למה חולון: "נולדתי וגדלתי כאן, בשכונת אגרובנק, במהלך הלימודים באוניברסיטה, עברתי לתל אביב וגרתי שם במשך עשר שנים. לאחר הנישואין, לילה אשתי ואני עברנו לחולון. לילה עלתה ממקסיקו וגדלה בעיר הגדולה - מקסיקו סיטי. זה לא היה קל לשכנע אותה לצאת מתל אביב, אבל הבנו שיהיה נוח (וזול) יותר לגדל משפחה בחולון ולהיות ליד בני המשפחה שלי".
קראו גם:
אז בבית הספר: "גדלתי בחינוך הממלכתי־דתי, בית הספר היסודי שלי היה בי"ס ישורון. הייתי תלמיד טוב ודי נהניתי ללמוד שם. לקראת לימודי התיכון הוריי חיפשו עבורי תיכון דתי ריאלי, ושלחו אותי ללמוד ברמת גן. אני זוכר כמה סבלתי מהנסיעות בכל בוקר, מתחנת האוטובוסים בקוגל לרמת גן. וכמובן שגם הפרידה מהחברים שנשארו ללמוד בחולון לא הייתה נעימה, כך שאני חושב שאת שנות התיכון די הדחקתי".
פגישה בהזמנה: "אני מעריץ אנשים ששברו פרדיגמות והלכו נגד הזרם, בכל תחום. אם הייתי יכול הייתי שמח לשבת לפגישה עם היזם אילון מאסק. אני לא חושב שיש עוד מישהו בדור שלנו שמצליח להביא לידי יישום כל כך הרבה רעיונות ומיזמים מקוריים שישפיעו על העתיד של החברה האנושית. הוא דוגמה לחלוציות ולשאיפה למצוינות בעידן שלנו".
תוכניות לסופ"ש: "סוף השבוע שלי בדרך כלל עמוס מאוד. לרוב סביב פעילות משפחתית עם הילדים שכוללת טיולים או מפגשים עם המשפחה המורחבת, ארוחות שבת משפחתיות, ופעילות ספורטיבית שכוללת בעיקר שחייה וכדורעף. בין לבין אני מנסה להשלים גם ענייני עבודה שלא הספקתי במהלך השבוע. בכל שבת אני מפנטז שאצליח לגנוב איזו שנ"צ, אבל לצערי זה מצליח רק לעתים רחוקות".
ספר לשבת: "איפשהו במהלך השירות הצבאי שלי, כשהייתי עדיין דתי, התגלגל לידי הספר 'זן ואמנות אחזקת האופנוע', שאחריו התחלתי לקרוא יותר ספרי הגות ופילוסופיה שבסופו של דבר הובילו אותי גם לחזרה בשאלה. יכול להיות שהיום הוא יראה לי פשטני ונאיבי מדי, אבל הוא זה שפתח לי צוהר לחשיבה מעט אחרת".
המקום שלי: "אין ספק שהמקום שהכי מזוהה עם הילדות שלי בחולון, הוא הסניף הישן של בני עקיבא ברחוב הצפירה. בסניף הזה ביליתי חלק ניכר מהזמן הפנוי שלי במהלך השבוע ואת רוב סופי השבוע שלי. אני זוכר את המפגשים בימי שישי בערב על המדרכה בפתח הסניף עד השעות המאוחרות של הלילה (ואת תלונות השכנים על הרעש). כיום כאבא לשני ילדים צעירים, המקום שלי בעיר הוא, באופן טבעי, הגינה הציבורית השכונתית, 'גינת אביב'".
תיבת ההצעות: "אני חושב שבעשורים האחרונים חולון עשתה קפיצת מדרגה בכל הקשור לחינוך וזהו צעד באמת ראוי להערכה. עם זאת, נראה שרוב המאמץ החינוכי הוא בהעלאת שיעור הזכאות לבגרות וקידום בתי ספר שהיו חלשים יחסית. נדמה שאין השקעה וחשיבה מספקת על קידום מצוינות, שיעורי התלמידים בחולון שמשלימים 5 יחידות בלימודי המתמטיקה והפיזיקה אינם מחמיאים".
מה חדש: "עם המעבר לחולון עשיתי גם שינוי מקצועי ופניתי לתחום החברתי, ואני מנהל את עמותות 'עיגול לטובה' שמאפשרת לכל מחזיק אשראי לתרום את עודף האגורות בעסקאות אשראי לעמותה לבחירתו - רכשת משהו ב־9.80 שקלים? העסקה מתעגלת ל־10 שקלים ותורמים 20 אגורות. כיום יש לנו כחצי מיליון כרטיסים מחוברים ואני קורא לכל תושבי חולון להצטרף ליוזמה".
עוד חדשות חולון
