הרצח של תושב בת ים יורי וולקוב ז"ל (52) לעיני אשתו בעת שחצו מעבר חציה ברחוב אילת בחולון, זעזע את הארץ כולה ואת תושבי העיר בפרט, והזכיר לכולנו באיזו קלות נשלפים לאחרונה סכינים ואקדחים, גם כשמדובר באזרחים נורמטיביים ושומרי חוק.
החשוד ברצח, עדי מזרחי (22), תושב חולון, התעמת עם רעייתו של וולקוב בדרישה שתמחק תיעוד שלו מבצע עבירת תנועה. כאשר וולקוב ניסה להגן על רעייתו, דקר אותו מזרחי בליבו ונמלט מהמקום.
החשוד ברצח, העבר הבעייתי ובקשת הסליחה
כבר בליל הרצח הופץ סרטון של המעשה. הקלות הבלתי נסבלת בה נלקחו חייו של וולקוב עוררה את זעם הציבור ויממה לאחר הרצח מזרחי נעצר. במהלך המעצר כלבו מסוג פיטבול תקף את השוטרים שנאלצו לירות בו אחרי ששני בלשים נפצעו באורח קל. כתוצאה מהירי נפצעה ברגלה בת זוגו של מזרחי ששהתה איתו. במשטרה חושדים כי היא סייעה למזרחי להסתתר, אך היא שוחררה תוך זמן קצר כיוון שהיא נמצאת בהריון מתקדם. במשטרה העריכו כי מזרחי תכנן להיפטר מהאופנוע שלו ולאחר מכן להימלט מהארץ, ככל הנראה למדינה לה אין הסכם הסגרה עם ישראל.
לפי המשטרה מזרחי גם יצר קשר עם מספר חברים, אחד מהם אסיר לשעבר, בבקשה לסייע לו להסתיר את הראיות ולשבש את החקירה. אותו אסיר לשעבר הוא שהעביר למשטרה מידע משמעותי שהוביל לפענוח התיק.
עם מעצרו התברר כי על אף גילו הצעיר יחסית, עולם הפשע אינו זר למזרחי. בעבר הוא הורשע בדרישת נכס באיומים אך קיבל עסקת טיעון מקלה במסגרתה קיבל עבודות שירות ומאסר על תנאי בלבד. במהלך חקירתו הכחיש מזרחי קשר למעשה ואף סירב לתת למשטרה את הקוד למכשיר הנייד שלו, המשטרה האשימה אותו בהמתה בקלות דעת, אך לאחר ביקורת ציבורית וזעם מצד משפחתו של יורי ז"ל, המשטרה חזרה בה ושינתה את הסעיף לרצח. בהמשך מזרחי הודה ואף שחזר את הרצח. בחקירתו אמר מזרחי כי הוא מתחרט על מה שקרה וכי היה בסערת רגשות ואף ביקש את סליחת המשפחה, אך משפחת וולקוב מסרבת לקבל את ההתנצלות וקוראת לבית המשפט להחמיר בעונשו לנוכח חומרת מעשיו.
זירת הרצח: "אי אפשר להסתכל על הצומת"
"זה איזור ממש שקט, רחוב רגוע שחוץ מעומס של מכוניות אין בו ממש רעש", אומר עידו לגיל שמתגורר ברחוב אילת. "זה גם שטח מאוד מואר ואני חושב שגם רואים את זה בסרטון, זה לא קרה באיזו פינה אפלה אלא מול כולם, לפי השעה שזה קרה אני מעריך שעשרות נהגים עמדו ברמזור אדום וראו את הרצח. אחרי שזה קרה אנשים באו לצומת והדליקו נרות, גם שמו שלט. היו אנשים שסתם עמדו לדבר שם, אתה מנסה להבין איך באמצע הרחוב שלך אדם חוטף דקירה, זה הזוי".
8 צפייה בגלריה
ילנה וולקוב ובעלה ז"ל. זירת הרצח בחולון
(צילום: דוברות איכילוב, מתוך הרשתות החברתיות שימוש לפי סעיף 27/א לחוק זכויות היוצרים)
"אני לא מכיר את המשפחה אבל כמו כולם משתתף בצערם, אף בן אדם לא צריך לסיים ככה את החיים שלו, ממש עצוב. עוד יותר עצוב שלמחרת כבר שמענו על עוד מקרי אלימות, זה מרגיש שכל המדינה בוערת. אנחנו כל הזמן מדברים על האויבים שלנו מבחוץ, אבל גם בפנים לא חסרים לנו".
חבר ועדת התחבורה בחולון, מקס מורוגובסקי, שגם הוא מתגורר בסמוך למקום האירוע, חושב שצריך לשנות את שם הצומת. "במחשבותיי קראתי לצומת הזה צומת יורי וולקוב. אמנם לא מדובר בתושב העיר, אבל אני חושב שכדאי ליצור הנצחה נגד אלימות, שאנחנו כתושבים נבין היכן טעינו שהאלימות בקרבנו הפכה לסכנה כל כך גדולה.
"אני מתגורר קרוב למקום הרצח", הוא מוסיף, "אתה חי חיים שלמים ליד צומת סואן, אפור ולא מעניין במיוחד, ואז ביום אחד נרצח בו אדם על לא עוול בכפו, באופן מזעזע ואקראי. רצח שהקורבן שלו היה יכול להיות כל אחד. פשוט כל אחד. היום כבר אי־אפשר להסתכל על הצומת הזה באותן העיניים. בכל מעבר בו, בכל המתנה באי־התנועה מדמיינים את הסיטואציה של בני הזוג המסכנים שהיו בזמן הלא נכון במקום הלא נכון מול האדם הלא נכון".
המצב ברחובות: "בני 12 ו-13 עם סכינים בידיים"
הרצח המזעזע של וולקוב כבר איננו אירוע נדיר של אלימות באיזור. ימים בודדים לאחר הרצח של וולקוב נדקר צעיר בן 19 ברחוב שמורק בחולון, הרקע למעשה פלילי. עוד באותו היום התרחש אירוע אלימות על כביש 431 כשתושב בת ים תועד חותך את צמיגי הרכב של תושב ראשון לציון כשהוא מנפנף בפניו עם סכין, גם הפעם הסיבה לאירוע היא ויכוח על השימוש בכביש. גם בעיר השכנה המצב לא מזהיר, בבת ים בחודש שעבר התרחשו שני אירוע ירי ברחוב בלפור, אירוע ירי ברחוב רוטשילד ואירוע דקירה ברחוב דניאל, והחודש התרחשו אירועי דקירה ברחוב התבור וברחוב נורדאו.
עד כמה קלה היד על הסכין? כנראה שקלה מאוד, "יש עלייה דרמטית באלימות ברחובות ורואים את זה בכל פינה", אומר הפעיל החברתי בחולון, מיקי בוזגלו, שמתנדב במשטרה, "זה כבר תופעה. אנחנו מגיעים למרכז נתנאל ואנחנו רואים בעיניים שלנו, ילדים בני 12 או 13. הם אלימים, הם מקללים ומצלמים שוטרים בעזות מצח ותוך כדי איומים, אין להם כבוד ללובשי המדים והם בוודאי לא חוששים להסתובב עם גז מדמיע או סכין, הם באים מוכנים לקטטה.
"גם על הכביש האלימות גואה", מוסיף בוזגלו, "רק לאחרונה היה לנו מרדף אחרי נהג שיכור מכיוון רחוב יוספטל לחולון, זה אדם שמסכן את עצמו ואת כל המשתמשים בדרך, והכל תוך זלזול בחיי אדם".
כיצד נוהגים באותם עבריינים?
"זה לא סוד ששוטרים חוששים, הם לא רוצים להפוך לעבריינים בעצמם. הם יודעים שכשמדובר בקטין זה עניין מסובך, מה גם שהם מתמודדים עם מחסור חמור בכוח אדם. השוטרים חסרי אונים. אני מגיע לתחנה ועוד לפני שאני ממלא דוח עיכוב או מעצר, החשוד כבר יוצא מהתחנה. אין באמת אכיפה, בית המשפט מקל בעונשים, ועובדה שעדי מזרחי בעצמו היה חופשי. אנשים מתרגשים מהמקרים האחרונים אבל שוכחים שאנחנו גוררים את זה הרבה זמן, אני מזכיר לך את הרצח של יורי פודובני ז"ל ברחוב הבנאי בחולון ב־2019, בן אדם יצא להתווכח על חניה וקיבל כדור. התרגלנו לאלימות, היא הפכה לחלק מהשגרה שלנו אז למה אנחנו מתפלאים כשזה מגיע אלינו הביתה?".
אחריות העירייה: "כמות מצלמות האבטחה תוכפל"
לדברי התושבים, העיר אינה מרושתת מספיק במצלמות. "אני מאמין בלב שלם שכשאני נכנס לניידת ואיזה אופנוען עם סכין במעיל רואה אותנו, הוא חושב פעמיים", אומר בוזגלו. "נכון שהרצח תועד, אבל זה קרה בגלל מצלמת רכב, העיר לא באמת מרושתת. יש מצלמה ברחוב שנקר שלפני חצי שנה נפל עליה עץ, עד היום היא עומדת תלויה. יש כאן אולי 154 מצלמות ורובן לא עובדות, אלו שכן עובדות משדרות למחשב אחד בעירייה שממילא בקושי בודקים אותו, אין שום גוף בעירייה שאמון על הנושא.
"כמה פעמים דיברו על מצלמות, הבטיחו, תקצבו, אבל בפועל רוב חולון לא מרושתת. הרי ברגע שיידעו שכל פינה בעיר מתועדת אנשים יחשבו פעמיים, זה חלק מההתרעה".
מעיריית חולון טוענים מנגד כי בעיר כבר פזורות מאות מצלמות בגנים ציבוריים, בצמתים מרכזיים, במוסדות ציבור, בחצרות מוסדות חינוך ועוד, וכי מספרן אף יוכפל בשנה הקרובה. "בצילומים מהמצלמות צופים מוקדנים במוקד העירוני, שמנטרים את הדרוש תוך הקפדה יתרה על פרטיות התושבים. במידת הצורך, הם מזעיקים את אנשי השיטור והפיקוח העירוני. כך, למשל, אותרו והועברו להמשך טיפול אנשים שהשחיתו רכוש ציבורי בגן הבנים ובסקייטפארק.
יצוין, כי ברחבי העיר פרוסה רשת סיבים אופטיים תת קרקעיים, שמאפשרים העברת מידע וניהול שליטה ובקרה ממצלמות האבטחה, והעירייה ממשיכה להאיץ את פריסתם ליצירת תקשורת מהירה ומאובטחת".
דריה וולקוב: "אבא לא העלה על דעתו שירצחו אותו בלב מקום בו הרגיש בטוח"
"אני גרה בצפון, מגיעה לבקר את המשפחה כמה שאני יכולה, אבל היום אני מתחרטת שלא ניצלתי כל רגע לצד אבא, ושבשנים האחרונות גרתי רחוק ממנו.
"תמיד הוא היה דואג שיהיו בבית הדברים שאני אוהבת, היה אומר 'הנה דשה שלי' ומקבל אותי בחיבוק. אבא היה אדם שאהב לארח, אהב שהבית מלא אנשים, השולחן עמוס וכולם נהנים. כל ערב הוא ואמא היו פותחים שולחן ואחר כך היא היתה שולפת את המערכת ומתחילים לשיר קריוקי. זה היה חלק מהבית שלנו, בית של צחוק ושמחה. אנחנו נמשיך לשמור על השמחה הזאת כי זה מה שאבא היה רוצה. כשאני רואה את הבית מלא בימי השבעה, איך גם זרים מכל הארץ באים לנחם, זה מחמם לי את הלב כי אני יודעת שזה היה מרגש את אבא.
"כמה ימים לפני הרצח חזרתי מחו"ל ובאותו יום חגגתי יום הולדת, אבא בירך אותי ושלח לי סרטון עם שיר 'לילדה שלי', לא העלתי על דעתי שזו הברכה האחרונה שאקבל ממנו, שהברכה שלו תהפוך לזיכרון אחרון ממנו. אני עובדת בביטחון, אבא תמיד דאג לי וחשש כי יש סיכון בעבודה שלי, הוא לא דאג לעצמו כי הוא לא ראה במדינת ישראל מקום אלים, הוא לא העלה על דעתו שבלב מקום בו הרגיש בטוח מישהו פשוט יחליט לרצוח אותו.
"זה לא נתפס. את לא מעלה על דעתך שאבא שלך ילך ברחוב ופתאום מישהו יבוא ויקח לו את החיים, יהרוס משפחה שלמה.
הפחד הגדול שלנו זה שהרוצח של אבא שלי יקבל עונש קל. אני לא מאמינה לו שהוא מצטער, את ההצגות שלו שישמור למישהו אחר. כשהוא נעצר הוא נשאל אם הוא מתחרט והוא ענה שלא, זה יצא מהפה שלו אוטומטית כי זו האמת שלו ואני מקווה שבית המשפט יראה את האמת ולא את השקר ושייתן עונש מרתיע כדי שמקרה כזה לא יחזור על עצמו לעולם".
קראו גם:
