חצי שנה אחרי קריסת הבניין ברחוב סרלין בחולון, דיירי רחוב התותחנים בשכונת תל גיבורים בעיר חוששים להיות הבאים בתור. אז מדוע אחרי שהגישו תוכנית מפורטת, השיגו יזם וקבלן ו־81 אחוזי הסכמה של בעלי הדירות, הם עדיין לא יוצאים לפינוי־בינוי? "יש רעשים מהקירות, ברזלים חשופים והכל טלאים, בניין אחד כבר קיבל צו פינוי", הם אומרים.
פוטנציאל נדל"ני
בשנות ה־60 של המאה הקודמת שכונת תל גיבורים הייתה מעוזם של העולים מהשיכון. הכנופייה המקומית הייתה מסוכסכת עם האויבים המרים משכונת ג'סי כהן, ועסקי הסמים חגגו.
קראו גם:
כיום תל גיבורים נראית אחרת. גרים בה יותר חרדים וקשישים, חיי הקהילה פורחים, אך יש בה מעט מאוד צעירים ובעיקר נוף של מבנים ישנים.
אז איך קרה שדווקא השכונה הגובלת עם תל אביב עדיין לא מצליחה להפוך לפנינה נדל"נית כפי שראוי שתהיה?
"אני גרה כאן כמעט 30 שנה", אומרת לימור אגו (55), המתגוררת ברחוב התותחנים 3. "רכשנו כאן דירה כזוג צעיר כי זה מה שיכולנו מבחינה כלכלית ובזמנו המצב נראה אחרת. אז הכל נראה טוב יותר, הכל היה חדש ויפה, ילדים היו יורדים חופשי לשחק מתחת לבניין. היום אני לא מרשה לנכדים שלי לרדת למטה. הכל שם מסוכן. בכלל, כל מצב הבניינים בשכונה הידרדר. הבניינים מתפוררים, הטיח גלוי, ברזלים יוצאים, כל חורף הבתים כאן מוצפים ומלאים ברטיבות בגלל התשתיות הישנות, ובשבוע שעבר השכנות מהקומה התחתונה שמעו קולות חשודים. זה מאוד מדאיג. הבתים שלנו מתפוררים ואנשים חיים כאן רק מחוסר ברירה, כי כולנו חוששים. הפחד הגדול ביותר זה שתרחיש סרלין יחזור כאן".
כיצד אתם מנסים לשנות את המצב?
"אנחנו עושים הכל כדי לקדם תוכנית פינוי־בינוי, אבל היא נתקעת בעיקר בגלל ביורוקרטיה. בעירייה הכל נעשה לאט, ואם יקרה אסון אנחנו נשלם את המחיר".
לדעה הזאת שותפים גם הדיירים משאר הבניינים.
"כבר לפחות 25 שנים מדברים כאן על פינוי־בינוי", נזכר בנימין מכלוף (78) המתגורר ברחוב התותחנים 1. "לא משנה כמה הסברנו שזה דחוף ובהול, כולם גוררים רגליים. אני חי כאן משנת 1962. תל גיבורים של היום זו לא תל גיבורים של פעם. כבר אין כאן עבריינים וסמים. היום זה רק אנשים טובים, מיקום נהדר ושכונה טובה. הבעיה היחידה היא מצב הבניינים ואסור לעירייה לתת למצב להידרדר".
לימור אגו: "הבניינים מתפוררים, הטיח גלוי, ברזלים יוצאים, כל חורף הבתים כאן מוצפים ומלאים ברטיבות"
מכלוף ושכניו מבינים שהמצב מסוכן. לפני כשנה הבניין שלו היה בסכנת קריסה ורק הודות לחיזוקים בעלות של כ־200 אלף שקלים הם הורשו להישאר בבתיהם. "מה שמחזיק את הבניין שלנו עכשיו זה רק טלאים, וזה כמו כוסות רוח למת. כל הבניינים סביבנו במצב דומה. רק בזכות החגורות הם לא נופלים. אנשים גרים בדירות עם תקרות נפוחות כמו בטן של אישה בהריון. זו לא צורה לחיות. כשעמדנו מול שופט והסברנו שאנחנו מנסים לחזק, העירייה הייתה עדה להכל, היא ידעה כמה זה מסוכן והצהירה שבתוך חודש תפנה אותנו, אז למה לא לסייע לנו למצוא פתרון קבע במקום פלסטרים? הרי אם הבניינים יקרסו זה יהיה מאוחר מדי, צריך לפעול עכשיו".
מתרחקים מאיילון
מי שסייעה לדיירים בבניין של מכלוף לחזק את המבנה היא חברת "אביב שני התחדשות עירונית" מקבוצת "אביב שני", חברה משפחתית שעוסקת בהתחדשות עירונית ובנייה ירוקה שמשנת 2017 מנסה לקדם תוכנית פינוי־בינוי בבניינים 7-1 ברחוב, וכיום עומדת על 81 אחוזי הסכמה, הרבה יותר מהנדרש בחוק.
על פי התוכנית, מתחם הבניינים יוקם מצד מזרח לכיוון מערב, מה שמרחיק אותו מנתיבי איילון, והוא ייבנה על חשבון שטח של כביש קיים שעובר מהצד המזרחי למערבי.
"זה איזור עם המון פוטנציאל שמתפתח ושווה להשקיע בו", אומר היו"ר והבעלים של החברה, קובי שני. "תשכחו מהסטיגמות, כתושב ארצות הברית אני זוכר את הימים שהארלם היה רובע של פשע והיום הוא אחד מהאזורים היקרים בניו יורק. גם בישראל זה קורה במקומות כמו שכונת התקווה. היום אין בישראל איזור חלש, רק אזורים שצריך לחזק".
כיצד מתמודדים עם כמות גדולה של אוכלוסייה בוגרת?
"אנחנו מלווים אותם מהיום הראשון ברגישות וזהירות. יש גם המון דיירים מוגנים של עמידר והם מקבלים יחס כמו כל דייר, עם סיוע בחוזה ובמשא ומתן. יש לנו קו פתוח לדיירים, וכשבניין מספר 1 היה בסכנה, מיד סייענו עם אנשי מקצוע וייעוץ משפטי פרו־בונו. הרי הפחד הגדול היה שנגיע למצב כזה, ובאמת אחרי המקרה בסרלין קיבלנו גל טלפונים לגבי העניין, כי הדיירים חוששים".
אז מדוע בכל זאת השופלים עדיין לא עלו על השטח?
"אנחנו משקיעים משאבים ומאמצים גדולים לקידום הפרויקט. אנחנו בקשר מתמיד עם מינהלת ההתחדשות העירונית שמקדמת את התוכנית לפינוי־בינוי במתחם, הכל כדי לשדרג את בתי התושבים ואת סביבת המגורים ללא כל דיחוי, לסביבת מגורים חדישה ובטוחה, וזאת משום שמצבו הפיזי של המתחם ירוד ובתי התושבים מתפוררים, הלכה למעשה. העירייה וגופי התכנון אמנם מבינים את דחיפות העניין, אך לא פעם הביורוקרטיה מצידם גורמת לעיכובים מיותרים. אנו תקווה שהפרויקט הזה, כמו פרויקטים אחרים בסביבה, יעלו על המסילה ויאושרו בהקדם".
מנכ"ל הקבוצה, יניב שני, כיצד התוכנית תיבנה בפועל?
"ראשית, אנחנו לוקחים בחשבון שתל גיבורים תתפתח בצורה משמעותית בשנים הקרובות. היא קרובה לוולפסון, תל אביב ולנתיבי איילון. אנחנו מקפידים על בנייה ירוקה, לכן אנחנו ממחזרים אדמה. התכנון הוא מבנה אקוסטי שגם ישמור על קו אוויר פתוח עם אור טבעי. אחד החששות של עיריית חולון זה נושא זיהום האוויר. כדי לא לבזבז זמן, לא המתנו להקמת תחנת ניטור, למרות שהנושא באחריות העירייה והמשרד להגנת הסביבה, ועשינו זאת בעצמנו בעלות של כחצי מיליון שקל והתוצאות מאוד מעודדות. זה אמנם בשלבים ראשוניים, אך נראה כי במבנה החדש יהיה הרבה פחות זיהום אוויר ממה שמגיע מנתיבי איילון".
בנימין מכלוף: "כבר לפחות 25 שנים מדברים כאן על פינוי־בינוי. לא משנה כמה הסברנו שזה דחוף ובהול, כולם גוררים רגליים"
"לגור בלי חשש"
לסיום, שאלנו את הדיירים הוותיקים אם הפרויקט הוא דווקא הזדמנות עבורם לעזוב את השכונה.
"אני נשאר כאן, אוהב את המקום הזה בכל הלב שלי", השיב מכלוף, ואגו מחזקת את דבריו: "זו שכונה נהדרת ואיזור מצוין. החלום שלנו זה להמשיך לגור כאן, אבל בכבוד ובלי חשש".
מעיריית חולון נמסר בתגובה: "תוכנית רחוב התותחנים מקודמת כבר מספר חודשים מול מינהל ההנדסה בעירייה והיא מבוססת על מדיניות ההתחדשות לשכונה שיזמה העירייה במטרה לאפשר תשתית איכותית לשיפור ולחידוש המבנים והמרחב הציבורי. מטבע הדברים, קידום התוכנית אינו קשור רק לגורמי העירייה אלא גם ליזם ואנו מציעים לדיירים להתעדכן מולו, שכן הוא קיבל מהעירייה הנחיות מפורטות כיצד להתקדם.
"הבניין ברחוב התותחנים 1 אכן הוכרז בעבר כמסוכן עקב נשירת חלקי בטון, סדיקה וקורוזיה בקומת הקרקע וחשיפת ברזל בתקרת קומת הקרקע ואולם לפני כשנה הושלמו עבודות השיקום של המבנה והוא הוצא מרשימת המבנים המסוכנים".
רחוב התותחנים במספרים:
4.5 דונם שטח המתחם
74 דירות ב־4 בניינים
325 דירות ב־2 בניינים, כל אחד בן 30-35 קומות יקומו במקומם
300 מקומות חניה חדשים יתווספו
עוד חדשות חולון
