העיר חולון מדורגת במקום השביעי במאזן ההגירה הפנימית השלילית בישראל, כך עולה מנתוני הלמ"ס לשנת 2021 ליישובים מעל 2,000 תושבים. מספר התושבים שמתגוררים בחולון עומד על 196,734 - ירידה של 1,975 תושבים במאזן הכולל לעיר.
ירושלים, בירת ישראל, מדורגת במקום הראשון. כ- 10,902 פחות תושבים מתגוררים כעת בעיר, ומדובר במגמה שנמשכת מזה מספר שנים. גם אשדוד מתאפיינת במאזן הגירה פנימית שלילי עם ירידה של 3,738 במספר התושבים. ובמקום השלישי העיר חיפה עם כ- 3,569 תושבים פחות. גם את בני ברק עזבו אלפים והיא נותרה עם כ- 3,389 תושבים פחות. את תל אביב, העיר ללא הפסקה, עזבו כ- 2,872 תושבים.
קראו גם:
מצדו השני של הדירוג, העיר חריש מובילה במאזן ההגירה הפנימי עם 6,603 תושבים שנוספו לעיר בשנת 2021 ואחריה מדורגות, בית שמש עם תוספת של 4,025 תושבים, הרצליה עם 2,925 תושבים, יבנה עם 2,898 תושבים וראש העין עם 2,500 תושבים.
עוברים מהכפר אל העיר
אדריכל גיל שנהב, מ"כנען שנהב אדריכלים" מציין כי המאה ה- 21 מתאפיינת בעירוניות מוגברת. מדי שבוע כמיליון מתושבי העולם עוברים מהכפר אל העיר. המעבר לעיר נולד מההזדמנויות שהעיר מייצרת לתושביה. זאת יכולה להיות הזדמנויות לתעסוקה, לחינוך איכותי, לתרבות, לעסקים ואפילו לרומנטיקה. "עיר טובה היא עיר שמספקת הכי הרבה הזדמנויות לתושביה", אומר שנהב. "במקרה של הגירה שלילית, פרנסי העיר צריכים לבדוק מה חסר במארג ההזדמנויות שהעיר מספקת לתושביה ושגורם לתושבים לעזוב ולפעול על מנת לשפר את המצב. ייתכן וזה מחסור במקומות בילוי, מחסור במקומות תעסוקה או מחירי דירות גבוהים שאינם מאפשרים לתושבים להמשיך ולהתגורר בעיר.
ניר שמול, מנכ״ל "החברה לפיתוח והתחדשות עירונית", מציין כי הפתרון ליצירת הגירה חיובית לערים ותיקות טמון בהתחדשות עירונית במרכזי הערים. "ככל שיקודמו פרויקטים גדולים של התחדשות עירונית במרכזי הערים שיתרמו גם להגדלת ההיצע וגם לחידוש מתחמים שלמים, כך תמנע הגירה שלילית ומעבר לשכונות חדשות בשולי הערים", הוא מסביר.
עו"ד דקלה מוסרי טל, לשעבר יו"ר ועדת ערר מחוז חיפה ובעלת משרד "מוסרי, טל - עורכי דין", מתייחסת לנתונים ומציינת כי מגמות ההגירה בין הישובים בישראל מושפעות ממספר גורמים, אשר משתנים בין עיר לעיר וייחודיים לה. עם זאת, אחד הגורמים הבולטים שזהה לכל הערים הסובלות מהגירה שלילית הוא עליית מחירי הדיור שיוצרת מצב שבו התושבים אינם יכולים להמשיך ולהתגורר באותה העיר. סיבה נפוצה נוספת היא "הזדקנות" העיר. המבנים מתיישנים. דירות ללא ממ"ד וללא חיזוק והיעדר היצע של דירות חדשות.
"רבים מן התושבים בוחרים לעבור לערים קרובות שבהן מחירי הדיור זולים יותר או שהיצע הדירות גדול יותר", היא אומרת. "מנגד, ניתן לראות שקיימת הגירה חיובית לערים שבהן מתקיימת התחדשות עירונית משמעותית או שנבנות בה שכונות חדשות המגדילות את היצע הדירות החדשות בעיר".
אבל לא כל הרשויות מעוניינות להגדיל את מספר התושבים.
מוסרי טל: "בשנים האחרונות נוצר מצב שבו בניגוד לצרכים הלאומיים של הגדלת היצע הדירות, לא מעט רשויות, בעיקר באזורי הביקוש, אינן מעוניינות להגדיל את היצע הדיור בשל מחסור בתשתיות ובשל העלויות הגבוהות של ציפוף הדיור והוספת תושבים. מגמה זו באה לידי ביטוי בהתנגדויות של רשויות לתוכניות עם צפיפות גדולה, התנגדות להסכמי גג להקמת שכונות חדשות והימנעות מאישור תוכניות התחדשות עירונית גדולות. זהו נושא שמחייב פתרון לאומי והתערבות ממשלתית שתעודד את הרשויות לבנות יותר".
המדינה מודעת לבעיה שנוצרה מול לא מעט ראשי רשויות. כל למשל, השבוע משרד השיכון הודיע כי יסבסד דירות שייבנו בהתחדשות עירונית באזורי הביקוש. הערים שיחתמו על ההסכמים יקבלו מענק בגובה 25 אלף שקל לכל דירה שתקבל היתר בנייה בפרויקט של פינוי-בינוי או תמ"א 38 בשלוש השנים הקרובות, ובתנאי שיהיו לפחות 2,500 דירות כאלה בכל אחת מהערים. בכך, הם מקווים, ינסו לעמוד בתחזית גידול האוכלוסיה לשנים הקרובות.
מעיריית חולון נמסר: "מפקד האוכלוסין האחרון שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היה בשנת 2008 (לפני 14 שנה!) ועל כן, קשה להסתמך על הנתונים שהוצגו. עיריית חולון פועלת כל העת על מנת לפתח את העיר ונערכת לקראת העתיד. לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה הוגשו שתי תוכניות משמעותיות: תוכנית התחדשות עירונית עם פוטנציאל של 30,000 עד 60,000 יחידות דיור (תלוי באופן ההתחדשות ובאחוזי המימוש) ותוכנית מתאר כוללנית שקובעת, בין היתר, יעד צמיחה לעיר לכ-270,000 תושבים ותמהיל דירות מגוון לרבות דיור בהישג יד. פעולות אלה ואחרות מייצרות תשתית ססטוטורית וכן ודאות תכנונית, והעירייה סבורה כי השוק הפרטי יגיב לכך בפיתוח לאור הביקושים הגבוהים".
כל העדכונים - חדשות חולון
