"כשמאמן כדורסל שרק סיים לעבוד בקבוצה, מקבל הזדמנות שנייה, הוא רוצה אותה", אומר השבוע גיא גודס, שאחרי ההתרסקות המקצועית במכבי ראשון לציון (2 ניצחונות ב־10 משחקי ליגה), סירב לקחת מנוחה ותוך שלושה שבועות שוב זינק על הסוס הצהוב־סגול של הפועל חולון, "אמרו לי שאני משוגע, שאני מזמין לעצמי עוד נוקאאוט לפנים, שזאת החלטה לא הגיונית, ומה אני צריך את זה בכלל".
נכון, מה היית צריך את זה?
"יכולתי לקחת את כל המנוחה בעולם. גם יש לי את הנבחרת, יש לי משכורת, אבל אני איש של אתגרים ואני לא מפחד משום דבר. ובכלל, אני חי על המגרשים, וההזדמנות הזאת שנוצרה, לבוא לחולון, קרצה לי. היה לי ברור שאפשר לעשות פה דברים יפים, וזה משך אותי".
"הכל מאוד נזיל"
גודס לא רק שלא לקח את המנוחה, אלא הגיע לחולון באחת התקופות הסוערות שלה, ערב משחק מספר 2 נגד בשיקטאש בליגת האלופות, שאחריו משחק רבע גמר הגביע נגד הפועל חיפה. "אני אוהב לחץ, אני אוהב אנרגיות", ממשיך גודס שהשלים השבוע העפלה לטופ-16 אחרי ניצחון 68:74 על בשיקטאש במשחק מספר 3, "כל ספורטאי או מאמן אוהב להיות ברגעים האלה. זאת מהות הספורט".
בכל זאת, מאמן שבא לעשות שינוי צריך את הזמן לבחון, לבדוק, לעצב את הקבוצה מחדש כפי יכולתו.
"נכון, מהבחינה הזאת זה לא מצב אידיאלי, הגעתי כשהרכבת נעה במהירות של 280 קמ"ש ממשחק למשחק, קצת קשה ללמוד את הקבוצה, ללמוד את התרגילים. לשמחתי עמית שרף וכל ההנהלה נתנו לי את סביבת העבודה לעשות את זה בצורה האידיאלית".
היה קשה להתעלם מהאירוניה במסיבת העיתונאים, שבישרה על החתמת המאמן החדש, כשיו"ר איתן לנציאנו הסביר את הפיטורים של מאוריציו בוסקאליה בכך ש"כאשר לא הולך אי־אפשר להחליף קבוצה שלמה". כן, אותה קלישאה שהסבירה את פיטוריו של גודס, שלושה שבועות לפני. "אלה החיים של מאמן במדינה שלנו", עונה גודס. "לא נשנה את זה. זה היה ככה ויישאר ככה. במקומות אחרים נותנים יותר זמן, אבל אנחנו לא באירופה, אנחנו במזרח התיכון. אנחנו לא אוהבים את זה אבל זה חלק מהחיים, ומי שלא מסוגל לקבל את זה, מקומו לא בספורט".
ובתחום הזה, הקהל בחולון עוד יותר לוחץ ותובעני.
"נכון, זה שם המשחק בחולון. הקהל אמנם מאוד חם ותומך, אבל הוא גם מאוד מלחיץ. חווינו את זה על בשרנו במשחק הגביע מול הפועל חיפה. אבל אני תמיד אעדיף קהל דומיננטי, שגם לא ייתן לי להוריד את הרגל מהגז, מאשר לעבוד במקומות שקטים יותר, בלי לחץ".
באת לקבוצה במקום שני, נדמה שיש לך רק מה להפסיד.
"זה לא כל כך נכון. אמנם חולון במקום השני אבל לא בפער, הטבלה מאוד צפופה. אפשר לרשום שני הפסדים וליפול למקום השביעי. הכל נזיל אבל כרגע המועדון עומד במטרות שלו".
אתה מדבר על טבלה נזילה, וגם לוח המשחקים ספג מכות בגלל הקורונה. אם נשים את הכסף בצד, נטו מקצועית, לא שווה לקחת מנוחה עד שהגל יעבור?
"ממש לא. אני עוד זוכר את הגל הראשון, שאנשים נאלצו לצאת לחל"ת וישבו בבית בלי שום עבודה. זאת היתה הרגשה נוראה ואף אחד לא רוצה לחזור לשם. למדנו לחיות לצד הקורונה, וזה טוב. ואם פה ושם מבוטל משחק, וגם אם מישהו ניצל פירצה בתקנון, לא נורא".
"לזכור את הטוב"
כאמור, לפני שנחת באולם בחולון, חווה גודס את רגע השפל הגדול של הקריירה שלו. במקביל להפסדים על המגרש, נאלץ המאמן לחוות מתקפה חסרת תקדים מצד היו"ר יצחק פרי. החזית בין השניים הידרדרה לתהומות כל כך עמוקים, שכאשר הגיעה הסולחה, כבר לא נשאר מי שיקנה אותה. "אני מודה שמה שחוויתי באותם ימים לא חוויתי מעולם, לא היה דבר כזה בכדורסל הישראלי", אומר המאמן השבוע. "מה שעשו לי במקביל למשחקי הנבחרת זה דבר שלא מקובל בין מאמן למועדון, זו פגיעה ברמה הכי אישית והכי נמוכה. אבל אני השתדלתי לא להיגרר. גם היום לא ארד לפסים אישיים".
במבט לאחר, עד כמה הסולחה היתה מיותרת?
"תראה, אני השתדלתי באותם ימים להתנתק, לא קראתי, לא עקבתי אחרי השידורים. רק רציתי להתרכז במשחקי הנבחרת. אחרי המשחקים עם הנבחרת ישבתי עם פרי והוא התנצל ואמר שעשה טעות, וגם קיבלתי את ההתנצלות, אבל השבר היה כל כך עמוק בינינו שכבר היה קשה מאוד לאחות אותו".
מה אתה מרגיש היום כשאתה שומע את השם מכבי ראשון לציון?
"אני בוחר לזכור את הדברים הטובים שהיו שם, היו לי שלוש שנים יפות. אני אוהב את כולם בראשון לציון ולא ייקחו ממני את זה".
ולשאלת מיליון הדולר, מי בחר את הזרים שגזרו את העונה הזאת על מכבי ראשון?
"בראשון לציון כולם יושבים ביחד, רואים את כל השחקנים, כולל פרי, כל אחד מביע את דעתו, זה לא 'וואן מאן שואו'. אבל את ההחלטה הסופית, רק אני קיבלתי".
"זה שם המשחק בחולון. הקהל אמנם מאוד חם ותומך, אבל הוא גם מאוד מלחיץ. אני תמיד אעדיף קהל דומיננטי, שגם לא ייתן לי להוריד את הרגל מהגז, מאשר לעבוד במקומות שקטים יותר"
אם אתה רואה את פרי ברחוב מתישהו, איך אתה מגיב?
"בא ולוחץ לו את היד. אני תמיד מנסה להיות יותר אירופי מישראלי".
"להגיע לשיא בזמן"
ציינת שמדובר בימים מאוד לחוצים ומשחק רודף משחק, מה מצפה לחולון אחרי הימים האלה?
"אין לי כרגע משהו שאני יכול לחדש. אנחנו יושבים בינינו, מעלים רעיונות לגבי מה שאפשר לשנות או להוסיף, ואני מאמין שנראה בקרוב שינויים".
תסביר.
"בתחילת השנה הפועל חולון היתה קבוצה מפלצתית, אבל תמיד כשפותחים ככה עונה ישנה נפילה מסוימת. כן, חולון זקוקה לשינויים, להשתפר, אבל הבסיס טוב ודווקא בגלל זה השינוי או שני השינויים שרוצים לעשות, הם לא פשוטים".
ועדיין האוהדים וההנהלה לא יסתפקו בפחות משבירת תקרת הזכוכית בסוף העונה.
"מי שמכיר אותי יודע שבשום מקום לא הנמכתי ציפיות, גם לא בראשון לציון. הן תמיד גבוהות, קודם כל כלפי עצמי. אני רוצה לזכות בתארים, קל וחומר עם מועדון עם שאיפות כמו הפועל חולון. אי־אפשר להיות טובים לאורך כל השנה, אני זוכר שהדחתי את חולון בפלייאוף, כשהם סיימו מקום שלישי וראשון במקום שישי. נצטרך לבנות את עצמנו לשיא בזמן הנכון, כשהכסף על הריצפה".
