השנים האחרונות בחייה של דנה שמואלי, תושבת כפר ורדים בגליל המערבי, נראים כאילו נלקחו מתוך סרט דרמה. ההחלטה שלה לסייע לזוגות חשוכי ילדים, הביאה לסיפור שבו שמחה ועצב, לידה ומוות טרגי.
שמואלי עברה מהמורות רבות עד שהפכה לאם לשלושה ילדים. לאחרונה, בעקבות הקשיים שחוותה, החליטה לסייע לזוגות שמנסים להביא ילדים, והייתה פונדקאית לזוג צעיר שלא הכירה לפני כן. "רציתי לעשות משהו גדול בחיים", היא מסבירה.
שמואלי (40) נשואה לאמיתי (42), חקלאי. לבני הזוג שלושה ילדים, תאומים בני 8 שנולדו אחרי טיפולים רבים וילדה בת 5.
"כל כך רציתי להביא ילדים לעולם", אומרת שמואלי. "ראיתי איך בנות הגיל שלי מביאות ילדים ומקימות משפחה ורק אצלי זה לא הסתדר. זה נתן לי תחושה שלכולם זה מסתדר ורק אני לא מצליחה. אבל תמיד הייתי אופטימית וידעתי שזה יגיע".
לפני 11 שנים יצאו בני הזוג שמואלי לשליחות בארצות הברית מטעם הסוכנות היהודית ותנועת הצופים. הם שהו באמריקה שלוש שנים. במהלך שהותם עברה דנה טיפולים והצליחה להיכנס להריון.
"זה היה הרגע הכי מאושר בחיי", היא אומרת. "נכון שתקופת הטיפולים לא הייתה פשוטה, גם בגלל המרחק מהבית והמשפחה, אבל הבשורה הייתה כל כך משמחת".
אחרי הלידה נחשפה לסיפורים של נשים שעברו טיפולים ולא הצליחו להביא ילדים לעולם.
"לאחר שהצלחתי להרות חשבתי על הזוגות שלא מצליחים בסופו של דבר להיקלט להריון", היא אומרת. "גיליתי שלא הייתי לבד בסיטואציה ונחשפתי לעוד ועוד סיפורים של אנשים כמוני. הם לא תמיד משתפים אחרים במה שעובר עליהם. גם אני עברתי הרבה עד שהצלחתי, אבל יש כאלה שלא מצליחים או מראש לא יכולים בגלל סיבות שונות".
בצעד יוצא דופן, החליטה שמואלי לעזור לזוג אחד כזה. "החלטתי שאם אני יכולה לעזור - מבחינתי זה עולם ומלואו", היא אומרת. "רציתי לחוות היריון נוסף, אבל אני ואמיתי מאושרים עם שלושת הילדים שלנו. לכן החלטתי לשמש כפונדקאית. מבחינתי זה היה שילוב שני הדברים ביחד, לעזור לזוג וגם להיות בהריון, והודעתי על כך לבעלי".
איך הוא הגיב?
"בהתחלה אמר לי שהשתגעתי".
כאשר נכנסה לתהליך הפונדקאות הכירה שמואלי את בני הזוג איתמר ועדי דרעי רייס, תושבי קיבוץ מגידו, שחיפשו פונדקאית לעוברים המוקפאים שלהם. עדי חלתה בסרטן השד, הבריאה ועברה הליך לשימור פוריות. לאחר כחצי שנה חזר הסרטן - הפעם לשחלות, מה שהצריך ניתוח לכריתת הרחם והשחלות.
"לא הכרתי אותם קודם לכן, אבל ממבט ראשון הייתה כימיה בינינו", אומרת שמואלי. "החלטנו ללכת על זה וקיבלתי תמיכה מבעלי".
לאחר שלושה ניסיונות הפריה, נקלטה דנה להריון. השמחה הייתה כפולה: היא נשאה ברחמה זוג תאומות. בחודש השלישי להריונה, הגיעה בפעם הרביעית הבשורה המרה - הסרטן של עדי חזר, אך הפעם התפשט לכבד ואף שלח גרורות - מצב שכבר לא ניתן היה לריפוי.
ביולי 2021 ילדה שמואלי את התאומות עידן ויובל, כשלצידה בעלה והזוג הצעיר שהתרגש עד דמעות.
ביולי 2022, כחודש לפני יום הולדתן הראשון של התאומות, נפטרה עדי. שמואלי ממשיכה עד היום לשמור על קשר חברי קרוב עם איתמר והתאומות.
"תהליך הפונדקאות הוא מסע מדהים שלא ניתן לתאר במילים. את עושה משהו עבור אנשים שאת כלל לא מכירה, שבמהלך הזמן הופכים להיות חלק בלתי נפרד ממך וממי שאת", היא אומרת. "כל מה שעברנו יחד קירב וחיבר אותנו בקשר מיוחד, לכל החיים".
בצעירותה חלומה של שמואלי היה ללמוד רפואה, אך בסופו של דבר החיים הובילו אותה לכיוונים אחרים. היא סיימה תואר ראשון במדעי ההתנהגות, למדה טיפול רגשי באמצעות בעלי חיים ובשנים האחרונות עבדה בתחום משאבי אנוש ופיתוח הדרכה. במהלך חופשת הלידה החליטה שמואלי לעשות שינוי בתחום המקצועי.
"במהלך חופשת הלידה היה לי זמן לעשות חשבון נפש עם עצמי", היא מספרת. "החלטתי שזו ההזדמנות שלי לעשות הסבה מקצועית ונרשמתי ללימודי סיעוד בבית הספר לסיעוד ב'הלל יפה'. שמעתי הרבה דברים טובים והמלצות על בית הספר ונרשמתי למרות המרחק ממקום מגוריי".
כיום היא בשנה השנייה ללימודיה ומבחינתה היא בדרך להגשים את ייעודה האמיתי.
קראו גם:
"אני מגיעה מהעולם הרגשי ופתאום אני מבינה כמה הטיפול הרפואי-סיעודי מתחבר ומשתלב יחד עם הפן הרגשי והנפשי", היא אומרת. "אנשים שעושים הסבה אקדמאית לסיעוד יש בהם משהו אחר. הגיל המבוגר, הרקע וניסיון החיים מביאים רוח אחרת לתפקיד.
"מדובר באנשים ש'הבשילו' עם הזמן וקיבלו החלטה אמיתית לעזוב את המקום 'הבטוח והמוכר', לטפל ולעזור לאחרים ממקום של נתינה. אמנם הלימודים לא קלים, בפרט כשתוך כדי צריך לתחזק בית ושלושה ילדים קטנים, אבל בזכות צוות בית הספר שתומך ועוזר, החברים לכיתה והסביבה הקרובה, אני מרגישה שאני מגשימה את ייעודי האמיתי".
"היום אני הכי מאושרת", היא אומרת. "יש לי שלושה ילדים, הגשמתי חלום לזוג ואני לומדת סיעוד".
