מלאכי ריצ'רדסון, שפתח את העונה שעברה אצל אלופת ה־NBA טורונטו רפטורס וינחת בקרוב בהיכל טוטו, השלים כמעט באופן סופי את הפאזל של שרון דרוקר והפועל חולון לקראת עונת 2019/20.
למאמן החדש של חולוניה נותר כעת למצוא זר גבוה נוסף, בעמדת הפורוורד או הסנטר, כדי להשלים את בניית הסגל עוד לפני פתיחת האימונים הרשמית.
כרגע, לפחות בעין בלתי מזוינת, זו נראית כקבוצה שהתחזקה משמעותית בהשוואה לעונה החולפת, שהסתיימה עם הדחה ברבע גמר הפלייאוף ובחצי גמר גביע המדינה. חמישה זרים יהיו בסגל של דרוקר ועוד חמישה ישראלים בכירים (יוגב אוחיון, טי.ג'יי קליין, גיא פניני, שלומי הרוש ועמית שמחון).
אז נכון, קורי וולדן, ה־MVP של העונה החולפת והשחקן הכי משמעותי של חולוניה, ישחק השנה בפרטיזן בלגרד תמורת שכר עונתי של 300 אלף דולר, אבל ריצ'רדסון, שהובא על המשבצת שלו, עושה רושם של שחקן שמסוגל להיכנס לנעליו. עוד אי־אפשר לדעת מה היכולת ההגנתית שלו, אבל בחולון מודעים לכך שהם מקבלים שחקן התקפי מוכח, קלע שלשות איכותי (סביב ה־40 אחוזים בעונה שעברה ב־NBA ובליגת הפיתוח) ואחד שיכול, וגם ייקח (בדיוק כמו וולדן) את הכדור האחרון כששעון ה־24 שניות יתקרב לסיומו.
שאלת הריכוז
מה שבטוח, עוד לפני שהג'אמפ הראשון נזרק לאוויר, חולון משנה קונספציה. אם דן שמיר האמין במשך השנים שלו בצהוב־סגול ברכז דומיננטי (קאליף וואייט וסקוטי ריינולדס, לדוגמה), דרוקר מאמין בשיטת משחק עם כמה מובילי כדור שונים. אוחיון הוא הרכז הטבעי היחידי שיש למאמן החולוני בסגל, אבל לצדו אפשר למצוא את ריצ'רדסון ומרכוס פוסטר, שאוהבים לשחק בעמדה מספר 2, אבל יכולים בשקט גם לרכז.
פוסטר הוא אחד מסימני השאלה הגדולים של חולון. מדובר בשחקן אקספלוסיבי ומוכשר במיוחד, אבל מצד שני, כזה שמעולם לא שיחק באירופה וכבר גילה אופי די בעייתי בשלבים מסוימים בקריירה. אבל תסמכו על דרוקר, שידוע בהבאת זרים איכותיים, שהוא עשה את הבדיקות הנדרשות.
גם בעונה שעברה באילת, לדוגמה, המאמן השתמש בשלושה מובילי כדור שונים במהלך המשחק. אבי בן שימול היה הרכז המוביל, אבל לא פעם גם אלייז'ה בראיינט וג'יי.פי טוקוטו ניהלו את ההתקפה. בחולון לא מן הנמנע שהסיפור יחזור על עצמו.
לכן רק במשחקי ההכנה (הראשון יתקיים נגד מכבי חיפה ב־3 בספטמבר) יגבש לעצמו המאמן החולוני את החמישייה. זאת כשביטול החוק הרוסי שינה לגמרי את חוקי המשחק וכל קבוצה תוכל לשתף לא פחות מארבעה זרים בכל רגע נתון.
עוד לא ברור אם דרוקר יעדיף לפתוח עם אוחיון כרכז ראשון כשלצדו ישחקו פוסטר, ריצ'רדסון, לטביוס וויליאמס וזר גבוה (הדיווחים האחרונים מדברים על ג'ואקים דונלדסון) או להעלות אותו מהספסל. במקרה כזה יוכל המאמן לשבץ בחמישייה את טי.ג'יי קליין, שהציג אשתקד עונה נהדרת עד הפציעה, והיווה עזרה אדירה בקו הקדמי.
שאלה נוספת היא האם גיא פניני, שעל פי אנשי חולון צפוי להיות כשיר לקראת פתיחת העונה, יוכל לעלות מהספסל או יפתח בחמישייה, ואם כן על חשבון מי. וזה כמובן מבלי להזכיר את ראיין תומפסון, שכרגע נראה שיהיה החילוף הראשון של דרוקר מהספסל.
משתנה נוסף למשוואה הוא כשירותו של וויליאמס. הסנטר ששיחק בעבר בוולנסיה, סראגוסה וקאזאן, בין השאר, עבר בדיקות בימים האחרונים ועדיין לא ברור אם הוא יהיה ב־100 אחוז מוכן לפתיחת העונה. מצד שני, גם אם לא יהיה כשיר למשחקי ההכנה או לגביע ווינר, יש לו מה שאין להרבה זרים אחרים שהגיעו לארץ: ניסיון אירופי. וויליאמס שיחק לאורך רוב הקריירה בליגה הספרדית החזקה. כמו כן, יש לו ברזומה 41 משחקי יורוליג עם 6.1 נקודות ו־4.4 ריבאונדים בממוצע.
אתגר השימוש
תומפסון הוא גם גארד שיכול לשחק בעמדות 2 ו־3 ולמעשה סוג של אול אראונד פלייר, שדרוקר יוכל להשתמש בו כמעט בכל רגע שיחפוץ. השאלה איך יסתדר עם כמות הדקות, מאחר שמדובר על שחקן שכבר היה מוביל בליגה הגרמנית אבל מגיע לחולון די בשלהי הקריירה.
וזה מוביל גם לנתון שהוזכר לאחרונה: ממוצע הגיל הכללי של שחקני חולון. מדובר בקבוצה עם שבעה שחקנים בכירים מעל גיל 30, כולל שלושה זרים. שמיר העדיף להביא בעיקר שחקנים צעירים, דרוקר בחר לפעול בדיוק ההיפך.
חולון תערוך לקראת פתיחת העונה משחק הכנה באיטליה מול ברשיה ותשתתף לאחר מכן בטורניר באילת, כך שיש לדרוקר עוד זמן לראות איך להשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותו.
בנוסף, כדאי לזכור שחולון תשתתף שוב בליגת האלופות ולכן בנתה סגל מעובה ביותר. אוחיון, שלא ממש קיבל במה בליגה בהפועל ירושלים וכן שיחק באירופה, מכיר היטב את הסיטואציה. לא מן הנמנע שדרוקר ישתמש ברוטציות רחבות על מנת לאפשר מנוחה לכמה שחקני מפתח.
בקיצור, הולך להיות מעניין בהיכל טוטו. איך שלא תסתכלו על זה.
