המלחמה תפסה את המועמדים לבחירות המקומיות שלושה שבועות לפני קו הגמר, אחרי שכבר הוציאו את רוב התקציב שלהם, שאצל חלקם כבר הגיע ליותר ממיליון שקלים. כעת, לאחר שהבחירות נדחו בשלושה חודשים לפחות, לרבים מהם כבר אין אמצעים להמשיך להתמודד. בחסות המצב החדש, מי שנהנים מיתרון משמעותי הם ראשי הרשויות המכהנים.
"נשארתי בלי שקל"
כמו רבים אחרים, בחודש פברואר האחרון זנחה ענת כינורי את כל מקורות הפרנסה שלה כדי להתמודד בבחירות לראשות עיריית חולון. היא שברה תוכניות חיסכון ויצאה למערכה. כמו מועמדות ומועמדים רבים, היא עשתה את זה לבד, בלי מפלגה שעומדת מאחוריה ובלי תפקיד במועצה.
עד 7 באוקטובר היא כבר הספיקה להוציא כמעט 700 אלף שקלים, שזה כל התקציב שהיה לה. ואז, כשקו הסיום היה במרחק שלושה שבועות בלבד, פרצה המלחמה. "לא נשאר לי שקל", היא אומרת השבוע ל"מיינט חולון". "אנשים לא צריכים להתבייש שנגמר הכסף".
כינורי אינה היחידה. כמעט כל מי שמתמודד על תפקיד ברשות המקומית מבלי שכיהן בתפקיד קודם, נאלץ להתפטר או לצאת לחופשה ללא תשלום, והעלויות של הרפתקה כזו כבדות.
קראו גם:
גם קטי פיאסצקי-מורג, המתמודדת על ראשות עיריית בת ים, נקלעה לקשיים. "המלחמה תפסה אותנו בשיא הקמפיין", היא אומרת. "אני מניחה שהוצאתי עשרות אלפי שקלים על פרסום, שילוט, גיוס ועוד. זה פגע בנו מאוד, וההחלטה לקיים את הבחירות בשיא המלחמה זאת החלטה הזויה, שמיטיבה עם ציבורים מסוימים בישראל. התקציב רובו ככולו מומש, אנחנו מקווים שנצליח לגייס עוד כספים בזמן הקרוב".
"ראש העירייה הרוויח"
יוסי בכר, המתמודד גם הוא על תפקיד ראש עיריית בת ים, משוכנע שהמרוויח מהמצב הוא ראש הרשות המכהן: "כל מי שמתמודד עצמאית הפסיד בסבב הזה, וראש העיר הוא היחיד שהרוויח בכל הסיפור. הוא מפרסם ללא מגבלות בפייסבוק, נפגש עם קבוצות הורים, חיילים, מדליק נרות חנוכה בתחנת משטרה בלב הטיילת, ואנחנו נתקענו. והכי גרוע, הוא גם לא משלם שקל על המטה, כי הליכוד משלם".
ניסן זכריה, המתמודד לראשות עיריית חולון: "עד המלחמה ניהלנו קמפיין רגיל והוצאנו יותר מ־700 אלף שקל. לקחנו הלוואה וכולנו ערבים להלוואה. מלכתחילה לא רצינו להיות מחויבים לבעלי אינטרסים ומפלגות, אלא רק לתושבי חולון. לגבי ההמשך? אנחנו מתבססים על גוש חברתי שיותר חשוב מכסף. אני לא צריך את השלטים בבילבורד, אלא מחובר לאנשים. מי שכבר נחשף יודע להצביע עבורנו".
גם קרן גונן, המתמודדת לראשות עיריית חולון, סבורה שהציבור יידע למי לתת את הקול: "לצערי, אצטרך להצטמצם מאוד בחידוש הקמפיין. עם זאת, אני מאמינה שהמלחמה גרמה לכל תושבי חולון לעשות חישוב מחדש, פחות לתת מקום לפוליטיקה הישנה ויותר לקדם פוליטיקה חדשה שאמורה לדאוג באמת לרווחת התושבים".
לעומתם, מורן ישראל, המתמודד גם הוא על כס ראש העירייה בחולון, ומתראיין לכתבה מבסיס המילואים, מספר כי נותר לו די והותר תקציב: "אני מתמודד לראשות העיר ובפתק השני מוביל את סיעת 'צעירים פלוס'. לאורך כל השנים ניהלתי תקציבים גדולים בצורה אחראית וראויה, כך גם בקמפיין הנוכחי היינו ערוכים לכל תרחיש ולכן אנחנו מוכנים להמשך".
"מחיר פוליטי"
רק לפני כשבוע, הוציא ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, הודעה לתקשורת, ולפיה הוא מבטל את קמפיין הבחירות שלו: "הדבר האחרון שהציבור צריך כעת זה מועמדים שיבזבזו בזמן מלחמה עוד מערך יקר ומיותר של שלטי חוצות, פלאיירים ופרסומות בעיתונים".
הטראומה
הבחירות המתקרבות נתקלו במכשולים גדולים ומשמעותיים. מאות אלפי אנשים גויסו למילואים, בהם גם מתמודדים, ורבים אחרים איבדו קרובי משפחה וחברים. גם למי שיש לו גב כלכלי, נגמרו האנרגיות: "הבן הבכור שלי הוקפץ למילואים בעזה, הוא שם מאז שצה"ל נכנס לרצועה", מספרת ענת כינורי. "הבן הקטן שלי, שהשתחרר בשנה האחרונה, גם הוא קרבי. מבחינתי כל העולם קרס. בסוף אני אמא".
זכריה: "ב־7 באוקטובר נקלענו לסיטואציה שבחולון היו שלושים חללים מהמסיבה, ושני חיילים שנהרגו. יצא לי לעבור חוויה שלא עברתי מעולם וביקרתי שלושים משפחות אבלות. זה טראומתי, להתמודד פנים מול פנים מול משפחות שאיבדו ילדים צעירים".
פיאסצקי-מורג: "באותה שבת ארורה איבדתי שני חברים אישיים: כדורגלן העבר ליאור אסולין ז"ל ועומר חרמש ז"ל מכפר עזה. עם ליאור נפגשתי במקרה מספר שבועות לפני הטבח בבת ים, וקבענו שניפגש לאחר הבחירות. העובדה שכבר לא נוציא לפועל את הפגישה שוברת לי את הלב".
גונן: "גויסתי כקב"נית בצו 8 ליחידה לנפגעי הלם קרב (המלש"ע), ושם טיפלתי בתצפיתניות ובלוחמים שחוו טראומה מאירועי ה־7 באוקטובר. לפני מספר ימים שוחררתי מצה"ל, לאחר שביקשתי להתפנות לעוד פרויקט שאני מובילה ‑ הקמת מסגרת חדשה לחיילים נפגעי טראומה. כרגע אני מקיימת מגעים עם הפדרציה הבינלאומית בנושא גיוס כספים".
מורן ישראל נמצא בימים אלה בחזית, ומשמש כקצין בדרגת סרן במילואים המפקד על יחידת ר"מ 2 של בית החולים וולפסון, שאחראית על הטיפול בחיילים פצועים ובני משפחותיהם: "גויסנו למלחמה כבר ב־7 באוקטובר ואנו עדיין בשירות מילואים פעיל. איך אפשר בכלל לחשוב על בחירות מקומיות בזמן מלחמה? ומצד אחר, אירועי ה־7 באוקטובר רק הדגישו את החשיבות שלנו לקחת אחריות על עתידנו. הדאגה לילדים שלנו ולעתיד שלהם מחייבת אותנו לצאת ולהצביע למענם ולמעננו".
על סדר היום
יעקב מזרחי, המתמודד על ראשות עיריית חולון, סבור שנושא הביטחון שינה את סדר היום בבחירות הקרובות: "המצב כל כך עדין עכשיו, אני לא מבין איך אפשר לנהל קמפיין? זו לא העת. איך אני יכול להעלות שלטי פרסום? מה אני אכתוב? כמו כולם, בעד מיגוניות, מקלטים... כשאיבחר, אמגן את כל מוסדות החינוך בעיר, כל הגנים הפרטיים. נושא הביטחון שינה את סדר היום וסדר העדיפויות".
בכר: "הנושא תמיד היה ביטחון. היו גם רווחה, חינוך וניקיון, אבל ביטחון זה ברור מאליו".
כינורי: "כל נושא הביטחון וסדרי העדיפויות של התושבים השתנו, והביטחון האישי של התושב הפך להיות סופר חשוב".
ישראל: "המלחמה רק חידדה את הצורך של חולון בהנהגה חדשה ובעיר בטוחה לילדים שלנו".
זכריה: "זה הפרדוקס של כל הסיפור. בתנועת 'יחד' חזינו את זה מראש - נבואה שהתגשמה. עירייה לא יכולה להתנהל על ידי פוליטיקאים. זה ארגון שצריך לנהל אותו בלי אפליה מגזרית, וצריך לתת לכולם שירותים. אף אחד לא רואה פה ביטחון, כי צריך לחלק את העיר לרובעים, ולתת לכל רובע מיליון שקל לביטחון: עם מצלמות, ממ"דים ומקלטים".
פיאסצקי-מורג: "נכון לעכשיו אנחנו עדיין בהקפאה של הקמפיין. קשה מאוד לעשות את הסוויץ' חזרה למערכת בחירות כשאנחנו במלחמה, חיילים נהרגים ועדיין לא אספנו את השברים מאירועי ה־7 באוקטובר, אם בכלל אפשר לאסוף. בקרוב נקבל החלטה ברורה על המשך הקמפיין ולאן אנחנו הולכים מכאן".
דחייה נוספת?
הקולות בשטח נחלקים בסוגיית עריכת הבחירות ב־30 בינואר. בינתיים, פנה שר האוצר סמוטריץ' לארבל בבקשה לבחון את ההחלטה מחדש, בטענה שלא ניתן יהיה לקיים כך בחירות תקניות.
מועמדים טוענים גם הם כי נימוקיהם בדבר דחייה נוספת לא נשמעו. אולם לפחות בינתיים המועד הוא סופי.
המתמודדים מוטי ששון, שי קינן ושלומי לחיאני סירבו לקחת חלק בכתבה.
שי קינן שלח באמצעות דוברו: "אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת מאוד ואין לנו ספק שהיום יותר מתמיד, המנהיגות של שי קינן תביא שינוי לטובה בכל תחומי החיים, במיוחד בנושאים שאנחנו מתמודדים איתם בשל מצב הלחימה, בכל הקשור לתפקוד מערכות העירייה החיוניות לרציפות השירותים לתושבי העיר".
