אבד כבד שוב נפל השבוע על תיכון קוגל בחולון. שלושה שבועות אחרי שהלך לעולמו המורה האהוב, עמירם אחיתורם, התבשרו בתיכון על מותה של המורה הוותיקה לספרות והמחנכת, נגה פניני.
פניני שהכירה היטב את אחירותם, שהיה חברה הטוב ספדה לו רק לפני זמן קצר וכתבה בפוסט שהעלתה ב-21 ביוני 2023: "אין מילים לתאר את גודל האובדן. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות. בנופלו כמו מבצר עתיק היה בסוף הדרך".
היא נולדה ב-24 במרץ 1944 והייתה הבת הראשונה שנולדה בקיבוץ גבת. במלחמת השחרור היא התייתמה מאביה, ושלושה חודשים לאחר מות האב נולד אחיה הצעיר, שנקרא על שמו. בילדותה למדה במגמה הומניסטית והתחביב האהוב עליה היה קריאה, שאותו הפכה למקצוע. "החלטתי להמשיך במקצועות שאני אוהבת, ואני חושבת שאני מעבירה אהבה זו לתלמידים", סיפרה בעבר.
קראו גם:
בשיחה עם "מיינט חולון", סיפר אשר פרדו, אחיה הצעיר ובוגר תיכון קוגל בעצמו, על אישה יוצאת דופן.
"היא נולדה בקיבוץ גבת, אבל גדלנו בקיבוץ אייל. מאחר שלא הייתה תשתית מספיקה בשנות קום המדינה, עברנו להתגורר בכפר סבא. נגה למדה בבית הספר היסודי ברמת הכובש עד כיתה ו', ובשנת 1956 עזבנו את האיזור ועברנו למושבת כרכור. בשנת 1962 עברנו לחולון. היא הלכה ללמוד באוניברסיטה העברית ספרות ולשון, ומיד לאחר מכן הפכה למורה. היא התחילה ללמד באשקלון, ובמקביל אחרי שנה או שנתיים קיבלה משרה בקוגל. לתקופה מסוימת גרה בתל אביב, שם הכירה את בעלה ומשנת 1969 חזרה לחולון עד יום מותה".
איזה אישה היא הייתה?
"נגה הייתה אישה באמת איכותית, מאוד חדורת מטרה, מאוד ערכית. היה לה חשוב ההקדשה הזו להוראה, כמורה שתלמידים תמיד העריכו אותה. את אותן עוצמות אדירות גם השקיעה במשפחה. בעלת אופי מאוד שוחר שלום, פשרני, מתחשב. עם כולם הייתה באופן מאוד חברותי, קשובה, מעולם לא הרימה קול, טיפוס מאוד נוח, תמיד מוכנה לעזור ומציעה את עצמה לעזור".
פניני התגוררה שנים רבות בשכונת נאות יהודית בחולון, הייתה אם לשלושה וסבתא מלאת חיים לנכדיה. בשבת הנוכחית הייתה אמורה לטוס לבקר את משפחתה בחו"ל, אך מותה הפתאומי נפל כרעם ביום בהיר על משפחתה. "נגה נפטרה באופן פתאומי, ללא שום רקע מובהק", מספר אחיה.
רבים מתושבי חולון זוכרים אותה מהכיתה. היא הייתה מורה לספרות, מחנכת ומנהלת מרב"ד הספרות בתיכון קוגל, לצד היותה מדריכה מובילה למקצוע במשרד החינוך. היא אף סייעה לכתוב חלק מהבגרויות במקצוע. בעבר סיפרה בראיון לעיתון בית הספר "ידיעות קוגל" כי מקצוע הספרות הוא עבורה "עולם ומלואו", והסבירה: "הוא הביא אותי להזדהות עם המון דברים שאימצתי כאדם".
בשיחה עם "מיינט חולון" השבוע, תיארה רונית צחר מלכה, מרכזת מגמת תקשורת בתיכון קוגל, דמות מעוררת השראה עבור תלמידיה וחבריה: "אני הייתי תלמידה שלה, ובזכותה הפכתי למורה לספרות. פגשתי אותה לפני שלושה שבועות, כי אנו לומדות קורס יחד במדיטק בחולון. ישבנו ושוחחנו שיחה ארוכה, ופתאום הבנתי שזו הייתה השיחה האחרונה שלנו".
איזה מורה היא הייתה?
הייתי תלמידה לספרות מוגברת חמש יחידות בקוגל, ונגה פתחה בפניי עולמות שלא הכרתי, כמו יצירות אלמותיות. בזכותה הפכתי להיות מורה לספרות בעצמי, ואני בדיוק מתחילה עכשיו את שנת ה-30 שלי כמורה, 29 שנים בקוגל. נגה הייתה אישה עם שמחת חיים, צעירה ברוחה ונלהבת, ובכל פעם שהיינו נפגשות, סיפרה איך אהבה את בית הספר. בפעם האחרונה שוחחנו כמה זה עצוב שהתלמידים לא קוראים היום, והרוב לא בוחרים בכלל חמש יחידות ספרות. היא המורה שתמיד ליוותה אותי, ובזכותה הגעתי למקום הטבעי שאני היום, בזכותה למדתי רוח צעירה והבנה של דור צעיר - היא סוג של עוגן".
עם היוודע דבר מותה, ספדו לה גם תלמידיה הרבים, שבגרו. "זכיתי ללמוד אצלה ספרות בכיתות ט-י. היא הייתה מורה שדיברה איתנו כאחות בכורה. הבינה לצרכי התלמידים כיחידים וכקהילה כיתתית", כתבה אחת מתלמידותיה, ואחרים הוסיפו וסיפרו שהיא הייתה אחת המורות שלעולם לא ישכחו. יהי זכרה ברוך.
