מתחילת הלחימה בעזה, ובהמשך בלבנון, גילינו את חשיבותו העצומה של חיל ההנדסה. החיילים והמפקדים היו אמונים על זיהוי ונטרול מנהרות רבות לאורך כל הרצועה, סילוק פצצות ומטענים מסוכנים ועוד אינספור מבצעים מסוכנים שלעולם לא נדע את פרטיהם. עומר ציון מחולון שופך אור על מה שנעשה בשטח, ומוביל כעת מבצע גיוס ענק לחיל ההנדסה.
השבוע החל הגיוס לחיל ההנדסה, שהפך בשנה האחרונה לאחד החילות החשובים בלחימה. בצה"ל מדווחים על מספר חסר תקדים של מועמדים לגיוס שהביעו את רצונם להתנדב ליחידות ההנדסה השונות. בין האחראים על הגיוס הזה הוא עומר ציון מחולון שהיה עד לאחרונה מ"פ בגדוד ההנדסה.
קראו גם:
ציון (22) נולד וגדל בשכונת בן גוריון בחולון. הוא למד בית הספר היסודי "אמירים" והמשיך משם לחטיבה ותיכון בגימנסיה "יצחק נבון" במגמת פיזיקה ומחשבים. ל"מיינט חולון" הוא מספר: "רציתי מאוד להיות טייס, אחרי זה הציעו לי צוללות ותלפיות, ואפילו התקבלתי לעתודה. הבנתי שיותר מעניין אותי קרבי, ולכן ויתרתי על העתודה. בדיוק גם קיבלתי צו גיוס להנדסה, ומאוד התלהבתי מהרעיון, כי גם שהיתי בדיוק באותו בסיס גדנ"ע כשהייתי נער".
הוא החל את שירותו הצבאי כלוחם הנדסה, יצא לקורס מ"כים, בהמשך לקצונה ומשם המשיך את דרכו לגדוד 601 שם שימש כמ"מ וכסגן מפקד הפלוגה. "מאוד רציתי להיות קצין, וכבר בטירונות התחילו לדבר איתנו על זה. התחלתי כלוחם מסלול, אבל ישר שלחו אותי לקורס מפקדי כיתה. לא הספקתי להיות ארבעה חודשים, ויצאתי כבר לקצונה. קיבלתי תפקיד של מנהל מסלול 601 שם הייתי שמונה חודשים, ולאחר מכן מנהל רובאי בגדוד חמישה חודשים", הוא מספר.
מה קרה בשבעה באוקטובר?
"בשבעה באוקטובר תפסו אותי בכוננות בצפון, וירדתי עם המחלקה להילחם בעוטף עזה, ובהמשך נכנסנו להילחם בכל הכניסות הקרקעיות ברחבי הרצועה. בזמן המלחמה התחלתי כמפקד מחלקה, תוך שאני מתקדם בדרגות, עד שבחודש פברואר כבר נהייתי סגן מפקד הפלוגה. עתה, אני אמור לפתוח הגדוד החדש של חיל ההנדסה 607 – שזה למעשה מחזור המתגייסים השני".
אילו משימות חשובות ביצעת בעזה?
"הייתי תשעה חודשים בקו הרצועה, ורוב התפקיד שלנו זה השמדה וחבלה. הרבה מאוד משימות, ועבדנו בתפוקה מאוד מאוד גבוהה, כלומר שעות על גבי שעות. הלוחמים שהיו איתי עשו הכל סביב השעון, עם כמויות אדירות של חומר נפץ מדי יום".
כשעומר נשאל אם הכיר באופן אישי חיילים שנהרגו או נפצעו במהלך הלחימה הוא נסגר ומסביר שיש דברים שהוא מעדיף שלא לדבר עליהם. כיבדנו כמובן את רצונו.
איך המשפחה מקבלת את זה שהיית כל כך הרבה חודשים בעזה?
"המשפחה מקבלת, כי מתוך ארבע שנים שאני משרת, הייתי גם מדי פעם בבית, ומבינים שאנחנו עכשיו בתקופה שצריך אותנו יותר מתמיד. גם בת הזוג, שהיא לוחמת בעצמה, אנחנו מתראים רק אחת לכמה זמן".
יש לך בכלל זמן פנוי?
"אין לי הרבה, אבל כשיש זה בעיקר ספורט: ריצה, כדורגל וכדורסל – מקפיד להתאמן כמה שאפשר, חברים ובת זוג".
לסיום, חשוב לו להסביר עד כמה הוא מאמין בחשיבות בתרומה למדינה ובפיקוד על לוחמים ועיצוב דור הלוחם הבא: "אני מאמין גדול בחשיבות הגבוהה מאוד של חיל ההנדסה הקרבית, ואנו עמדנו במשימות שרק אנחנו יכולים לתת להן מענה. לגבי חלק מהמבצעים המיוחדים שביצענו, אני מאמין שעל חלק מהמשימות האלה ישמעו עוד בעתיד".
