פסקל זנדלר עובד כטבח-שף שמבשל מדי יום ארוחות לקצינים הכי בכירים בצה"ל בבסיס הקריה בתל אביב. איש לא תיאר לעצמו שיגיע בפתאומיות לסכנת חיים, ובוולפסון ייאלצו להשתמש בצעד חריג על מנת להציל את חייו.
2 צפייה בגלריה
מימין לשמאל : אנה ניקולוב (אחות בכירה במחלקת צנתורים)פסקל זנדר ופרופ׳ אדי קויפמן
(צילום: דוברות וולפסון)
"אני אוהב מאוד את התפקיד שלי, כשחייל מחייך, זה פשוט עושה לי שמחה בלב", סיפר ל"מיינט" זנדלר בן ה-56, אך בימים האחרונים חייו כמעט והסתיימו בצורה מפתיעה וטראגית.
לפני שבועיים, הוא החל לחוש בכאבים עזים בחזהו. "אני בדרך כלל בריא, ולראשונה בחיי, הרגשתי כאבים חזקים מאוד בחזה. חיכיתי שעה, ניסיתי לנוח, אבל הכאב לא חלף וחבר הפציר בי לגשת לבית החולים, כמובן שניגשתי מיד לוולפסון הסמוך לבית", הוא מספר.
קראו גם:
בזמן שפסקל כבר היה במיון, הכאבים התחילו להחמיר. לאחר מספר דקות איבד את הכרתו לחלוטין. "הכאב התגבר והתגבר, ובבת אחת חטפתי בלאק-אאוט. אמרתי לעצמי בראש, שאני לא הולך למות, כי אני צריך לעשות עוד הרבה דברים, יש לי עוד מה ללמוד ולתת", הוא מספר בדיעבד.
הרופאים פעלו במהירות והבינו שמדובר בהתקף לב חמור. פסקל נכנס לצנתור, אבל ההליך השגרתי היה מאוד לא שגרתי במקרה הזה - 15 מכות חשמל!
"בכל פעם שניסינו לחדור לעורק ולפתוח אותו, כל נגיעה שלנו בעורק גרמה לעוד ועוד הפרעות קצב, ולכן השתמשנו במכות חשמל בכדי לייצב את פעילות הלב. במרבית המקרים, ליבו של המטופל חוזר לקצב לאחר מכת חשמל או שתיים, אלא שבמקרה של פסקל הדבר הזה לא קרה", מסביר פרופסור אדי קויפמן, רופא בכיר במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי וולפסון.
"יחד עם צוותי ההחייאה, נכנסנו לפרוטוקול החייאה מלא - כולל תרופות, אדרנלין ועיסויים. בשיתוף פעולה עם המרדימים ובעבודת צוות, המשכנו לתת לליבו מכות חשמליות. סך הכל פסקל עבר החייאה הכוללת 15 מכות חשמל (!) עד שליבו חזר לקצב תקין, נלחמנו עליו בכל הכוח והצלחנו להציל אותו", מוסיף פרופ' קויפמן.
פרופ' רונן רובינשטיין, מנהל מערך הלב בוולפסון, מוסיף כי, "הפרעות בקצב הלב עלולות לגרום לפגיעה במוח, בלב ובכליות. הפרעות הקצב הללו הן למעשה דום לב, ומונעות זרימת דם לאיברים החיוניים. לעיתים אנשים נותרים עם פגיעה מוחית ונזקים עצביים. המקרה של פסקל אינו שכיח, משום שהוא חזר לתפקוד מלא, ונותר ללא פגיעה למרות דום הלב הממושך והמכות החשמליות הרבות".
כיום, פסקל מתאושש בביתו לאחר הצנתור, וכל מה שהוא חולם זה לחזור לבשל לחיילים: "אני רוצה להודות לצוות הרפואי בוולפסון, הם השליחים של אלוהים. בעקבות מה שקרה לי, החלטתי לאמץ אורח חיים בריא יותר, הפסקתי לעשן וכעת אני מתאושש בביתי, ורק מחכה לחזור ולבשל לחיילים את המנות האהובות עליהם. אני מודה מכל הלב לצוותים הרפואיים בוולפסון שהצילו לי את החיים".
