למרות שאוהבים להספיד את הקריירה הפוליטית שלו, ראש עיריית חולון, מוטי ששון, משמש בתפקיד כבר שש קדנציות. בבחירות האחרונות הוא כמעט הגיע לסבב שני מול המועמד שי קינן, אבל אז הפתיע וגרף שישה מנדטים, מה שהפך את מפלגתו לגדולה במועצה.
למרות זאת, לקראת הבחירות שוב עולים קולות שהגיעה העת להחליפו, ובעוד השמות הצפויים, חברי המועצה שי קינן ומורן ישראל, טרם יצאו בהצהרות, מסתמן כי לששון יש כבר מועמד מתחרה אחד מפתיע, לאחר שחבר מועצת העיר ניסן זכריה הודיע השבוע כי בכוונתו להתמודד מול ששון בבחירות הקרובות במסגרת סיעה חדשה בשם "יחד - בונים עיר בטוחה וחכמה".
כבר 20 שנה לסירוגין שזכריה (61) הוא חלק ממועצת העיר של חולון. הוא התחיל עם הסיעה של משה רום, הפך להיות הפנים של שכונת ג'סי כהן ושימש כיו"ר המשמר החברתי בעיר.
זכריה, ששירת כחובש קרבי, בעל תואר שני במשפטים ופעיל לשעבר במיזם שיקום שכונות, הביע לא פעם ייאוש מהתנהלות העירייה, ועל כן החלטתו הפתיעה רבים.
"זו לא החלטה שהתקבלה בקלות ראש, אלא עם יראת כבוד לתפקיד", הוא אומר בראיון ראשון ל"מיינט חולון" אחרי ההכרזה. "הכל עניין של עיתוי. בעשור האחרון קורה בחולון משהו לא טוב ‑ ירידה ברמת השירות לתושבים, נתק בין התושבים לרשות, וגם הביטחון האישי התערער. זה נובע מצורת חשיבה וניהול לא מודרניים. אני שומע את התושבים ומרגיש את האווירה בשטח".
זכריה מגיע לבחירות עם תוכניות מוכנות: "אחרי ראש עירייה ותיק, יכול להיווצר ואקום, וצריך מישהו עם ניסיון. אין שום טעם אם יש את בעל התפקיד אבל לא את הניהול. הגיע הזמן שיבינו שכל מחלקה שמתמודדת עם כל העיר במקביל, פשוט לא עומדת בעומס. צריך לתת פוקוס לכל חלק בנפרד. אני לא ממציא את הגלגל, שיטת הרובעים עובדת כבר בכל העולם, והגיע הזמן שגם בחולון יתחברו לניהול יותר קהילתי. זה אומר שלכל שכונה יש את אנשי המקצוע שלה, אנשים שמכירים אותה לעומק ומסוגלים לתת מענה מהיר יותר.
"קורה בחולון משהו לא טוב ‑ ירידה ברמת השירות לתושבים, נתק בין התושבים לרשות, וגם הביטחון האישי התערער. זה נובע מצורת חשיבה וניהול לא מודרניים"
"גם את האלימות והפשע שחוגגים בחולון אפשר למגר. אין טעם בסיירת ביטחון אם היא מתמודדת עם העיר כמכלול שלם. הם צריכים להתחלק לרובעים, גם במישור המתנדבים וגם בנושא התכנים הלימודיים".
אבל זכריה יודע שהנושא המשמעותי ביותר היום בחולון ובכל הארץ הוא תחום הדיור, וגם לשם הוא מגיע אחרי שעשה שיעורי בית.
"הייתי חלק מהמאבק הארצי למציאת פתרונות דיור לפי מודל 'בנה דירתך'. עבדתי עם שיקום שכונות וייעצתי לוועדת טרכטנברג", הוא אומר ומסביר: "תשכחו מכל מה שאמרו לכם ‑ אפשר להוזיל את עלויות הדיור. אומרים שלרשויות אין חלק בתחום אבל זה בלוף. הרי היכן בונים אם לא בתוך הערים? הוועדות המקומיות הן שמאשרות את התוכניות, השטחים של העירייה הם אלה שנמכרים, אז איך אומרים שאין לה השפעה? לבנות מטר מרובע עולה 7,000 שקל. גם אם תוסיפו לזה רווח לקופה הציבורית ורווח לקבלן, ועדיין במסגרת מכירה ישירה לקבוצת רכישה, ניתן לבנות דירות שיימכרו במיליון וחצי שקל. לא חייבים להיות חזירים, ולדעתי זה משהו שמסתירים מהציבור ברמה הארצית. זו עוד אחת מהשאיפות הגדולות שלי עבור העיר".
קראו גם:
במצע שלו הוא מתרכז במצוקת החניה, הוזלת צהרונים, התמודדות עם העבודות על הרכבת הקלה, וגם תוכניות חינוכיות למאבק בחרם ופיתוח תחום הפנאי.
