המהפך של איתמר: מאז שהיה בן 15 החל איתמר (שם בדוי) מחולון לסבול מדכאונות. "לקח זמן רב עד שאני והסביבה שלי הבנו את הקושי ואת הצורך לפנות לעזרה מקצועית", הוא מסביר. למרות הקשיים הוא סיים שירות מלא בצבא ובגיל 24 יצא מהארון, "כל חיי עבדתי בעבודות שונות ותמיד לפרקי זמן קצרים. הרגשתי שאני לא מגשים את עצמי ומממש את יכולותיי".
רק בגיל 40 כשהתמוטט נפשית והגיע פעמיים לאשפוז פסיכיאטרי, הוא אובחן כמתמודד עם סכיזופרניה. "באשפוז הופניתי לטיפול וגם קיבלתי כדורים שאיזנו אותי, רק אז התחלתי להרגיש טוב. אני מקבל הרבה תמיכה בבית ובחוץ, לכן גם כשהיה קשה מאוד לא ויתרתי. הרגשתי שתמיד יש אור בקצה המנהרה ויש תקווה".
לפני שלוש שנים הוא החליט לעשות שינוי בחייו ולצאת לעצמאות. הוא הגיע למרכז איתן בחולון שמלווה מתמודדים בתהליך השתלבותם בשוק העבודה החופשי באופן עצמאי, "במרכז איתן סייעו לי למצוא עבודה. למדתי שם לכתוב קורות חיים, להגיש אותם באופן עצמאי באפליקציות של אתרי דרושים, התכוננתי לראיונות, ומצאתי עבודה במוקד שבו עובדים רק אנשים שיש להם מגבלה או קושי, לכן זו הייתה הזדמנות טובה ומתאימה עבורי".
לאחר שהוכיח לעצמו כי הוא יכול להחזיק בעבודה קבועה ומסודרת הוא עשה את הצעד הבא ולראשונה בחייו יצא מבית הוריו. "זה לא היה פשוט כי גם כאן היו אתגרים, למשל תגובה הומופובית שנתקלתי בה באחת הדירות והרתיעה אותי, אבל הבנתי שחיים עצמאיים חשובים מאוד לאושר ולהגשמה שלי. בסיוע הצוות ממרכז איתן מצאתי דירת שותפים השייכת לארגון וקיבלתי שירותי סל שיקום, תוך שקיפות בנושא הנטייה המינית שלי לשותפים לדירה".
קראו גם:
לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, איתמר מבקש להעביר מסר לאנשים במצבו: "לא לוותר ולא להגיד 'אני לא יכול', כי אין משהו שעומד כנגד הרצון. אם אתה רוצה, אם אתה נחוש בדעתך, הכל ילך בכיוון שאתה רוצה. ליפול זה בסדר, אבל אחר כך לקום. לא ליפול ולהישאר בנפילה, אלא תמיד להמשיך הלאה. אל תוותרו על עצמכם, וקבלו תמיכה שעושה שינוי באיכות החיים ובמצב הנפשי. היום יש לי דירה משלי, עבודה מסודרת בחברת טלאול עם מעסיק שמכיל אותי עם המטען שלי, ההורים שלי גאים ושמחים בי, יש לי בן זוג שאני אוהב ואני מרגיש שאני נמצא בתקופה הטובה ביותר בחיי".
יום המודעות לזכויות אנשים עם מוגבלות - הנתונים
מיליון וחצי איש בישראל הם בעלי מוגבלות
18% בעלי מוגבלות פיזית
9% בעלי מוגבלות נפשית
4% בעלי מוגבלות קוגנטיבית
ל–40% מבעלי מוגבלות אין תעודת בגרות
שכרם של בעלי מוגבלות נמוך יותר ו–14% אינם יכולים לכסות את הוצאותיהם החודשיות
*הנתונים לפי מכון ברוקדייל
