למה חולון: "נולדתי וגדלתי בחולון, חייתי כאן כל חיי, אני אוהבת את העיר והיא מאוד חשובה למרכז ורוצה להמשיך לחיות בה".
אז בבית הספר: "למדתי בשז"ר ולאחר מכן במקיף תל גיבורים שנקרא היום הרצוג. הייתי רקדנית ומאוד רציתי ללמוד במגמת ריקוד בקריית שרת, אבל הגעתי מבית עם מצב סוציאקונומי נמוך והייתי חייבת לעבוד. אני עובדת מגיל 12, בבייביסיטרים, מלצרות וגם כמדריכת ריקוד".
קראו גם >>
פגישה בהזמנה: "הייתי שמחה לשבת עם אמא שלי. היא נפטרה לפני כמעט 20 שנה והייתי רוצה לשתף אותה בכל מה שעברתי בחיים. אני בטוחה שהיא היתה מאוד גאה בי. אמי היתה אישה חכמה, מכניסת אורחים, בשלנית מדהימה ואישה עם ערכים, והיא מאוד חסרה לי".
תוכניות לסופ"ש: "אני בדרך כלל מבלה את סופי השובע שלי עם חברים, בבריכה או בריקודי סלסה. אני בעיקר נחה ומבלה, אבל גם לפעמים עובדת, ככה זה כשהעבודה שלך היא גם התחביב שלך".
ספר לשבת: "הספר 'האלכימאי' של פאולו קואלו. בעיניי הספר הזה הוא חוכמת חיים מזוקקת ומדהימה".
המקום שלי: "אני מאוד אוהבת את רחוב סוקולוב. היום קצת עצוב לעבור שם והלב נחמץ, אבל יש לי נוסטלגיה למקום הזה. הוא המקום המוכר והבטוח שלי בעיר. הריחות והמראות שם מזכירים לי את הטיולים עם אמי, ויש שם עד היום חנויות שנהגתי לבקר בהן כילדה".
תיבת ההצעות: "המצב הביטחוני בחולון מאוד מפחיד אותי. יש הגירה שלילית, יותר משפחות צעירות וחזקות שחוששות להישאר כאן, ולכן טיפול במצב הביטחוני צריך להיות לפני הכל. אנחנו חייבים לעצור את הפשיעה בעיר, זה הגיע לכל שכונה בחולון וזה הפך ליותר ויותר קיצוני".
מה חדש: "אני דוקטור לעבודה סוציאלית קלינית, מטפלת ומגשרת זוגית ומשפחתית, מומחית לטראומות וחרדות ומנהלת את מרכז גונן שעוסק בטיפול, ליווי גישור וליווי מנהלים ופרויקטים. מתחילת הקורונה יצאתי פעמיים לבידוד כי לא היו חלונות בקליניקה שלי בעזריאלי וגם נאלצתי לסגור את הסניפים בהרצליה ורמת החייל ולעבור לעבוד מהבית. לאחרונה חזרתי לעזריאלי ואני ממש שמחה, אני אוהבת לעבוד בחולון".
לכל העדכונים - חדשות חולון
