדיין לא לוקחים אחריות על מעשיהם, כיוון שהם לא יודעים לכמה זמן ישפטו, מי השופט ובכלל לאן יוביל המשפט הכללי. יש עצורים שעדיין חיים בסרט, וחושבים שיוכלו לצאת מזה". כאמור, מזרחי אינו נחשב אסיר בשלב זה, אלא עצור, ולפיכך אין לו חובות מלבד להיות נוכח בשעת הספירה.
קראו גם:
בבית המעצר 'הדרים' סופרים את העצורים כארבע פעמים ביום בין השעות 09:00 בבוקר ועד 18:30 בערב. החל משעות הערב העצירים אינם יכולים לצאת מהתא עד לשעות הבוקר. בשעות היום, התאים נפתחים והעצירים יכולים להסתובב באופן חופשי באגף. העצירים מקבלים שלוש ארוחות ביום (על עגלת קייטרינג) וזכאים להשתמש ללא הגבלה בכמות השיחות בטלפון הציבורי שנמצא סמוך לתא שבו הם עצורים – טלפון אחד על כל שני תאים.
בשלב זה, העצירים אינם מקבלים שום יחס טיפולי או חוגים מיוחדים מטעם השב"ס, והם אף זכאים לצאת לחצר, שזו בעצם רחבה עגולה ומבוטנת, ללא טיפת דשא או ירוק – רק ניתן להביט בשמיים הכחולים.
מה מצבו של מזרחי כיום? גורם בשב"ס סיפר ל"מיינט": "מזרחי חי בעולם של אי-ודאות. אין פה שיקולים חברתיים. הוא מבולבל, עסוק רגשית ומנטאלית במצב שהכניס את עצמו, ולמעשה עדיין לא הגיע למצב של שיקום או חרטה".
