כל הדרכים הובילו את סמ"ר גוזל הייטנר־מורן (21) מחולון לחיות בחו"ל, אך הצעירה שחיה שנים בודדות בישראל וקיבלה את שמה משירו של אריק איינשטיין, תמיד חלמה לשוב לישראל.
קראו גם:
היא נולדה בפרו לאב חצי קתולי וחצי יהודי ולאם נוצרייה קתולית. אביה עלה ארצה בצעירותו לשרת בצה"ל מתוך הגשמת חלום הציונות של אביו. כששב לפרו ונישא נהג לספר לרעייתו ובתו סיפורים על ארץ הקודש ואף קרא לביתו "גוזל" כמחווה לשיר האהוב עליו של אריק איינשטיין. כשהייטנר־מורן היתה בת חצי שנה המשפחה עלתה לארץ והוריה הביאו בת נוספת לעולם. אך אז ספגה המשפחה מכה קשה כשהאם חלתה בסרטן. "הייתי בסך הכל בת שבע, אבל אני זוכרת אותה בריאה וגם חולה, בכל מצב היא היתה שמחה", היא נזכרת. "אמא אהבה לרקוד וגם כשכבר איבדה את היכולת ללכת ולדבר ולעתים לא זכרה אותנו, היא תמיד קיבלה את אבא בזרועות פתוחות ואוהבות".
ב־2010 לאחר שהאם נפטרה שבה המשפחה לפרו ונישא לאישה שאינה דוברת עברית, "היום אנחנו חברות טובות אבל בזמנו היא לא אהבה שדיברנו בעברית ואסרה זאת ובגלל זה אחותי בכלל לא יודעת עברית. אני הייתי קוראת בלילות את הספר 'בילבי גרב ברך' כי זה היה הספר היחיד שהיה לי בעברית וחלמתי לשוב לישראל".
"בלילה שלפני הטיסה לארץ, אבא ישב איתי ושר לי את השיר 'עוף גוזל'. הוא בכה מהתרגשות, גם אני בכיתי איתו. אף פעם לא ראיתי אותו בוכה, אפילו לא כשאמא נפטרה"
כשדודה הישראלי קיבל עבורה את צו הגיוס, הייטנר־מורן קיבלה החלטה, "למזלי בפרו הקפיצו אותי כיתה כך שסיימתי תיכון בגיל 17. בלילה שלפני הטיסה לארץ, אבא ישב איתי ושר לי את השיר 'עוף גוזל'. הוא בכה מהתרגשות, גם אני בכיתי איתו. זה הפתיע אותי, כי אף פעם לא ראיתי את אבא בוכה ומתפרק, אפילו לא כשאמא נפטרה".
הייטנר מורן עלתה לישראל ועברה לגור בחולון, היא התגייסה לתפקיד מפעיל דיגיטלי מבצעי בחטיבה 7, בנתה לעצמה מעגל חברים ומשפחה חדשה, הכירה את בן זוגה ולאחרונה אף החליטה לחתום קבע.
היום היא לא רואה את עצמה חיה בשום מקום אחר בעולם. "אין מקום יותר טוב מישראל, כל חיי חלמתי על המקום הזה, בארץ אני יכולה להיות חופשייה בדרכי".
עוד חדשות חולון
