אורה היא אחות של קופת חולים מכבי, וחלק מתפקידה הוא לבקר חולים במצב סיעודי בביתם, ולראות אם ניתן לסייע להם מבחינה רפואית. השבוע, כבשיגרה, היא עשתה את סבב הביקורים הקבוע שלה בחולון, אך אז הגיעה לדירה ברחוב אוסישקין 14, ומה שראתה שם הסעיר אותה עד כדי דמעות: "הגעתי לדירה חדשה שלא ביקרתי בה מעולם. ישב שם זוג קשישים – בסביבות גיל 85, כשכל הדירה היא חדר וחצי, שמשמש גם כחדר שינה, מטבח ושירותים".
אורה מתארת כי "הדירה הייתה במצב קטסטרופלי: טחב על הקירות, עובש, כל החדר חשוך ובעיקר מצחין. האישה במצב סיעודי – בקושי יכולה ללכת, וגם במצב של דמנציה. בעלה הוא זה שצריך לטפל בה. אי אפשר אפילו להכניס שם הליכון עבורה, כי הדירה כל כך קטנה, והיא ובעלה לא יורדים למטה, כי אין מעלית ואשתו לא מסוגלת לרדת".
קראו גם:
יש להם ילדים?
"הילדים שלהם מתגוררים בקנדה, והם פה לבדם. למעשה, הבעל הקשיש הוא היחיד שמטפל באשתו. היה קשה לנו לתקשר כי הם אינם דוברים עברית. פתחתי את המקרר – ולא היה להם מה לאכול. הם לקחו חתיכת גבינה צהובה בודדת וחילקו אותה לפרוסות פרוסות בין שניהם. זה פשוט קורע את הלב".
הם ניסו לפנות לרווחה של העירייה?
"הרווחה של עיריית חולון הייתה אצלם, אבל הם לא מבינים אחד את השני. ביקשו מהם למלא טפסים לביטוח לאומי – אבל הבעל לא מצליח לקרוא את הטפסים, לא מבין את השפה, בקושי מסוגל לכתוב או לראות מה כתוב שם. אני פשוט נשברתי כשהוא סיפר לי את זה".
אורה מוסיפה כי "אני בדרך כלל לא פונה לתקשורת לעזרה, אבל זה מקרה שחייבים לטפל בו. גם הרווחה לא מסייעת, ואני יודעת שרק פרסום של המקרה אולי יכול לסייע להם להתמודד עם הסבל. אני לא מאמינה שבשנת 2024 יש עוד אנשים שחיים כך בישראל, ובמיוחד בעיר מתקדמת כמו חולון".
האם אתם, תושבי העיר, יכולים לסייע לזוג הקשישים ברחוב אוסישקין?
"מיינט חולון" פנה לתגובת העירייה בנושא זה, אך זו לא התקבלה.
