מתנת יום הולדת מרגשת לזכרה של האם שהתעוורה: רחלי צפרי־בלפולסקי מחולון קעקעה על זרועה את תמונת עיניה הרואות של אמה, שהתעוורה בצעירותה ונפטרה לפני כ־18 שנים. "לראשונה ראיתי את עיניה היפות והירוקות של אמא מתבוננות עם מבט מלא הבעה, ועכשיו היא מביטה בי לנצח".
לכבוד יום הולדתה ה־57 החליטה רחלי צפרי־בלפולסקי להעניק לעצמה מתנה ייחודית ומרגשת ‑ קעקוע של עיניה הרואות של אמה, שהתעוורה בגיל צעיר ונפטרה לפני כ־18 שנה.
"אמא שלי, בלה בר לב, החלה לסבול מלקות ראייה בגיל 16", סיפרה השבוע על ההחלטה לבצע את הקעקוע הייחודי. "היא עלתה מסאו פאולו שבברזיל לארץ במטרה למצוא פתרון רפואי למצבה, אך כשהבינה שאין תקווה החלה ללכת לבית חינוך לעיוורים כדי להיערך לעתיד, שם פגשה את אבי שהתעוור בגיל שלוש. "כשנולדתי היא עוד ראתה מעט, אך אחרי שנתיים נולד אחי ובלידה נעלמה לחלוטין הראייה שלה".
לפני 18 וחצי שנים נפטרה האם, אך הגעגוע לא הרפה. "אני כל הזמן חושבת עליה ומתגעגעת מאוד. לפני כמה זמן אני ואחי, אייל בר לב, קיבלנו מכתב מבנות הדודות של אמא מברזיל.
"סבתי נפטרה בגיל צעיר ואחותה גידלה את אמי לצד בנותיה, לכן היו להן זיכרונות מילדותה. הן מצאו תמונה נדירה של אמא, ככל הנראה מגיל 12 או 14, ובתמונה אמא עדיין ראתה. רואים את המבט מלא ההבעה שלה, את העיניים הירוקות והאהובות שלה מביטות ורואות. זה ממש ריגש אותנו, כי מעולם לא ראינו אותה ככה. אחי היה ראשון, ואחריו גם אני החלטתי לקעקע את התמונה על היד שלי. הוספתי את הכיתוב 'מתגעגעת' בכתב ברייל, כי הגעגוע לאמא אף פעם לא עוזב אותי. עשיתי זאת לכבוד יום ההולדת ה־57 שלי, ובחרתי בצד שמאל כי זה הצד של הלב, ואמא תמיד בלב שלי".
קראו גם:
העיניים של אמא ילוו אותי לנצח. רציתי לומר לאמא האהובה שלי תודה, תודה על הזכות שהייתה לי להיות הבת שלך. היית אישה מיוחדת במינה, מצחיקה, מלאה באופטימיות, חכמה, מלאת חום ואהבה ושמחת חיים. הענקת לנו ערכים והיית דוגמה ומופת לכולנו. גם אחרי כל השנים הגעגוע לא מרפה ולא נחלש. היא חסרה לנו מאוד ועכשיו אני מרגישה שהיא תמיד מסתכלת עליי".
